הדו"ח על קריסת הבניין של גינדי בחדרה: "שמו קלקר - במקום בטון"

דו"ח מפורט של המהנדס יואל בן עזרא, אשר נשכר כמומחה מטעם הדיירים, מגלה כשלים שיטתיים בביצוע בבניין שבו קרסו המרפסות, ולא כשל נקודתי במרפסת אחת כפי שחשבו עד כה.
בדו"ח כותב בן עזרא בנוגע לקריסתה של המרפסת בקומה השביעית כי במצב תקין גם קריסת המרפסת בקומה השמינית לא היה צריך לגרום לקריסת המרפסת בקומה השביעית. "נכתב שהמרפסות של קומה 8 נפלו על המרפסות של קומה 7 והכשילו אותן. לו כך היה המצב והסיבה היחידה לכישלונן של המרפסות בקומה 7 היה קריסתן של המרפסות בקומה 8 – לא היו מתגלים הכשלים בביצוע המרפסות בקומה 7, אך לא כך הם פני הדברים. הדבר מעיד על שיטתיות בכשלי הביצוע במרפסות אלה, דבר המשליך על שלד הבניין כולו ועל שלד הבניין הסמוך", לשון הדו"ח.

בהמשך הדו"ח התייחס בן עזרא לעובי רצפות הבטון וכתב כי עובי פלטת הבטון היה קטן בעשרות אחוזים מהדרוש בתוכנית וכי בקורה אחת התגלה חומר הקצפה (פוליסטירן מוקצף או קלקר) במקום בטון. "המשמעות היא שחוזקם של רצפות הבטון במרפסות, בממוצע, הוא 25% מחוזקם הדרוש לפי התוכנית", נכתב.
עוד נכתב כי בחלק העליון של המרפסת ישנם רק 2 ברזלים, כאשר "אחד מהם מכופף ואינו חודר כלל את הבניין". בן עזרא ממשיך וכותב: "המשמעות היא שרק ברזל אחד החזיק את הקורה. ברזל זה נקרע תחת העומס". חמור מכך, על פי הדו"ח, על פי התכנית, הקורה (כיסוי הבטון העליון) היה צריך לכלול 4 ברזלים בקוטר 22 מ"מ, אך בפועל בוצע אחד בלבד.
בנוגע לאחריות על כשלים אלה כותב בן עזרא כי אמנם הכשל הינו ביצועי, אך סמכות הבקרה הייתה בידיו של מתכנן השלד – הקונסטרוקטור, "ליקויים אלה אינם מאפיינים ביצוע של מרפסות זיזיות, אלא ביצוע נחות ובלתי מקצועי של עבודת בניה בבטון מזוין, והעדר בקרה על הביצוע על ידי הממונים על כך – ובכללם מתכנן שלד הבניין אשר נדרש לבצע פיקוח עליון – למניעת כשלים מעין אלו". האחריות לפיקוח עליון, מדגיש בן עזרא, הינה על פי תקנות התכנון והבנייה ומוטלת על מתכנן השלד.