"אנחנו מחפשים טכנולוגיות חדשניות - ואתם חזקים בזה"

יפן מנסה להיפתח שוב. מאז שנות החמישים של המאה ה-19, אז אילצה אותה דיפלומטיית ספינות התותחים האמריקאית לסיים מדיניות בידוד שנמשכה 220 שנה, הפכה יפן, לטוב ולרע, לשחקנית מובילה בכלכלה העולמית. אלא שמאז שנות ה-90' של המאה שעברה, היא החלה להשתרך מאחור אחרי מדינות אסייתיות אחרות כמו דרום קוריאה וסין.
כחלק מתוכניתו להוציא את כלכלת יפן מקפאונה, תוכנית שזכתה לכינוי אבנומיקס, מנסה ראש הממשלה היפני שינזו אבה לפתוח את המשק היפני לידע מבחוץ. בדיוק בשביל המטרה הזו הגיע לישראל בחודש שעבר סואיצ'ירו סקי, מנכ"ל משרד הכלכלה היפני הממונה על מחוז קנזאי, שם נמצאת שתיים מערי התעשייה החשובות במדינה - אוסקה וקיוטו. סקי חתם על מזכר שיתוף פעולה עם מנכ"ל משרד הכלכלה הישראלי עמית לנג והשתתף בכנס של פורום העסקי ישראל-יפן. בראיון ל"כלכליסט" הוא סיפר על הניסיון של החברות היפניות להסתגל למעמדן החדש, וגם להפיק ממנו יתרונות.

איזו סיבה יש לחברה יפנית לשתף פעולה עם חברה ישראלית ולא, למשל, עם אמריקאית או גרמנית?
"אני לא רוצה לרדת על חברות אמריקאיות, אז אדבר בשבחן של החברות היפניות. הן מאוד חזקות בייצור, ומחפשות מגוון טכנולוגיות חדשניות, שזה דבר שישראל חזקה בו. במחוז שלי, קנזאי, יש בסיס ייצור רחב, וזה יכול להיות שידוך מושלם עם חברות ישראליות. חברות יפניות יכולות להציע לחברות ישראליות דרך להגיע לשוק הבינלאומי".
בכל זאת, עדיין יש קיפאון בכלכלה היפנית. למה שחברות יגיעו דווקא לשם?
"החברה היפנית מזדקנת ועלינו להתמודד עם צמצום האוכלוסייה. על החברות היפניות לחשוב באופן חדשני וגם לחשוב גלובלית, כי השוק המקומי לא מתרחב. כשהן פונות לשוק הגלובלי, הן צריכות להשתמש בטכנולוגיה הטובה ביותר - ולכן הן מחפשות שיתופי פעולה בינלאומיים".
הכסף מאוד זול עכשיו ביפן, לפי מה שאמרת, אנחנו צריכים לראות עכשיו את החברות היפניות בקדחת קניות.
"אני חייב להגיד שהחברות היפניות דווקא מאוד פעילות כיום מחוץ למדינה. באופן טבעי, חברות יפניות מנסות להרחיב את בסיס הייצור שלהן מחוץ ליפן, וזה דבר אחד. מיזוגים ורכישות של חברות זרות זה דבר אחר. הממשלה דווקא מעדיפה שהן יוציאו את הכסף בתוך המדינה".
סקי. "אנחנו מחפשים טכנולוגיות שיעזרו לנו להגדיל את הפריון" . צילום: עמית שעל אבל זה לא בהכרח קורה. זה כישלון של האבנומיקס?
"אבנומיקס החלה לפני 3 שנים ובזכותה אנחנו יכולים להגיד שיפן כבר לא בשפל, אבל עדיין לא עומדת על קרקע מוצקה. כמובן שיש עוד הרבה מה לעשות, אנחנו צריכים לפתח אסטרטגיה לצמיחה יציבה. בעבר הממשלה ביצעה צעדים רבים כדי להניע את הכלכלה ולהגדיל את הביקושים. עכשיו אנחנו צריכים לשפר את הפריון בגלל שהאוכלוסייה היפנית הולכת ומתמעטת. ואנחנו צריכים טכנולוגיות חדשות כדי לעשות זאת, לבנות ארגז כלים יעיל כדי שנצליח להגדיל את הפריון".
כמה פתוח השוק היפני לטכנולוגיה ולהשקעה מבחוץ?
"לממשלת יפן יש מטרה של הגדלת ההשקעות מבחוץ. זה מטרה מוצהרת שלה. זו השורה התחתונה של הסיפור. אם חושבים על ארגון מחדש של חברות יפניות כמו סוני או טושיבה, כמובן שהיה צורך לסייע לחברות האלה להתארגן מחדש, אבל זה לא אומר שזו האופציה היחידה שעל הפרק. אם תהיה אופציה טובה יותר, ממשלת יפן לא תהיה בעמדה לחסום אותה".
חברות יפניות מנסות לשנות את הגישה שלהן לגבי כניסה של משקיעים חיצוניים?
"אם משווים אותן לחברות ישראליות למשל או לחברות מעמק הסיליקון, עליי להודות שהגישה היא שונה. בחלק מהמקרים מדובר בחברות עם היסטוריה של יותר ממאה שנה, ולתת למשקיעים חיצוניים להיכנס זה לא עניין של מה בכך. אבל אנחנו רואים יותר ויותר סיפורי הצלחה של חברות, שקיבלו דחיפה מהשקעה זרה, קח את ניסן למשל, שהיא חלק מקבוצת רנו. יש שינוי מהותי מלפני עשור או שניים".
בצד השני, אתה חושב שמשקיעים יפנים הם יותר זהירים ממשקיעים אחרים, יותר שונאי סיכון?
"אני לא יכול לעשות את התמונה פשוטה מאוד. יש אולי חברות יפניות שונאות סיכון אם משווים אותן לחברות מעמק הסיליקון. זה לא אומר שיפן היא שונאת סיכון, מכיוון שלחברות רבות יש פורטפוליו מגוון. החברות האלה צריכות לחשוב על צמיחה עתידית בעזרת הפורטפוליו הזה והן מבינות שעליהן לזוז מהר יותר. הן עושות שינוי מנהלתי. התרבות הארגונית היפנית משתנה והופכת דומה לזו של חברות גלובליות אחרות".