ההצהרות על פירוק גוגל באיחוד האירופי היו מוקדמות מדי

האיחוד האירופי מוביל מהלך להגבלת פעילות גוגל ואף לפירוקה. מחוקקים בפרלמנט האירופי, שזוכים לתמיכה מצד כמה גורמים בממשל הגרמני, מגבשים טיוטה להצעת החלטה שקוראת בפועל לפירוקה של גוגל. יש לציין שהסיכוי לפירוק מוחלט של החברה נמוך למדי, ואפילו יוזמי ההצעה לפרק את ענקית הטכנולוגיה מצהירים שזו לא המטרה שלהם בהעלאתה.
הניסוח בהצעת ההחלטה לא מזכיר ישירות את ענקית הטכנולוגיה, אלא קורא לנציבות האיחוד האירופי להפריד מנועי חיפוש מקוונים משירותים מסחריים אחרים. ואולם, ברור לכל שההצעה מכוונת בראש ובראשונה לגוגל, מנוע החיפוש הדומיננטי באירופה.
מרגרט וסטאיאר, נציבת התחרותיות של האיחוד האירופי . צילום: בלומברג בשלב זה אף לא הוחלט סופית אם הסעיפים שעוסקים בפירוק גוגל ייכללו בהצעה שתוגש ותעמוד להצבעה בימים הקרובים.
גם אם תתקבל ותאושר הצעה זו, לא תהיה כאן יותר מהחלטה הצהרתית בלבד. לפרלמנט האירופי אין שום סמכות מעשית לפרק את גוגל.
ההפרדה בין הרכיבים הטכנולוגיים לא פרקטית בנוסף, כפי שההצעה מנוסחת עכשיו, קשה לראות איך בדיוק ניתן יהיה לפרק את גוגל בדרך שהיא מציעה. ההצעה קוראת להפרדת מנוע חיפוש משירותים אחרים, אבל לא מגדירה מהו מנוע חיפוש. האם שירות גוגל מפות שמאפשר חיפוש מקומות עונה להגדרה זו, למשל? בנוסף, האינטגרציה בין השירותים של גוגל כה גדולה, שלא ברור איך חלקם יוכלו לתפקד בצורה מוצלחת במקרה של פירוק. החיפוש הפנימי בג'ימייל וביוטיוב מבוסס על מנוע החיפוש של גוגל, ולא ברור אם הפרדה תאלץ להוציא את החיפוש משירותים אלו.
יש כאן לא רק קשיים מעשיים ניכרים, אלא גם פגיעה בשירות שיקבלו משתמשים אם אכן יבוצע המהלך.
לכך יש להוסיף את העובדה שהחלטה של נציבות האיחוד תחייב את גוגל רק באירופה, מה שיוצר קשיים מעשיים רבים. למשל, האם גוגל יכולה להתפרק לשתי חברות רק ביבשת ולהמשיך לפעול כישות אחת בשאר העולם. לחברה תהיה אפשרות לנסות ולעקוף החלטה זו בדרכים יצירתיות רבות.
רק לאחרונה, למשל, מצאה החברה דרך לעקוף החלטה של מוסדות האיחוד בנושא הזכות להישכח, שחייבה אותה להסיר בתנאים מסוימים תוצאות חיפוש ישנות לבקשת האנשים שהתוצאות עוסקות בהם: היא הסירה את התוצאות, אך פרסמה הודעה שחלק מהתוצאות הוסרו והפנתה את הגולשים למנוע החיפוש שלה בארה"ב שבו מוצגות התוצאות.
. מומחי משפט ורגולציה סבורים שההיתכנות של מהלך שכזה אינה גבוהה. קית' היילטון, פרופסור למשפטים מאוניברסיטת בוסטון אמר כי “לפרלמנט האירופי אין שום סמכות לפרק את גוגל, ואני מופתע שחקיקה מסוג זה לא נחשבת בלתי הוגנת, שכן היא מיועדת להעניש חברה ספציפית אחת".
יצוין כי ליוזמי ההחלטה יש גם סיבות לגיטימיות לכעוס על גוגל. הפופולריות של מנוע החיפוש שלה מאפשרת לה לבצע לא מעט מהלכים שפוגמים במתחרותיה. בין השאר, גוגל הואשמה בכך שהיא נוהגת להפלות תוצאות חיפוש של מתחרות לטובת מידע מקביל שמגיע משירותיה שלה. עם זאת, עדיין קיימת הסכמה שלא די בכך כדי לפרק את החברה. ובמפתיע, בין המסכימים לטענה זו נמצאים גם יוזמי הצעת ההחלטה עצמם. חבר הפרלמט רמון טרמוסה מספרד אמר ל"ניו יורק טיימס" שהמטרה העיקרית של ההצעה היא להגביר את הלחץ על הנציבות האירופית לנקוט פעולה מהירה והחלטית נגד גוגל.
ואכן, נראה שהיעד העיקרי של הצעת ההחלטה הוא לא גוגל עצמה, כי אם נציבת התחרותיות של האיחוד, מרגרט וסטאיאר, שנכנסה לתפקיד בתחילת החודש. זאת, מתוך מטרה שהיא תגיש אישום נגד גוגל בחשד לעבירה על חוקי ההגבלים העסקיים של. צעדים אלו יכולים להגיע עד כדי קנס של כמעט 6 מיליארד דולר והגבלות על חופש הפעילות העסקית של גוגל באירופה.
גוגל: מדובר בקמפיין פוליטי על עניין רגולטורי גוגל עוד לא הגיבה רשמית למהלך. ואולם לפי דיווח של "פייננשל טיימס", בכירים בחברה זועמים על המהלך, שאותו הם תופסים כפוליטי. "זהו קמפיין פוליטי שנועד להשפיע על עניין רגולטורי", אמר לעיתון מקור בתעשיית הטכנולוגיה.
אף שלגוגל אין סיבה ממשית לדאוג מאישור הצעת החלטה זו, קבלתה תהווה פגיעה תדמיתית משמעותית, ואין ספק שצבא הלוביסטים המאומן של גוגל כבר פועל כדי למנוע את אישורה ואולי אף את הצגתה בפרלמנט האירופי.
במקביל, אפשר להניח, גוגל צפויה להגביר את המאמצים להגיע לסיכום עם הנציבות שיאפשר לה להשאיר את הפרשה מאחוריה.
ואולם, אם יהפכו איומים אלו למוחשיים יותר אפשר לצפות מגוגל שתפעיל את התותחים הכבדים שלה על מנת לבלום את המהלך. אלו יכללו פעילות לובינג ענפה מאחורי הקלעים, הן ישירה מצד גוגל עצמה והן עקיפה: לגוגל יחסים קרובים עם ממשל אובמה ואפשר לשער שבשעת סכנה לא יהססו בחברה ללחוץ על הממשל לפעול מול מוסדות האיחוד על מנת לעצור על רוע הגזרה.
בנוסף, צפויה החברה לגייס את הגולשים עצמם ולנצל את שירותיה למאבק.

אפקט הפרפר האירופי: "אם המהלך יעבור, הוא יגיע גם לישראל" אם נציבות הסחר האירופית תחליט להוציא צו הפרדה לפעילויות השונות של גוגל, ישראל תיהנה מזה מבלי שרשות ההגבלים העסקיים בארץ תצטרך לעשות משהו". כך סבור עו"ד איתן אפשטיין, מומחה להגבלים עסקיים וראש משרד אפשטיין קנולר ושות', שעבד בעבר במחלקת ההגבלים העסקיים של הנציבות האירופית בבריסל. לדברי אפשטיין, "אם גוגל תבצע את ההפרדה באירופה, סביר להניח שהיא תורה על ביצוע הפרדה גם כאן בישראל".
"הפרלמנט האירופי הוא אמנם גוף ממליץ, אבל מאוד לא אוהב את העובדה שיש גוף כמו גוגל, שמרשה לעצמו לפרסם כל דבר במנועי החיפוש ללא בקרה ולעתים ללא אחריות, תוך חשש לפגיעה בפרטיות", אומר עו"ד אפשטיין. "לכן מצב שבו הנציבות תבחר לאמץ המלצה של הפרלמנט ולהניע תהליך שמטרתו הפרדת מונופול הוא לא בלתי סביר. ועדיין זו החלטה דרמטית שאין לה הרבה תקדימים בעולם. היא תיעשה בוודאי במו"מ ארוך ודרך בית המשפט של האיחוד אם צריך".
עו"ד מזור מצקביץ', מומחית לדיני הגבלים שעבדה ברשות ההגבלים העסקיים האמריקאית, סבורה שלמהלך שנשקל באירופה אין סיכוי גדול להתרחש בארה"ב, אף שגם שם הרשויות שמות עין על כוחה הרב של גוגל בתחום החיפוש. "האמריקאים לא מאמינים בהתערבות כזאת בפעילות מונופול. זה קרה פעם אחת בעבר. מצד שני האמריקאים גם תמיד מסתכלים על הנעשה בעולם ולומדים מזה".
מגוגל לא נמסרה תגובה.
תומר גנון