פרופ' ליידרמן: "מוקדם עדיין לחגוג את סיום המשבר ביוון"

"מוקדם עדיין לחגוג את סיום המשבר ביוון", כך אומר פרופ' ליאו ליידרמן, היועץ הכלכלי הראשי של בנק הפועלים, בראיון ל"כלכליסט". ליידרמן מתייחס לעליות החדות בשווקים על רקע דיווח של ה"פייננשל טיימס"כי נראה שראש ממשלת יוון אלכסיס ציפרס ביצע פנייה פרסה בעמדותיו.
"גם אם הידיעות של הפיננשל טיימס נכונות, ומסתמן כי ראש ממשלת יוון רוצה לחזור לדיונים מול ראשי מוסדות היורו, זה לא אומר שהמשבר הסתיים. החדשות הטובות הן האיתות מראש ממשלת יוון, שאומר: 'כן' - אנחנו מעוניינים להישאר בגוש היורו, ומעוניינים לחזור לשולחן המשא ומתן בגישה מתונה יותר מבעבר. עם זאת, זה לא מבטיח התכנסות מהירה להסדר חובות הכרחי מכיוון שיוון היא מדינה בפשיטת רגל, ועדיין צפוי משא ומתן קשה מול מנהיגי גוש היורו".
מה בעצם כלול במושג "משבר יוון"?

"משבר יוון כולל כיום שלושה משברים במקביל: משבר הבנקים, משבר החוב הציבורי, ומשבר של מיתון עמוק ואבטלה גבוהה. לכן גם אם יוון תיגש למשא ומתן מחודש לא תהיה לה אפשרות לשלם את חובותיה בחודשים הקרובים. וזה גם לא פותר את משבר הבנקים".
"הריצה אל הבנקים היא הבעיה הדחופה ביותר" . צילום: רויטרס
איזה מן המשברים נראה לך כחמור ביותר?
"אין ספק שמשבר מערכת הבנקאות הוא זה שדורש את הטיפול הדחוף והמיידי. ההתנפלות של הציבור על הבנקים היא הבעיה הדחופה ביותר מדובר באובדן אמון של הציבור לגבי היכולת שלו למשוך את כספי פקדונותיו באירו בבנקים המסחריים במדינה, דבר שמביא את האזרח הטיפוסי לרוץ אל הבנק (bank run) ולנסות למשוך כמה שיותר כספים בטווח הקצר ביותר. כדי לפתור למשבר הבנקים צריך הסדר עם גוש היורו שכולל הסדר חדש עם הבנק המרכזי האירופי שאמור לספק את הנזילות". האם סגירת הבנקים השבוע היא צעד סביר?
"על פי הניסיון בעבר, התשובה היא חיובית. זהו צעד חירום שניתן להשתמש בו לתקופה לא ארוכה, כאשר בדרך כלל מתלוות לו פיקוח על תנועות ההון וקיצוב של סכומי הכסף שבכל זאת ניתן למשוך. ללא צעדים כאלה, הבנקים היווניים היו מתמוטטים בצורה מוחלטת כבר ביום שני בבוקר".
איך פותרים משבר בנקים מהסוג הזה?
"ייקח עוד זמן עד שאמון הציבור בבנקים, ובכלכלת יוון, יחזור. במידה ויוון תישאר בגוש היורו, תוך הסכמות חדשות מול המוסדות העיקריים בגוש הזה, סביר להניח שתמיכה מחודשת של הבנק המרכזי האירופי, ה-ECB, בבנקים ביוון תסייע לחיזוק האמון במערכת".
בחודשיים האחרונים, מאז סוף חודש אפריל, רשמו איגרות החוב הממשלתיות בישראל ירידות מחירים חדות (עליית תשואות) על רקע הערכות כי הריבית בארה"ב, ובעקבותיה בישראל, צפויה לעלות. בישראל הוחרפו הירידות לאחר תחזית בנק ישראל בשבוע שעבר, בה נכתב, בין השאר, כי בבנק ישראל לא צופים עוד הורדות ריבית בישראל ואף העלאת ריבית ב-2016.

מתחילת השבוע הנוכחי, עם התפתחות המשבר ביוון, שכעת לא ברור מה יעלה בסופו, חלה התאוששות קלה בשוק החוב על רקע הערכות כי העלאת הריבית תידחה.

כיצד להערכתך יגיבו הבנקים המרכזיים המובילים במערב להתפתחות המשבר ביוון?

"הפדרל רזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, רגיש מאד להתפתחויות בכלכלה ובשווקים הבינלאומיים. תנאי מוקדם להעלאת הריבית בארה"ב הוא התייצבות הכלכלה וירידה בתנודתיות. בתנאיים הנוכחיים, וכל עוד ההסדר ביוון לא הגיע לסיומו, רוב הסיכויים שנראה דחייה בהעלאת הריבית. כמובן מצב זה לשפוט מחדש לאחר שתתבהר התמונה ביוון ונראה את הנתונים. המשמעות היא שתהליך הנורמליזציה של הריביות, בארה"ב וכן בישראל, עלול להידחות".