המינוי של חדוה בר - אל תרוצו לבג"ץ

הכי קל היה לפסול על מועמדתה של חדוה בר לתפקיד המפקחת על הבנקים. מיד עם היוודעה דבר הגשת מועמדתה לפני חודשיים, פרץ צונאמי של ארגוניים חברתיים נגד אפשרות מינויה לתפקיד בטענה שנותנים ל"חתול לשמור על השמנת" ושמדובר ב"פגיעה באינטרס הציבורי שבפיקוח יעיל ואפקטיבי על המערכת הבנקאית".

אותם קולות זועמים יצאו למעשה מתוך הנחה, לכאורה ברורה מאליה, שגם לאחר שתעזוב חדוה את תפקידה הנוכחי בבנק לאומי היא למעשה תמשיך לשרת את הבנקים הגדולים. את מי בדיוק? את בעלי המניות בבנק לאומי שהוא הציבור? את מנכ"לית הבנק רקפת רוסק עמינח שקיבלה אותה בירושה מהמנכ"לית הקודמת גליה מאור? או אולי את הקולגות שלה שהיו אחראים ישירים בפרשת הלבנת ההון ?
אם היתה רוצה לשרת את האינטרסים של הבנק היה הרבה יותר קל עבורה להישאר בתפקידה הנוכחי, המתגמל והמפנק יותר.
חדוה בר. המפקחת הבאה על הבנקים בבנק ישראל . צילום: רון קדמי ולמה בדיוק שתרצה לפעול לשביעות רצונם של חבריה למקום עבודתה הנוכחי יותר מאשר להשביע את רצונם של מנהליה בתפקידה החדש? זה לא נשמע קצת יותר הגיוני? בפרט לנוכח העובדה שאם לשפוט לפי הרזומה של בר, הרי שתחושת הנאמנות שלה לבנק ישראל בו עבדה במשך 12 שנה אמורה להיות גבוהה יותר מאשר לבנק לאומי בו היא עובדת פחות מ-6 שנים.
אי אפשר יהיה להאכיל את החתול בלוקשים ובכלל למה שלא תבחר להיות נאמנה לעצמה, לערכים שלה, לשאיפות המקצועיות שלה? אולי דווקא בנק לאומי ושאר הבנקים הגדולים במערכת צריכים להיות אלה שמודאגים מה"חתול" שיודע לא מעט דברים על "השמנת" ואי אפשר יהיה להאכיל אותו בלוקשים על טיבה ואופייה של המערכת בישראל? אולי מינויה של חדוה בר הוא בבחינת בשורות דווקא מעודדות עבור הציבור בישראל שרוצה מפקח שידע להגן על זכויותיו.
חדוה בר הוכיחה בעבר כי תמכה בהפרדת קופות הגמל מהבנקים, והאמינה שיש להגביר את התחרות במערכת הבנקאות. מה שאינו אומר כמובן דבר לגבי תפיסתה הנוכחית ועמדותיה לגבי התוכניות העומדות היום על הפרק בנוגע להפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים והגברת התחרות באמצעות מערכות לדירוג לקוחות שמתכנן שר האוצר הנוכחי להוציא לפועל.
אבל לא יתכן שמושגים כמו "צינון" ו"ניגוד עניינים" יהפכו מכלי שנועד לאפשר מנהל תקין לעבירה פלילית לפיה כל מי שנגוע בהם הוא בחזקת עבריין. אז רגע לפני שמישהו מתיישב לכתוב את הפנייה לבג"ץ אולי יש לתת לאנשים שישבו בוועדת האיתור ליהנות מהספק הסביר שהם החליטו לעשות דווקא את הבחירה הפחות קלה מהשיקולים המקצועיים הנכונים, ולהעדיף אותה על פני מועמדים אחרים, חלקם לא פחות ראויים, ואולי הבחירה של בר לחזור למסדרונות בנק ישראל חרף כל המגבלות שיתלוו לכך היא דווקא הדבר הנכון עבור מערכת הבנקאות בישראל ועבור הציבור.