רחוק מהממוצע: השכר החציוני ב-2012 - 6,000 שקל בחודש

מחצית מהשכירים ב-2012 לא השתכרו יותר מ-6,000 שקל לחודש ברוטו, כך עולה מהבדיקה השנתית של הביטוח הלאומי את נתוני השכר הנמצאים אצלו שפורסמה היום. מדובר על עלייה של כ-2.9% לעומת השנה שלפני כן. לשם השוואה, השכר הממוצע עלה באותה תקופה ב-0.5%.
אחת הסיבות לשינוי בשכר החציוני הוא העלאת שכר המינימום במשק (4,300 שקל בחודש), שאמנם עדיין גובהו מתחת לשכר החציוני אך סביר להניח כי גרם להעלאות שכר ולו קטנות ברמות השכר הנמוכות עד החציון. במקרה של עצמאים, ההכנסה החציונית עמדה על 4,550 שקל בלבד, עלייה של 1.8% לעומת השנה שלפני כן.

תלוש משכורת . צילום: עמית מגל נתוני הביטוח הלאומי מבוססים על התשלומים בפועל של מעסיקים, כולל תשלומים רטרואקטיביים. לעומת זאת, הדיווחים החודשיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מבוססים גם הם על הביטוח הלאומי, אך כאן מדובר על דיווחים שוטפים שיכולים להשתנות בדיעבד. גם הנתון של הלמ"ס לשכר החציוני ל-2012, שעמד על 6,541 שקל בחודש, הוא עיבוד לסקר הוצאות והכנסות משקי הבית לאותה שנה.
מכאן, שהיתרון של נתוני הביטוח הלאומי הוא בהתבססותם על תשלומים בפועל. לא רק זה, אלא שהביטוח הלאומי גם מסתכל על השכר החציוני והממוצע לפי חודשי העבודה ולא רק לפי סך כל השכר חלקי 12 חודשים, כפי שעושה הלמ"ס. אם בודקים את השכר שהושג בפועל, כלומר בניכוי חודשים שלא היתה בהם עבודה – כמו במקרה של מורים וסייעות שאינם נושאים משרה קבועה במשרד החינוך ולא מקבלים שכר על תקופת החופש הגדול – מקבלים תמונה שחורה הרבה יותר של המצב בשכבות הנמוכות של המשק הישראלי, לפיה השכר הממוצע עמד לפני שנתיים על 8,018 שקל בחודש, לעומת 9,514 שקל בחודש לפי הלמ"ס, כלומר פער של 15.7% בין הסטטיסטיקה למציאות. השכר החציוני במקרה כזה יעמוד על 5,493 בלבד.
בשבוע הבא צפויה הלמ"ס לפרסם את השכר החציוני ל-2013. הלמ"ס לא מפרסמת כל חודש בחודשו את השכר החציוני, אלא את זה הממוצע בלבד, למרות שברור כי המאיון והאלפיון של השכירים במשק מושכים למעלה את הממוצע באופן דרמטי.