היועמ"ש מכתיב כללים חדשים לכספים קואליציוניים

היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין העביר היום שורה של הנחיות חדשות למפלגות באשר לסיכומים בנגוע לכספים קואליציוניים. בימים אלה החלו המגעים להערכת ממשלה חדשה ועל רקע זה מבקש וינשטיין לעצב מתווה כללים חדש לכריתת הסכמים בין המפלגות, בדגש על הכספים הקואליציוניים. ההנחיות מגיעות בעקבות עבודת מטה, עליה כבר נכתב בשבועות האחרונים ב"כלכליסט", שנערכה במשרד היועץ המשפטי לממשלה בשיתוף משרד האוצר והיא כאמור הופצה היום (ה').
ההנחיות נוגעות להסכמים קואלציוניים המסוכמים סביב חוק התקציב וסביב הקמת ממשלה, וכן הסכם פוליטי אחר שיש לו משמעות של העברת תקציב ישיר במהלך שנת התקציב.
היועמ"ש קובע שורה של הנחיות שמטרתן לוודא כי יישום ההסכם יבוצע על ידי בעל הסמכות על פי דין ללא מעורבות של גורמים פוליטיים שאינם מוסמכים. על פי ההנחיות, "פקיד ציבור יקבל הוראות להקצאת כספים שהינם תוצאה של הסכמים פוליטיים תקציביים, אך ורק מגורם מסומך על פי דין. לא תתקבלנה הוראות מגורמים לא מוסמכים ובכללם גורמים פוליטיים כמו חברי כנסת, סיעות, שרים וסגניהם שלא מכהנים במשרד ממנו מועבר התקציב או במשרד שאליו הוקצה התקציב". כדי למנוע מצב שבו פקידי המשרדים מסכמים הסכמים פוליטיים עבור הממונים עליהם, מבהיר היועמ"ש כי "אין לשלב הסכמים פוליטיים בסיכום מקצועי בין הדרגים המקצועיים במשרדים, וכי על כל המעורבים בהסכמים אלה, בראשם הממונה על התקציבים באוצר, להקפיד על כך". בכך מכוון היועמ"ש את הנחייתו במפורש לראש אגף התקציבים באוצר.
היועמ"ש יהודה וינשטיין (מימין) ורה"מ בנימין נתניהו . צילום: יאיר שגיא
עוד נקבע, כי הכספים יוטמעו בחוק התקציב בהתאם לכללים הרגילים לקביעתו וניהולו, כי כספים אלה לא יסומנו באופן שנתן תחושה כי הוא "שייך" למפלגות או סיעות אף לאחר הכללתו בחוק התקציב, וכי פקידי משרד האוצר לא יקבלו עוד הוראות לעניין יישום וביצוע התקציב אלא מהגורמים המוסמכים לכך בממשלה. בעניין זה אפשר להזכיר את הפעם הראשונה שבה משרד האוצר הטמיע את אותם כספים קואליציוניים, בתקציב 2015 שלא אושר בכנסת. שם הוקצו כחצי מיליארד שקלים לשורה של נושאים, שאף כי הדבר לא נאמר במפורש, הרי שרובם ככולם היו תקציבים עבור נושאים תחת משרדי הממשלה של "הבית היהודי", שזכו למעשה לעיגון תקציבי של כספים קואליציוניים שהובטחו להם.
עוד נקבע כי ככלל אין ליישם הסכם פוליטי המייעד תקציב לגוף ספציפי. זאת, מחשש כי ייעוד כזה עשוי ליצור תלות של גופים אלה במפלגה שערכה את ההסכם "לטובתם", ואף עשויה לעיתים להוות כסות לטובת הנאה אישית או פוליטית. באותם מקרים בהם ניתן להתיר ייעוד פרטני שכזה עקב האופי הייחודי של הגוף המדובר, נקבעו מנגנונים המיועדים ליצור בקרה ופיקוח נאותים.
הנחיה נוספת היא קביעת החובה על הגורם הפוליטי, הנושא גם ב"כובע" ממשלתי, לערב את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה בטרם עריכת הסכם פוליטי, בכדי לקבל עמדה מקצועית מבוססת בטרם עריכתו. ולבסוף, נקבעה חובת שקיפות לגבי הסכמים אלה - היועמ"ש קובע עוד כי נדרשת הצגה של הסכמים במליאת הכנסת או ועדותיה, והכוונה לתוכן המלא של ההסכם, ומדובר על כל הסכמה תקציבית שסוכמה בין גורמים פוליטיים.
גיבוש מתווה הכללים הוא תוצאה ישירה של הפקת לקחים שבאה אחרי פרשת החשדות הנחקרים בנוגע לבכירים ב"ישראל ביתנו". בחקירה התגלו פרצות באשר להקצאה וחלוקה של תקציבים שמקורם בהסכמים פוליטיים. היועמ"ש מדגיש כי אין הוא אוסר על הסכמים פוליטיים שהם לדבריו "חלק מהשיטה הפוליטית הישראלית והם מוכרים בחוק ובפסיקה", אלא עוסק בדרך היישום של הסכמים פוליטיים בעלי משמעות תקציבית, במשרדי הממשלה. היועמ"ש מצא לנכון לציין כי ההנחיות נועדו להדגיש את תפקידם של "פקידי הציבור" - ובכלל הוא מדגיש - "זה של עובדי התקציבים במשרד האוצר, כשומרי סף ביחס לתקינות ההתנהלות בנוגע לתקציב המדינה".