מתחם תע"ש עובר את שלב ההתנגדויות: מספר הדירות עשוי לגדול ל-44 אלף

האם מספר הדירות במתחם התעש יגדל מ-23 אלף ל-44 אלף? ועדת המשנה להתנגדויות במשרד הפנים פותחת צוהר להכפלת מספר יחידות הדיור המתחם הענק, המשתרע על 7,430 דונם. כך עולה מפרוטוקול וועדת המשנה להתנגדויות במשרד הפנים, שפורסם אמש (א').
אחרי שנשמעו 600 התנגדויות לתכנית הבנייה רחבת ההיקף במתחם התע"ש ברמת השרון, הרצליה והוד השרון, ושלושה חודשים לאחר שקיימה ועדת המשנה להתנגדויות במינהל התכנון שבמשרד הפנים דיון בנושא, פורסם אתמול הפרוטוקול בן 150 העמודים בנושא שעומד בלב מחלוקת חריפה בין רשות מקרקעי ישראל, יוזמת התכנית, לבין התושבים וארגונים סביבתיים.
הוועדה החליטה כי היקף יחידות הדיור במתחם, 22.7 אלף, נמוך ביחס לשטח התכנית, המשתרעת על יותר מ-7,000 דונם, כאמור. "הצפיפות הממוצעת לדונם ברוטו בשטח התכנית עומדת על צפיפות מרבית של שלוש יחידות דיור לדונם, שהיא על פני הדברים צפיפות נמוכה יחסית", לשון הפרוטוקול. "על רקע מדיניות התכנון הארצית שנקבעה בתכנית המתאר תמ"א 35... ועל רקע המחסור ביחידות דיור באזורי ביקוש והעדפת פיתוח במרקמים עירוניים על פני גלישה לשטחים פתוחים, דומה כי יש מקום לאפשר בעתיד הגדלה של מספר יחידות הדיור בתחום, ללא צמצום היקף השטחים הפתוחים, וזאת ככל שיימצא כי התשתיות והשטחים הציבוריים נותנים מענה לתוספת כזו... התכנית מאפשרת 22.7 אלף יח"ד. ייקבע כי בתכניות מפורטות ניתן יהיה להוסיף יחידות דיור בכפוף לכך שיוכח כי קיים מענה להן בתשתיות ובשטחי הציבור".
מתחם תעש ברמת השרון . צילום: עמית שעל מתכננת הערים יעל זילברשטיין מהחברה להגנת הטבע, ממתנגדות התכנית, מעריכה שההחלטה פותחת צוהר להכפלת מספר יחידות הדיור פר דונם, דהיינו לקמת שש יחידות דיור לדונם, או כ-44 אלף יחידות דיור על פני 7,430 דונם. אך עד אז צפויות בדרך מהמורות לא מעטות, ועד שתיבנה הדירה הראשונה במתחם יעברו שנים רבות. "אין וודאות שאכן תהיה הצפפה בסדר הגודל המקסימאלי שמאפשרת תכנית המתאר הארצית (תמ"א 35)", אמרה זילברשטיין ל"כלכליסט". "ההצפפה נדחתה לשלב התכניות המפורטות, שגם אליהן צפויות התנגדויות".
החברה להגנת הטבע ומתנגדים נוספים שוקלים בימים אלה להגיש ערר למועצה הארצית לתכנון, ואולי אף יגישו עתירה לבית המשפט. "נשמעו 600 התנגדויות לתכנית התע"ש, כך שיהיה מי שיגיש ערר למועצה הארצית", אמרה. "אם לא יהיה ערר או עתירה לבית משפט, ייערכו התכניות המפורטות ברשות מקרקעי ישראל, יוזמת התכנית, ויישמעו להן התנגדויות. לכל תכנית סטטוטורית שתופקד, חלק אחרי חלק, יהיו התנגדויות. אחרי שהן יאושרו בוועדות המחוזיות, ניתן יהיה להוציא מכוחן היתרי בנייה. כך יעברו יותר מעשר שנים עד שהפרויקט כולו ייבנה".
יצוין כי דרישת החברה להגנת הטבע לעריכת תסקיר השפעה על הסביבה נדחתה, והוחלט שייכתב מסמך סביבתי לכל תכנית מפורטת, וכך גם לגבי סקרי הקרקע, שאמורים למצוא זיהומים באדמה.
החברה להגנת הטבע הייתה בין מגישי ההתנגדויות לתכנית, כאמור, ובמסגרת התנגדותה ביקשה גם לתכנן מחדש את מתחמי המגורים, כך שלצד הבניינים יישאר גם פארק טבעי גדול לתושבים העתידיים של המתחם, ובו יישמרו ריכוזי הצמחים הנדירים שהתגלו בשטח, אולם בקשה זו נדחתה אף היא.