קרטל הלחם: מנכ"לי המאפיות ברמן ודוידוביץ' הורשעו בתיאום מחירים והימנעות מתחרות

פרשת קרטל הלחם: שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, עודד שחם, הרשיע היום (ה') את מנכ"לי המאפיות ברמן ודוידוביץ', יהודה שניידמן ושייקה דוידוביץ', ומנהל השיווק של דוידוביץ', מרק קינן, בביצוע עבירות של הסדר כובל בנסיבות מחמירות. שניידמן, דוידוביץ' וקינן הודו במסגרת ההליך בעבירות תיאום והימנעות מתחרות, כלומר בביצוע הסדר כובל, ובית המשפט התבקש להכריע האם העבירות בוצעו גם בנסיבות מחמירות.
לא מדובר בניואנס משפטי בלבד. העונש על הסדר כובל הוא עד שלוש שנות מאסר, ואילו על הסדר כובל בנסיבות מחמירות הוא עד חמש שנות מאסר. משפטם של נאשמים נוספים בחברות בקרטל, ביניהם מנכ"ל מאפיית אנג'ל ירון אנג'ל שהודה אף הוא בביצוע הסדר כובל, נמשך.
יהודה שניידרמן. הורשע יחד עם ושייקה דוידוביץ' ומנהל השיווק של דוידוביץ' מרק קינן . צילום: אוראל כהן "המסקנה היא שהתקיימו נסיבות מחמירות", אמר היום השופט שחם. "היתה עלולה להיגרם פגיעה משמעותית בתחרות. המחיר עלה בפועל, נגרם נזק משמעותי לציבור הצרכנים. מדובר במוצר בסיסי שנוגע לאוכלוסיות חלשות. ההסדר הכובל היה יציב ולא עמד להתפוגג. הנאשמים עברו עבירה של הסדר כובל בנסיבות מחמירות. במסגרת ההסדר נעשתה עליית מחירים משמעותית וכל מאפייה נושאת באחריות במלואה".‎
"כלכליסט" חשף את הראיות שביססו את אחד מכתבי האישום, בהן האזנות הסתר. אחת השיחות המרתקות לה צוטטו חוקרי הרשות, התקיימה ב־20.2.2010. בשעה 10:35 בבוקר התקיימה שיחה בין ירון אנג'ל, המנכ"ל והבעלים של המאפייה, לבין מוישל'ה, אחד ממנהלי האזורים במאפיית אורנים שבשליטת אנג'ל
שייקה דוידוביץ', מנכ"ל מאפיית דוידוביץ' שהורשע . צילום: צביקה טישלר על פי כתב האישום בפרשה שהוגש באוקטובר 2012, המאפיות הנאשמות, שמצאו את עצמן בתחרות עזה על כיסו של הצרכן, החליטו לסיים את התחרות דרך ביטול מבצעים וחלוקת שוק הלחם, בעיקר בבירה ירושלים, לגזרות. רשות ההגבלים העסקיים טענה, באמצעות עו"ד אסף מוזס, כי כל מאפיה קיבלה שטח גזרה ולקוחות, והן סיכמו ביניהן כי כל אחת מהן תטפל לבדה בלקוחותיה, ללא ניסיון מצד המאפיות המתחרות לפלוש לשטח הגזרה ולחטוף מהן את הלקוחות. התוצאה, לפי רשות ההגבלים, הייתה עליית מחירים ופגיעה בתחרות.
על פי הודעה שהגישו בעבר לבית המשפט המאפיות ברמן ודוידוביץ' ובעלי התפקידים, המיוצגים על ידי עוה"ד איריס ניב-סבאג, ירון קוסטליץ ותמר תורג'מן, "הצדדים להסדר הסכימו על העלאת מחירי ה-3 כיכרות ב-10 שקלים או מחירי הלחם הנמוכים יותר, כשבאותה הזדמנות ועל רקע ההסכמה הזו הגיעו גם להסכמה פוזיטיבית נוספת לגבי הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים". הכוונה היא שהם החליטו לבטל את המבצעים לגמרי ובכך גרמו לעליית המחירים.
"הנאשמים חלשו על יותר מ-90% משוק הלחם המפוקח", כתב שחם. "הוכח כי בכל אחת מההסכמות, הן ההסכמה על העלאת מחירים והן ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים, היה טמון נזק משמעותי, בפועל ובכוח. ההסכמה על הימנעות מתחרות על לקוחות קיימים חלה גם על רשתות השיווק. המחיר הועלה בפועל בשיעור ניכר, במספר רב של חנויות. הנזק בפועל ובכוח כתוצאה מההסדר הכובל מתחדד, נוכח העובדה שהעלאת המחירים נוגעת למוצר בסיסי וחיוני, ובוצעה במקומות המאופיינים במעמד סוציו-אקונומי נמוך. הוא מתחדד גם נוכח העובדה שההסכמה להימנע מתחרות חלה בכל רחבי הארץ".