סגירת חשבונות, אגו ותככים ברשות מקרקעי ישראל
ראש מינהל התכנון התלוננה על היועמ”ש שהלשין למשרד המשפטים על ראש הרשות. התיק הפלילי נגד בנצי ליברמן נסגר, אך עדויותיו חושפות את הסכסוכים בצמרת הגוף שחולש על קרקעות המדינה
חומרי החקירה בפרשת רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והעומד בראשה בנצי ליברמן חושפים יותר מכל את המתיחות והמאבקים בגוף הממשלתי שמנהל את כל קרקעות המדינה. טענות להדלפת מידע מישיבות לעיתונות, תלונות לנציבות, תלונות למשטרה ומאבקי שליטה הם רק חלק מהדברים שאליהם נחשפו חוקרי להב 433.
ליברמן הגיע לחקירתו הראשונה בלהב 433 ב־15 בינואר 2015, אז הובהר לו כי הוא חשוד במרמה והפרת אמונים בשל השתתפותו בישיבה הנוגעת לקידום פרויקט של חברת קרדן נדל"ן — בניגוד להסכם ניגוד העניינים שעליו היה חתום ברמ"י. מתמלילי החקירות, הנחשפים כאן לראשונה, עולה כי ליברמן לא הופתע כשזומן לחקירה. לטענתו, מי שעמד מאחורי התלונה נגדו הוא היועץ המשפטי של רמ"י ינקי קוינט, שאיתו היו לו יחסים מעורערים.
החומרים הללו יונחו בקרוב בפני בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בעקבות התובענה המשמעתית שהוגשה נגד ליברמן בתחילת השבוע, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין קבע כי אין חשד לפלילים במיוחס לו.
"יש פה התנהלות בלתי ראויה של ינקי", אמר ליברמן לחוקר, "ינקי התלונן ולקח את התיק לפרקליטות. היתה בינינו מערכת יחסים מתוחה. לדעתי היא נבעה מכך שהייעוץ המשפטי חצה את גבול הסמכות שלו באופן אלים, וניסה לכפות את דעתו על מנהלי מרחבים ברמ"י".
. לדברי ליברמן, ההתנהלות של קוינט נתנה את אותותיה ברחבי הרשות: "אנשים מפחדים לדבר ליד ינקי. הם מרגישים שהם נכנסים לשדה קרב כשהם נכנסים לישיבות. במקום לקחת את התיק הזה לפרקליטות, ינקי היה צריך להאיר את עיניי בתחילת הישיבה".
ליברמן גם מספק הסבר לדרך פעולתו של קוינט. "אני חושב", הוא אומר, "שינקי עשה זאת משום שכמה חודשים לפני הישיבה קיבלתי פנייה מראש מינהל התכנון בינת שוורץ, שבה היא מלינה על כך שינקי הדליף לתקשורת פרטים מתוך ישיבה איתה. היא הביאה לי פרוטוקולים שמאוששים את העניין. לקחתי את המסמכים האלה לאסף רוזנברג מאגף המשמעת בנציבות המדינה. לינקי נודע הדבר הזה".
ליברמן מדגיש בפני החוקר שלדעתו "התיק הזה לא היה צריך להגיע לחקירה פלילית. לכל היותר היה צריך להיות בירור משמעתי. עובדות ניתן לעצב באופן מבהיל יותר מהאמת".
קוינט עצמו התייחס למערכת היחסים העכורה עם ליברמן כשהעיד במשטרה: "אם ליברמן יגיד שהתלונה כנגדי בנציבות היא הטריגר להעברת המידע, אני מבקש לציין שזה מגוחך כי העברתי את החומר ליועמ"ש ולא לאף גורם עיתונאי. ברשותי מיילים המעידים על כך".
קוינט מספר כי "פחות משעתיים אחרי שפורסם העניין בתקשורת, ביום שבו נערכו חיפושים במשרדי הרשות, קיבלתי מכתב עם תאריך שנושא את היום הקודם, ובו מנכ"ל משרד השיכון פונה ליועמ"ש בתלונות שווא כלפיי. קשה לי לא לקשר בין המכתב לפרסום".
פרשה שנסגרה בסוף בווליום נמוך
בינואר 2015 פשטו חוקרי המשטרה על רמ"י, ועיכבו לחקירה את ליברמן בחשד שפעל בניגוד עניינים ועבר עבירות של מרמה והפרת אמונים.
לצד ליברמן עוכב גם עו"ד נחום לנגנטל, חבר כנסת ודירקטור לשעבר בקרדן נדל"ן, בחשד שפעלו יחדיו ב־2013 לקידום פרויקט של בניית 350 דירות בלוד עבור קרדן נדל"ן.
במרץ הודיעה המשטרה כי היא ממליצה להעמיד לדין את השניים, אולם לאחר שימוע שנערך עם עורכי דינו של ליברמן יעקב וינרוט, עמית חדד ואשר רובינגר, החליטה הפרקליטות על סגירת התיק הפלילי בעניינו. התיק נגד לנגנטל, שיוצג בידי עורכות הדין נוית נגב ואיריס ניב־סבאג, נסגר מחוסר ראיות.
עם זאת, הפרקליטות, באמצעות עו”ד תמר רוסמן מהמחלקה הכלכלית ועו”ד יעל אמזלג־יניב מנציבות שירות המדינה, הגישה תובענה לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה. בהודעה שפרסמה הפרקליטות נכתב כי "היועמ"ש שקל להעמיד לדין פלילי את ליברמן, אך בחר לבסוף לפנות להליך משמעתי".
בחקירותיו שחזר ליברמן את עברו כראש המועצה האזורית שומרון ואת פעולותיו במגזר העסקי, שבמסגרתן ייעץ לקרדן נדל"ן בנוגע לפרויקט רמת אלישיב בלוד.
ליברמן סיפר לחוקר שחברו הטוב לנגנטל פנה אליו, ושאל אם נראה לו שיש בעיה בכך שהוא או החברה שלו ירכשו את החלק שנשאר בפרויקט רמת אלישיב.
"אמרתי לו שאני לא יודע ובשביל זה יש מנהל מחוז", סיפר ליברמן. מאוחר יותר, "נחום סיפר לי שהמחוז לא אישר את העסקה. שאלתי את מנהל המחוז לגבי העברת הזכויות, והוא אמר לי שהוא חושב שניתן לבצע אותה. אבל שהייעוץ המשפטי של המחוז לא חושב כך. פניתי לינקי ושאלתי אותו על ביצוע העסקה באופן עקרוני. תשובתו היתה חיובית".
לאחר שקיבל את חוות דעתו של קוינט, הוא הודיע לו שבכוונתו לקיים ישיבה אצלו בנושא עם אנשי קרדן. הישיבה התקיימה בנוכחותו של קוינט, והיא הישיבה המוזכרת מעלה בתמלילי החקירה.
במהלך הישיבה, טוען ליברמן, הוא הבין שהוא פועל בניגוד עניינים, "בלי שזכרתי את מסמך ניגוד העניינים שאני חתום עליו. בסוף הישיבה, בחדר שלי, אמרתי לינקי שלא נכון שהייתי בה, ושמצדי העסקה לא תצא לפועל ומרגע זה אני לא רוצה שום דבר. שהוא יעשה עם זה מה שהוא רוצה".
כעבור כמה ימים הגיע לנגנטל למשרדו של ליברמן ואמר לו ש"עורכי הדין שלו חושבים שהייתי צריך להיות יותר זהיר. אני משער שהם אמרו לו את זה מכיוון שהייתי יועץ של קרדן בעבר".
ליברמן מספר כי אחרי הישיבה הוא הודיע ליועץ המשפטי שהיא לא היתה צריכה להתקיים במתכונתה, ושמעתה הוא לא רוצה להיות צד בעניין.
"היועץ סבר שאני צריך לשלוח מכתב לינקי בעניין. חששתי שמא ינקי יעשה בו שימוש מניפולטיבי, ודיברתי איתו שוב ואמרתי דברים ברוח דומה".
בנצי ליברמן. "לא הייתי צריך לעשות את זה, אבל נגרם לי עוול" . צילום: עמית שעל "ינקי היה צריך להעיר לי, כמו שהעיר לאחרים"
בעדותו במשטרה הכחיש קוינט שהוא שוחח עם ליברמן בתום הישיבה המדוברת, שכן הוא יצא עוד לפני סופה ועזב את המשרדים.
החוקר שאל את קוינט: "מתי ובאילו נסיבות בדיוק נודע לך על כך שהישיבה בנושא פרויקט רמת אלישיב של קרדן בלוד נוגדת את הסדר ניגוד העניינים של ליברמן?". קוינט השיב: "לאחר שבוע או שבועיים".
הנסיבות המדויקות, לדבריו: "בהמשך לאחת הישיבות שלנו, בנצי אמר לי שהוא טעה לגבי ההתנהלות שלו בישיבה הזאת. אני הבנתי את המילה 'טעיתי' בתור התנצלות על האגרסיביות שלו ועל הדרישה שאהיה נוכח בה, אף שהיו לי סיבות אישיות לא להיות בה. זו פעם ראשונה בכל שנות כהונתי שבה מתעקשים כך שאהיה נוכח בישיבה".
קוינט מספר שכעבור זמן מה יצא לו להציץ במסמך ניגוד העניינים של ליברמן, ואז הוא גילה שליברמן היה מנוע מלעסוק בפרויקט בלוד.
"אני חושב שברגע שראיתי את ההפרה של ניגוד העניינים מצאתי לנכון לעדכן את משרד המשפטים בהפרה הזאת", אמר לחוקר.
החוקר התעקש לדעת אם כשליברמן אמר שהוא טעה, הוא התכוון לכך שהוא לא היה אמור לנכוח בישיבה. "ממש לא!", השיב קוינט. "הוא לא התנצל על הנוכחות שלו בישיבה".
ליברמן הבהיר לחוקרי המשטרה כי אולי הוא לא היה צריך להשתתף בפגישה, ושאילו היה חושב שהמעשה אינו תקין הוא לא היה מקיים אותה.
בשלב מסוים בחקירה אמר ליברמן שקוינט היה צריך להעיר לו על כך שהוא נמצא בניגוד עניינים, "כפי שהוא העיר לי במקרים אחרים, וכפי שהוא העיר לאנשים אחרים".
כשנשאל אם האחריות לא מוטלת עליו, השיב כי "ודאי שהאחריות היא עליי". גם החוקר הזכיר לליברמן שאחריות היא קודם כל עניין אישי.
ליברמן הסכים עם דברי החוקר, אך עם זאת הדגיש כי "אני חושב שינקי היה צריך להתנהג אחרת. הוא היה צריך להעיר לי בתחילת הישיבה על ניגוד העניינים. אני לא זכרתי שחתמתי על ניגוד עניינים, ולכן מבחינתי לא הייתי אז בניגוד עניינים".
החוקר דקדק ושאל: "אז אתה אומר שינקי לא העיר לך במתכוון?". ליברמן השיב: "לא יודע".
"בנצי לא היה צריך להתערב בנושא"
במהלך חקירתו עומת ליברמן עם קטעים שונים מחקירתו של קוינט שהעיד כך: "אין ספק שעל בנצי היה להימנע מלעסוק בנושא ושהיה עליו להימנע מלערוך ישיבה כזאת, וזאת בשל הסכם ניגוד העניינים וייתכן שגם בשל קרבתו האישית ללנגנטל".
קוינט הדגיש בעדותו כי "הישיבה היתה קצרה ושניהם (ליברמן ולנגנטל — זש”ל ות”מ) לא הזכירו את היכרותם. היתה פה התנהלות בעייתית מכמה היבטים, ואין לי ספק שזה היה ברור לליברמן".
במהלך חקירתו קוינט עומת עם הפערים בגרסה שלו מול הגרסאות של ליברמן ולנגנטל ונשאל לפשרם. הוא השיב נחרצות: "אני חושב שהם הם משקרים. הם מנסים להראות את עצמם באור אחר. אני משער שהם ערכו חשיבה משותפת. הרי מיום תפיסת המסמכים ועד היום (כשנה — זש"ל ות"מ) החקירה ידועה לשניהם".