האוצר הבטיח שקיפות בתקציב אבל ההסכמים הבין־משרדיים עדיין חסויים

"הממונה על התקציבים ואני הסכמנו שמהשנה הבאה ההסכמים הבין־משרדיים של ליל התקציב יהיו חשופים, החל מהתקציב הקרוב". כך הבטיח ל"כלכליסט" היועץ המשפטי של האוצר יואל בריס בראיון שנערך במרץ. ובכל זאת, ההסכמים, שמהווים חלק חשוב מתקציב 2016 שנידון בימים אלה בוועדות הכנסת, נותרו עדיין נסתרים.
במקביל להגשת התקציב לממשלה, אגף התקציבים באוצר חותם מדי שנה על שורת הסכמים בין־משרדיים מול מנכ"לי משרדי הממשלה, שבהם יש פירוט על כספים נוספים שיעברו במהלך השנה למשרד הרלבנטי ועל התנאים להעברתם.
הסיכומים מהווים מעיין פלטפורמה ראשונית המאפשרת לאגף לקדם (באופן מוגבל) רפורמות עתידיות כבר בשלב אישור התקציב; האגף יכול להתנות העברה של תוספת תקציבית כלשהי בתמורה להתחייבות של המשרד המקבל אותה על קידום פרויקט כלשהו או על ביטול הטבות מס כלשהן (למשל לספורטאים זרים).
הכספים אמנם מפורטים בחוברת תקציב המדינה, למשל כחלק מ"תקציב על שינוייו", אולם התנאי עצמו — שהוא החלק המהותי בהסכמים — איננו מופיע. כמו כן, במקרים רבים התוספות חבויות בסעיפים שאינם נוגעים למשרד כלשהו — כגון "הוצאות שונות" בתקציב המדינה — כך שאי אפשר להבין למה הן מיועדות.
"כלכליסט" פנה לאוצר, באמצעות חוק חופש המידע, בדרישה לקבל את ההסכמים כיוון שהם מהווים חלק אינטגרלי מהתקציב, אך הבקשה נדחתה, לאחר המתנה של 60 יום.
אמיר לוי . צילום: נמרוד גליקמן באוצר תופסים את ההסכמים (או לפחות כך מציגים אותם) כחלק ממדיניות שבהתהוות, כלומר צעדים שמימושם עלול מסוכל להיות במידה וייחשפו לציבור הרחב. חלק מהתנאים המסוכמים בהם טרם הבשילו במלואם (לא כל הצדדים שוכנעו בצדקתם או לחילופין קיבלו פיצוי תקציבי על מימושם), מה שעלול להקשות על האוצר — או על המשרדים שעמם נחתמו ההסכמים — להגן ציבורית על אותם צעדים.
באוצר טוענים כי יפרסמו את ההסכמים בסוף השנה, כשלא יהיה מדובר עוד במדיניות בהתהוות. אלא שאז יהיה ניתן רק ללמוד בדיעבד על הטריקים של אגף התקציבים, ולא להבין מה המדיניות דה־פקטו שנקבעה על פי התקציב. כפועל יוצא מכך, חברי הכנסת מצביעים על התקציב מבלי לדעת מהם המהלכים שמתכנן האוצר.
במקביל לסירוב של האוצר לפרסם את ההסכמים, אף שמדובר בהסכמים הנחתמים על ידי ראשי המשרדים, הממונה על התקציבים אמיר לוי דווקא התפאר בשבוע שעבר בצעדי השקיפות שנוקט האגף. לטענתו ״אני מוכרח לומר כי קצת מופתע. כל השנים טענו נגדנו שאנחנו לא מספיק שקופים וגלויים. ועכשיו כשאנחנו מגיעים עם התוכנית הזו גם זה לא טוב״.
לוי התייחס לתקציב הדיגיטלי — פרויקט חדש של האוצר שמאפשר השוואה רב־שנתית של התקציב, וענה לטענות של ח"כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) בנוגע לחוסר שקיפות של האוצר בטענה כי היא תגלה שכל המידע נמצא בתקציב הדיגיטלי והאוצר לא חוסך אף מידע מהציבור. לדבריו, "לקח לנו זמן לזוז, אבל בסוף זה קרה״.
בשורה התחתונה, התקציב שמוגש לחברי הכנסת אינו מכיל חלק מהותי מתוכניות עתידיות של האוצר שכבר מסוכמות עם משרדי הממשלה האחרים — קידום (או ביטול) מהלכים בתמורה לתוספות תקציביות. למרות זאת, הוא יעלה לאישור חברי הכנסת שלא מודעים למה שמתרחש מתחת לפני השטח.