הגיק שרוצה לחסל את הבנקים

בסוף השנה שעברה יצא ויטאליק בוטרין, צעיר קנדי ממוצא רוסי, למעין גרסה גיקית של טיול תרמילאים. בוטרין, שהיה אז בן 19, החליט להפסיק את לימודיו באוניברסיטת ווטרלו ו"לבקר בקהילות ביטקוין מסביב לעולם". הטיול הזה, שאחת התחנות החשובות בו היתה ישראל, הוליד את מה שעשוי להיות הכוח המשמעותי ביותר שיניע בעתיד את האינטרנט ואת המערכת הפיננסית העולמית. הכוח הזה נקרא מערכת את'ריום (Ethereum), ובחזונו של בוטרין, שמציג את המערכת בראיון בלעדי ל"כלכליסט", היא תחסל את הצורך במתווכים מכל סוג - וקודם כל, במתווכים פיננסיים.

המוסדות הניצבים בלב המערכת הפיננסית נמצאים כבר היום תחת מתקפה: מטבעות וירטואליים ובראשם ביטקוין מאפשרים למשתמשים בהם לעקוף את המערכת הבנקאית, כמו גם את הפיקוח של הבנקים המרכזיים, ולשלם זה לזה ישירות. אבל למה לעצור בביטקוין? למה לא לקחת את כל המערכת הפיננסית ולהפוך אותה למבוזרת? זה בעצם הרעיון של בוטרין, והוא גם לא עוצר בפיננסים. המטרה של פרויקט את'ריום היא ליצור פרוטוקול מחשוב שמבטל את הצורך במתווכים: את'ריום תאפשר לאנשים לחתום ביניהם על חוזים דיגיטליים שיתבצעו באופן אוטומטי, ללא סמכות אוכפת מרכזית כמו בית משפט או רגולטור. באמצעות את'ריום ניתן יהיה לנהל שווקים פיננסיים, רשתות חברתיות ומערכות בחירות - ואולי, כך מרחיקים לכת המפתחים של את'ריום, יום אחד אפשר יהיה לנהל כך גם מדינות.
זה חזון מרחיק לכת, אפילו גרנדיוזי, אבל הוא לחלוטין לא דמיוני. בחצי השנה שחלפה מאז הכריז על הפרויקט, בוטרין הפך מסטודנט אנונימי שעזב את הלימודים באוניברסיטה לאחד הכוכבים הגדולים של עולם ההייטק, ולמושא חיזורים של משקיעים ושל קרנות הון סיכון. בתחילת יוני כלל אותו פיטר ת'יל, המשקיע האגדי שהקים את פייפאל, ברשימת 20 היזמים הצעירים שלהם הוא מעניק מלגה של 100 אלף דולר - בתנאי שינשרו מלימודים אקדמיים. לאן כל זה מוביל? הסיסמה של בוטרין, כמו של הפרויקט כולו, היא "הגבול היחיד הוא הדמיון שלנו".
מערכת שהיא שוטר, שופט ותליין
את'ריום היא מה שמכונה ארגון אוטונומי מבוזר (Decentralized Autonomous Organization, ובקיצור DAO): היא אינה יושבת על מחשב אחד מרכזי, אלא על המון מכשירים שמתקשרים זה עם זה. הרעיון הזה כשלעצמו אינו חדש - זה בדיוק הקונספט המכונן של האינטרנט עצמה - אלא שהאינטרנט היא מנגנון תקשורת ותו לא; אין לה יכולת עיבוד נתונים עצמאית. את'ריום, לעומת זאת, היא פרויקט שכולל הן רשת מבוזרת והן שפת תכנות להפעלת הרשת הזו, כך שתוכל לקבל החלטות אופרטיביות באופן עצמאי.
החידוש הטכנולוגי שיאפשר את קיומה של את'ריום נקרא בלוק־צ'יין (Block Chain, "שרשרת בלוקים"), קונספט שבוטרין אימץ מהמטבע הממוחשב ביטקוין. הבלוק־צ'יין הוא בעצם ספר חשבונות מוצפן שכולל את כל (!) היסטוריית העסקאות בביטקוין, ונכלל בקובץ המטבע הדיגיטלי: כל מטבע כולל את ההיסטוריה המלאה של רשת המטבע כולה, וכל העסקאות מתועדות ומתעדכנות בו בשקיפות. באופן כזה, אי אפשר להונות את המערכת: ברגע שאחד העותקים אינו תואם את האחרים, הוא נזרק החוצה. מנגנון הבטיחות הזה, שנקרא "קונצנזוס מבוזר", הוא בדיוק הסיבה שאנשים מוכנים להתייחס לביטקוין כאל כסף לכל דבר.
באת'ריום, כמו בביטקוין, המחשבים שעליהם מאוחסנים הבלוק־צ'יינים יקבלו תמורה על שירותי העיבוד שלהם, באמצעות מטבע ממוחשב שנקרא את'ר (Ether). ההבדל המשמעותי בין המערכות הוא שמערכת ביטקוין בנויה לטרנזאקציות, וקשה להרחיב את השימוש בה לתחומים אחרים. כמה יוזמות, ובהן Colored Coins הישראלית ו־MasterCoin, ניסו להוסיף למערכת פונקציות כמו האפשרות להחליף את המטבע תמורת מטבעות אחרים ללא צורך בצד שלישי, יצירת מטבעות חדשים, "ארנק" ביטקוין ושימוש בביטקוין למסחר ישיר בניירות ערך. בוטרין עצמו פיתח שני פיצ'רים כאלה עבור MasterCoin, "אבל כשעבדתי על זה, הבנתי שהמסלול שלהם לא נכון", הוא מסביר. "הם ניסו למצוא דרך להוסיף עוד ועוד פיצ'רים ספציפיים, אבל הדרך הנכונה לפתוח את המערכת הזו היא להפוך אותה לכללית לחלוטין: לכתוב שפת תכנות שבה אנשים יוכלו לתכנת מה שהם רוצים". שפת התכנות הזו, יחד עם הבלוק־צ'יין, היא את'ריום.
. באופן טבעי, השימוש המתבקש ביותר למערכת כזו הוא בתחום הפיננסי. קחו, למשל, את שוק הנגזרים - ניירות ערך שערכם נגזר מנכסי בסיס מגוונים, ממניות דרך אג"ח ועד מזג האוויר. נניח, למשל, שחקלאי מהגליל רוצה לבטח את עצמו נגד בצורת באמצעות חוזה שמקנה לו פיצוי אם כמות הגשם בחורף תהיה נמוכה מרף מסוים.
חוזים כאלה קיימים גם כיום, אבל כדי לרכוש אותם החקלאי צריך לפנות לצד שלישי: ברוקר. הצד השלישי הזה מבטיח לשני הצדדים שהחוזה יכובד. בתמורה, הוא גוזר לעצמו קופון - ומדובר באחד הקופונים השמנים בהיסטוריה: שוק הנגזרים מגלגל בין 700 ל־1,200 טריליון (אלף מיליארד) דולר, וככזה מהווה מקור הכנסה משמעותי לגופים פיננסיים. אלא שאת'ריום מייתרת את המתווך הזה: "נגזרים הם בעצם קוד, וקוד אפשר לתכנת", מסביר סטפן טול, סמנכ"ל התקשורת של את'ריום, כשאנחנו נפגשים בחדר האחורי של פאב בסיטי של לונדון. "אם אתה יכול לעשות את זה בשפת התכנות ג'אווה, אתה יכול לעשות את זה גם באת'ריום". המערכת עצמה תקבל את הנתונים, תשפוט אם התנאי המתלה התקיים, ואז תאכוף את החוזה ותעביר את הכסף מצד לצד. הכל בטוח, שקוף וחסר פניות - וחשוב מאוד, ללא כל עמלה.
גם תפקידם של הברוקרים כמבצעי מסחר במניות יתייתר, טוען בוטרין. "צריך שאנשים יוכלו לקנות מניות באופן ישיר, וזה מה שיקרה", הוא אומר. "אולי בתחילה הם יצטרכו שירות תיווך מסוים, אבל זה יהיה רק בשלב הראשוני". אחר כך אפשר יהיה ליצור ממשק קוד פתוח שיאפשר לכל אחד לקנות מניות בחינם דרך את'ריום.
לזהות את המשבר לפני שהוא פורץ

כיוון שבסיס הנתונים של את'ריום הוא ציבורי, החוזים והעסקאות חשופים לעיני כולם וקשה להסתיר אותם, אולם זהות מבצעי העסקאות איננה בהכרח חשופה. הם אינם מזוהים באמצעות פרטיהם האישיים אלא באמצעות קוד במערכת. השקיפות הזו תאפשר לזהות סיכונים מערכתיים לפני שהם מובילים למשברים פיננסיים, ולכן תסייע להתמודד עם הבעיות שקיימות היום במערכת הפיננסית העולמית.
"אחד הדברים שהובילו להתרסקות הפיננסית הוא שהיו חוזים פיננסיים מאוד מורכבים ועמומים", מסביר בוטרין. "אנשים לא ידעו למה הם נכנסים. כאשר הכל נמצא על הבלוק־צ'יין, מישהו יכול לבנות כלי שינתח מהם הסיכונים שהם לוקחים כאשר הם נכנסים לחוזה מסוים. אפשר ליצור שירותי דירוג וביקורת ספרים חשבונאית לחוזים די בקלות. יש הרבה הזדמנויות לעזור לאנשים להבין למה הם נכנסים".
אבל השימושים של את'ריום יגלשו הרבה מעבר לתחום הפיננסי. "אנשים משלמים ל־ebay כדי שיקשרו בין קונה ומוכר, או ל־AirBNB כדי שיקשרו בין משכירי דירה לשוכרי דירה", אומר טול, "אבל השירותים האלה גובים עמלה שמנה: על פי הערכות, AirBNB הרוויחו 250 מיליון דולר ב־2013. למה שתשלם להם?".
באמת למה? אחד הסטראט־אפים הראשונים באת'ריום הוא איירלוק (Airlock), שהוא למעשה גרסה מבוזרת של AirBNB. איירלוק מחברת בין חוזה באת'ריום לבין מנעול ממוחשב שכל אחד יכול להתקין על הדלת: המשתמש משלם עבור הזכות ללון בדירה והמנעול הממוחשב, שמקושר לאת'ריום, פותח לו את הדלת. זה לא אומר ש־AirBNB עומדת לקרוס: יהיו ודאי מי שירצו לשלם לה תמורת השירות המקיף שהיא מציעה, כמו ביטוח וחוות דעת בלתי תלויות; אבל בניגוד למצב כיום, התיווך שלה לא יהיה חיוני.
עוד אופק התפתחות הוא זה שמוצע על ידי הסטארטאפ טיליט (Tillit), שרוצה לייצא את מערכת החוקים הקיימת לבלוק־צ'יין, כך שבעתיד נוכל לרשום עליו חברה חדשה. "רישום של חברות הוא מערכת עם שכבות על גבי שכבות של מידע, שמבוססת על ניירות שיושבים מתחת לאדמה איפשהו", אומר הישראלי עמיר שטרית, ממקימי
Colored Coins, שהפך לאחראי על הפיתוח העסקי באת'ריום. "אין שם נזילות. בעולם הדיגיטלי העתידי הכל הוא כבר נזיל ונייד, כמו כל דבר באינטרנט". הלכה למעשה, התשתית החוקית שעליה תיבנה החברה האנושית תהיה גמישה, יעילה ושקופה יותר.
שטרית ובוטרין. "הוא אמר שהוא מחפש אנשים טובים שיצטרפו. הייתי הראשון שהרים יד" . חוזים וחוקי רישום הם רק קצה הקרחון: את השקיפות של את'ריום אפשר יהיה לנצל לאינסוף תחומים אחרים - למשל, למניית קולות במערכות בחירות. פרויקט בשם ביטקונגרס (BitCongress) רוצה כבר לרכז קולות מבחירות והצבעות על גבי בסיס הנתונים של את'ריום כדי לספור אותם. משקיפים יוכלו לוודא שהספירה הוגנת על ידי בחינת המידע, שכולו פתוח לציבור.
בוטרין מספר שפעילי הפרויקט חושבים כל הזמן על שימושים אפשריים חדשים למערכת. אחד מהם הוא לחבר את את'ריום למערכות שילוח וניהול מלאי עולמיות. היום ספקים מנהלים את המלאי שלהם באופן עצמאי, או נעזרים בשירותי אחסון של צד שלישי, כמו אמזון. אם במקום זאת הם יזינו את המלאי למערכת עצמאית כמו את'ריום, היא תוכל לדעת לנהל אותו לבד באופן יעיל יותר: המערכת תדע לקשר בין הכתובת של מי שהזמין מוצר מסוים למחסן או לחנות הכי קרובים שבהם הוא נמצא במלאי, וגם תדע למצוא את הדרך הקצרה ביותר שתביא את המוצר אל הלקוח. אבל לא רק חברות גדולות יוכלו לעשות משלוחים ולקבל עליהם תשלום, אלא גם אנשים פרטיים. "מה שתקבל הוא מערכת שילוח גלובלית מבוזרת שבה כל אחד יכול להשתתף", אומר בוטרין. "זה מחליף את פדקס, UPS וגם את שירותי האחסון והמשלוח של אמזון. המערכת תיתן משימות לאנשים והם יבצעו אותן, והכל יתואם באופן אוטומטי".
בואו נבזר את כל העולם
בוטרין היגר עם הוריו מרוסיה לקנדה ב־2000, כשהיה בן שש. לפני את'ריום הוא היה פעיל בקהילת הביטקוין וייסד את "ביטקוין מגזין". כשהבין שהוא רוצה להקדיש את זמנו למטבע הממוחשב, הוא עזב את האוניברסיטה ויצא לטיול שלו. בניו המפשייר הוא ביקר ב"פרויקט המדינה החופשית", קבוצת פעילים ששואפת ליצור קהילה של 20 אלף בני אדם ברוח הליברטריאניזם (תפיסה פוליטית הדוגלת תמיכה בהגדלת חירויות הפרט ובצמצום סמכויות הממשלה). החיבור בין הליברטריאנים לביטקוין הוא טבעי, כיוון שהמטבע אינו נשלט על ידי בנק מרכזי או ממשלה מסוימת, ובעצם אינו נשלט על ידי איש.
"הקהילה שם אימצה את המטבע לגמרי, 60% מהסוחרים כיבדו ביטקוין", מספר בוטרין בהתלהבות. הוא ביקר במפעל נטוש בקטלוניה, שבו גרים חברי קואופרטיב שמנסים לקיים משק אוטרקי ועובדים על פרויקטים של קוד פתוח, טלפוניה פתוחה וביטקוין. הוא הגיע לסלובקיה ונפגש עם הפעיל הפוליטי וההאקר מייק גוגולסקי, אמריקאי שוויתר על אזרחותו ומפעיל "מכבסת ביטקוין", שמאפשרת להחליף ביטקוינים בביטקוינים אחרים ועל ידי כך להסוות את מקורם (שירות שיכול לשמש להלבנת כספים). כאמור, הוא ביקר גם בישראל. "קהילת הביטקוין בישראל הרבה יותר מקצועית ומאורגנת מאשר באירופה", הוא אומר. "יש מסעדות שמכבדות ביטקוין, יש אנשים שעובדים במשרה מלאה עבור חברות של ביטקוין".
אחד מאלו הוא שטרית. "הייתי בלאס וגאס באחד הכנסים של קהילת הביטקוין, ושם גיליתי את הפרויקט הזה", הוא מספר. "שני חדרים, ושמונה גיקים של מטבעות מבוזרים מדברים על העתיד. ויטליק, שהוא גאון, אמר שהוא מחפש אנשים טובים שיצטרפו אליו. הייתי הראשון שהרים את היד. הסיפור תפס תאוצה. שבוע אחרי זה כבר התחילו השיחות והמפגשים. הדברים התחילו להתגלגל מאוד מהר". שטרית הפך לאחד ממייסדי את'ריום ולאחראי על הפיתוח העסקי בפרויקט. טול, סמנכ"ל התקשורת, אחראי על הבאת יזמים, מפתחים ומשקיעים כדי להקים סטארט־אפים על את’ריום.
בסוף ינואר הם הגיעו לוועידה של ביטקוין במיאמי, ושם, מספר שטרית, "היתה התפוצצות. אנשים הבינו מה זה והיה הרבה באזז באינטרנט". הבאזז התמקד, בין היתר, במסמך עקרונות שכתב בוטרין. "כתבתי את זה בתוך שבוע", אומר בוטרין, "שלחתי לאיזה 20 אנשים וקיבלתי פידבק חיובי. התחלנו לעבוד על הקוד, וזה המשיך משם". היום פגישות של את'ריום מתקיימות במתכונות שונות ב־52 ערים ב־20 מדינות ברחבי העולם (ובהן גם תל אביב).
שטרית חושב שאנשים עדיין לא מבינים את הפוטנציאל של התחום. "זה לא קשור רק לאת'ריום. כל מה שקשור למערכות מבוזרות ולמטבעות מוצפנים, עוד חמש שנים אנשים יאמרו 'איך לא השתתפתי בזה?'. הם כבר אומרים את זה לגבי ביטקוין, אבל ההשוואה הזו לא מדויקת, כי בביטקוין מסתכלים על שער המטבע. כאן יש עידן טכנולוגי חדש שמבוסס על מערכות קריפטוגרפיות מבוזרות. האינטרנט היא מערכת מבוזרת ואתה רואה איזו מהפכה היא חוללה בתקשורת. עכשיו הגיע השלב של הכסף ושל ניהול חברות וממשלות".
האתגר המרכזי: גודל המערכת
את'ריום רשומה היום בשוויץ כארגון ללא מטרת רווח. עד כמה שאפשר, המבנה הניהולי שלה גמיש ואין היררכיה ברורה, רק מנהלים שלוקחים את האחריות הסופית על עצמם ועוזרים לקשר בין הקבוצות השונות בארגון. הגרסה הראשונית של המערכת צפויה לצאת בסוף 2014. כדי לגייס את הסכום ההתחלתי להפעלת המערכת תיערך מכירה ראשונית של את'ר (הפרויקט הוא ללא מטרת רווח, כך שלא ברור אם בוטרין ושותפיו ירוויחו מהמכירה).
חשוב להבין שהפרויקט של בוטרין שאפתני ביותר, ויש לו עוד דרך ארוכה עד שיצליח, אם בכלל. "את'ריום תהיה יעילה פי עשרה מביטקוין, אבל כיוון שזה לא רק מטבע, אנשים הולכים להעמיס הרבה אפליקציות על המערכת", הוא מסביר. "כך שהאתגר המרכזי כעת הוא Scalability - היכולת להתאים את המערכת לעבודה בהיקפים גדולים יותר: גודל הבלוק־צ'יין, כמות המידע שאנשים צריכים להוריד וכמות העיבוד שהם צריכים לעשות. יש לנו כמה אסטרטגיות כדי להתמודד עם שלושת הנושאים הללו. את'ריום 1.0 כבר תהיה טובה יותר מביטקוין מהבחינה הזו. בגרסה 2.0 כבר נשתמש באסטרטגיות Scalability מתקדמות".
לצד הפוטנציאל שיש לאת'ריום להפוך את העולם לשקוף ויעיל יותר, יש למערכת גם צד פחות סימפטי. המפתחים שלה מדברים על יצירת מערכת עצמאית שהיא מעין "כוח עליון" ותרוץ באופן עצמאי כל עוד היא עובדת. כשבוטרין הציג את את'ריום בכינוס של ביטקוין במיאמי, הוא אמר בצחוק שיום אחד אפשר יהיה לבנות על את'ריום את סקיינט, המערכת מהסרט "שליחות קטלנית" שמפתחת מודעות עצמית, משתלטת על מחשבי מערכת ההגנה האמריקאית ומנסה להשמיד את האנושות. כעת הוא אומר שאנלוגיה טובה יותר היא התוכנה מהספר "דמון" של דניאל סוארז: האנטי־גיבור בספר הוא תוכנת מחשב ששואפת ליצור סדר עולמי חדש אחרי שהמתכנת שלה מת. בתחילת הספר הקוראים מניחים שהתוכנה היא "האיש הרע" בסיפור, אך לקראת הסוף הם כבר אינם בטוחים עוד.
לדברי בוטרין, יש הבדל מהותי בין מערכת אינטליגנציה מלאכותית, כמו סקיינט, לבין את'ריום, שהיא ארגון אוטונומי מבוזר. "אינטליגנציה מלאכותית היא רובוטית לחלוטין. במחשוב מבוזר יש הרבה מקום לקלט אנושי. כל מה שאנחנו מנסים לעשות הוא לבנות מערכת גמישה שתאפשר לאנשים להחליט מהי הגישה הנכונה עבור כל בעיה".
אתה חושש שישתמשו ברעיון גם למטרות לא טובות?
"זאת אפשרות בכל טכנולוגיה. הטכנולוגיה היא ניטרלית, והיא מאפשרת לכולם לעשות הכל באופן שווה".
עם זאת, מאחורי המהפכה המבוזרת הזאת עשוי לעמוד גם מניע פוליטי: המערכות המבוזרות שואבות חלק מהכוח של ממשלות ומדינות. החיבור בין טכנולוגיות כאלה לבין ליברטריאניזם הוא טבעי, כפי שבוטרין גילה בניו המפשייר, אבל המניעים של הליברטריאנים והאנשים שמאחורי את'ריום הם שונים, גם אם התוצאה זהה. "אני לא הייתי קורה לזה מטרה פוליטית, כיוון שהפוליטיקה לא תשנה את העולם - הכלכלה תשנה את העולם", אומר שטרית. "אני מאמין שמערכות מבוזרות יאפשרו עולם חופשי, יעיל ומתקדם יותר. רוב האנשים בפרויקט נמצאים שם מתוך אמונה. לא בשביל כסף ולא בשביל תהילה. הם מאמינים במהות שהטכנולוגיה הזאת יכולה להביא לעולם".