ירידה במשיכת מזומן בתקופת צוק איתן
בחודש האחרון נמשכו בערי הדרום 558 מיליון שקל לעומת 618 מיליון שקל באותו האזור ביולי 2013. בנתיבות נצפתה ירידה של 35% במשיכה מכספומטים במהלך ימי המבצע. באזור המרכז נצפתה ירידה של כ-2.5% בהיקפי המשיכה

ההשפעה של מבצע צוק איתן באה לידי ביטוי לא רק בצמצום השימוש באשראי, אלא גם על עסקאות במזומן. על פי נתוני "ברינקס" שאחראית לתפעול ולתחזוקה של חלק ניכר ממכשירי ה-ATM בישראל, בעוד שביולי 2013 נמשכו בערי הדרום ובהם באר שבע, שדרות, נתיבות, אופקים וקריית גת 618.5 מיליון שקלים, בחודש האחרון נמשכו באותו אזור 558.5 מיליון שקלים בלבד. הירידה באה לידי ביטוי בעיקר בערים נתיבות שבה נצפתה ירידה של 35% במשיכה מכספומטים במהלך ימי המבצע, וירידה של כ-15%-16% בערים שדרות ובאר שבע.
מטחי הטילים למרכז הארץ, הובילו ככל הנראה לכך שגם באזור המרכז הייתה ירידה של כ-% 2.5 בהיקפי המשיכה ביחס ליולי בשנה שעברה. לעומת זאת, בירושלים והסביבה ובאזור הצפון נרשמה דווקא עלייה של כ-3% בירושלים ו-2% בצפון הארץ.
כספומט (ארכיון) . צילום: גדי קבלו בהקשר זה יש לציין כי מדובר בחודש הראשון לחופש הגדול שיחד עם אוגוסט הוא החודש שבו נרשמים אחוזי המשיכה הגבוהים ביותר.
לדברי רונן בן ארי, מנכ"ל ברינקס: "באופן מסורתי יולי הוא חודש של בילויים, נסיעות וקניות, זה רק מובן שלאור המצב הביטחוני אנשים המעיטו ביציאות מהבית ובפעילות פנאי ועל כן משכו פחות כספים. אני מאמין שעם החזרה לשגרה ולשקט שכולנו מייחלים לו, נשוב ונראה עלייה במשיכות בכל רחבי הארץ, כמו גם באזור הדרום". כפי שנחשף ב"כלכליסט", הפעילות הקמעונאית שתמורתה שולמה באשראי בדרום הארץ צנחה בשלושת השבועות הראשונים למבצע "צוק איתן" ב-30% בהשוואה לשלושת השבועות שקדמו למבצע.
על-פי נתונים אלה פחתה כמות הקניות הממוצעת לבית-עסק, שתמורתן שולמה בכרטיס אשראי, מ-465 קניות בתקופה שלפני המבצע ל-325 קניות בממוצע לבית-עסק בתקופת המבצע. בגובה קנייה ממוצע בכרטיס אשראי לא חל שינוי רב: 315 שקלים לקנייה ממוצעת לפני המבצע לעומת 310 שקל בתקופת המבצע.
נתוני גמא מלמדים עוד כי הצרכנות הארצית נפגעה פחות בתקופת המבצע: גובה קנייה ממוצע בכרטיס אשראי ירד מ-350 שקל ל-320 שקל – ירידה בשיעור של כ-9% אך מספר הקניות הכולל ב-50 ענפי קמעונאות, שתמורתן שולמה בכרטיס אשראי, נשאר זהה.



