מבקר המדינה: "ממשלות ישראל לא פעלו לייצוג הולם של נשים בשירות המדינה"

למרות פסיקות בג"ץ וחוקים הקובעים כי על הממשלה להבטיח ייצוג הולם לנשים בכל הדרגות בשירות הציבורי, ממשלות ישראל לדורותיהן לא פעלו להשגת מטרה זו, כך קובע מבקר המדינה בדו"ח ביקורת בנושא ייצוג נשים בתפקידים הבכירים בשירות הציבורי. מהדו"ח מצטיירת תמונה עגומה לגבי ייצוגן של נשים בתפקידים הבכירים בשירות הציבורי: בשנת 2011 שיעור הנשים שעבדו בשירות הציבורי היה 64% אך רק 32% מהן הגיעו לדרג הניהול הבכיר, ובניכוי העובדים בדירוג המשפטנים שיעורן היה כ-11% בלבד. בולט במיוחד הוא היעדר הנשים מתפקידים בכירים בממשלה. בין השנים 2007 ועד 2011 מתוך 34 המנכ"לים של 13 משרדי הממשלה שנבדקו בביקורת - כיהנה רק אישה אחת. באוקטובר 2013, מבין 30 המנכ"לים של משרדי הממשלה, שש בלבד היו נשים. על התופעה של רוב גברי מוחלט בתפקיד המנכ"ל במשרדי הממשלה כותב המבקר: "באי מינוי נשים לכהן בתפקידי מנכ"לים של משרדי ממשלה טמון מסר ולפיו נשים אינן יכולות או ראויות לעמוד בראש משרד ממשלתי. מסר שגוי זה עלול לחלחל למשרד ולהנהלתו ולגרום, בין היתר, לאי מינוין של נשים לתפקידים בכירים אחרים".

יעל אנדורן, מנכ"לית משרד האוצר. מיעוט נשים בכירות במשרדי הממשלה . צילום: עמית שעל בחברת החשמל למשל, מעולם לא כיהנה מנכ"לית. מבין 29 חברי ההנהלה הבכירה רק אחת היא אישה, אף עובדת אינה מכהנת בדרג השני של התפקידים הבכירים, ורק 9 מתוך 95 העובדים המכהנים בדרגים השלישי והרביעי הן נשים. גם בתע"ש אין כמעט נשים בכירות: מנכ"ל החברה וכל 20 חברי ההנהלה הם גברים, וגם הדרג הניהולי השני כולל 20 גברים ואף לא אישה אחת. בדרג השלישי מתוך 43 בכירים - יש רק אישה אחת.
בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ייצוג הנשים דווקא גדל עם השנים, באופן שמדגים לפי מבקר המדינה את הייתרון בקביעת יעד כמותי, לוח זמנים ברור ומנגנון אכיפה יעיל להשגת שוויון בין המינים. בשנת 2007, שיעור הנשים בדירקטוריונים החברות הממשלתיות הגיע ל-33%. באותה השנה החליטה הממשלה כי השרים ימנו לדירקטוריונים נשים עד להשגת ייצוג בשיעור של 50% וכי המהלך יושלם בתוך שנתיים. אמנם היעד הזה לא הושג אבל ייצוג הנשים גדל כך שב-67% מהדירקטוריונים של החברות הממשלתיות התקיים ייצוג הולם.
בבתי החולים הממשלתיים, בשנת 2012 מתוך 15 מנהלי בתי חולים לא הייתה אפילו אישה אחת. לפי דו"ח המבקר, למרות ששיעור הרופאות בקרב הרופאים הוא גבוה, כ-47% רופאות, סגל הניהול הרפואי מאויש ברובו על ידי גברים וחלקן של הנשים בו הוא זעום - 9%.
באקדמיה, בולטת במיוחד התופעה שככל שהדרגה האקדמית עולה כך יורד שיעורן של הנשים. לפי דו"ח המבקר, למעט באוניברסיטת בן גוריון, כיהנו בשנים 2009 עד 2011 נשיאים בלבד באוניברסיטאות.
במשטרת ישראל, לא היו בשנת 2012 כלל נשים בדרג השני, מתוך 17 שוטרים בדרג זה. בדרג השלישי, שוטרים בדרגת תת-ניצב, היו ארבע נשים בלבד מתוך 47 שוטרים. מתוך 60 מפקדי תחנות משטרה הייתה מפקדת אחת בלבד. המבקר מציין לטובה את השר לביטחון פנים ואת המפכ"ל אשר החליטו בעקבות הביקורת להקים יחידה לשוויון מגדרי במשטרה.