אלשיך: "לא יכול להיות שבעל הבית יבקש פטור מתביעות ולא יביא כלום"

כך אמרה השופטת בפאנל בנושא חדלות פירעון הסדרי חוב, פירוקים וכינוסים של המכון להשתלמות עו"ד של לשכת עורכי הדין ■ "אני חרדה כשכלי העזר של בית המשפט לא מוגדרים בחוק; אם הנושה רוצה לשתות את דמו של בעל השליטה שיגיש בקשת פירוק"

"לא יכול להיות שבעל בית יבקש הגנה ופטור מתביעות והוא לא יביא כלום - למה החוק לא מתייחס לכך", הלינה סגנית בית המשפט המחוזי ורדה אלשיך שעוזבת את תפקידה בעוד חודש, בפאנל בנושא חדלות פירעון הסדרי חוב, פירוקים וכינוסים של המכון להשתלמות עו"ד של לשכת עורכי הדין, שעסק בעיקר בתיקון 19 לחוק החברות.

"לצערי התיקון בחוק לא חייב את בעל השליטה להביא כסף מהבית ולא כתב כמה הוא צריך להביא מהבית. החוק גם לא התייחס לעצירת דיווידנדים, הוסיפה אלשיך. "בפרשת הסדר דלק נדל"ן, הצטערתי על כך שלא עצרתי את חלוקת הדיווידנדים של החברה לשנתיים. חבל שהחוק גם לא התייחס לכך וחייב חברה שנמצאת בהסדר לעצור חלוקת בונוסים ודיבידנדים".

כתבות נוספות באתר TheMarker:

סקר: כמחצית מהישראלים מעדיפים לחיות במדינה אחרת

שיא בשוק הסלולר: הום סלולר משיקה חבילה ללא הגבלה ב-78 שקל

"מצאתי לכם הרבה עבודה לעשות", זרקה אלשיך לעברם של פרופסור ועו"ד דוד האן, האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי ועו"ד דלית זמיר, ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים. אלשיך ביקרה את העליהום שנעשה לאחרונה על בעלי השליטה המנסים להגיע להסדר עם הנושים והסבירה: "אם הנושה רוצה לשתות את דמו של בעל השליטה שיגיש בקשת פירוק. אם רוצים להגיע להסדר אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

"נעשינו קצת קשים לבעלי השליטה וההון. נכון - הם לקחו סיכונים, אבל הרבה מאוד חברות נמצאות בקשיים, כשלמטה הן שולטות בחברות יוצאות מהכלל ובגלל זה הנושים רוצים לקחת להם את השליטה. זה בסדר - אבל צריך לעשות זאת לפי החוק". אלשיך טענה כנגד המחוקק שאיפשר לבית המשפט לכפות הסדר נושים על הנושים המתנגדים והסבירה: "לא צריך לכפות הסדר. אפשר להביא באמצעות יד מכוונת להסדר ולהוריד את המתנגדים העומדים על רגליים אחוריות. במקום חקיקה מסודרת יש טלאים בכל הנוגע לתחום ההסדרים והקפאות ההליכים".

ביקורת נוקבת נשאה אלשיך נגד המחוקק בכל הקשור למינוי בעל התפקיד. "זה אחד הדברים הכי מסוכנים בו נגע תיקון 19", התנגדה אלשיך להסבר של האן כי החוק דומה להליך האמריקאי של צ'פטר 11 - הליך פשיטת רגל בו מבקשת החברה הגנה מהנושים לתקופה מסויימת.

"בישראל בעלי השליטה באים לבקש הקפאת הליכים כשהחברה כבר קרסה ולא יודעת כמה היא חייבת. לתת לבעל השליטה בחברה כזאת להיות גם בעל התפקיד תחת פיקוחו של בית המשפט כפי שנקבע בתיקון 19, זה דבר חמור. פתח לכל מיני אפשרויות לא רצויות. אנחנו לא רגועים כמו בעלי התפקיד השונים (בעל השליטה ובעל תפקיד נוסף מטעם בית המשפט ש.א.) - הם יריבו בינהם ויגישו אין ספור בקשות לבית המשפט, כך שבסופו של יום בית המשפט יהפוך לבית דין לענייני משפחה".

"ישמחו השמאים"

לדעת אלשיך אחד הבעיות הקשות בחוק היא בעל התפקיד. "הגענו למצב בו בית המשפט מתעסק כיום בכמה שווה חברה. למה צריך את זה? שופטי בית המשפט חיים מחוץ לכותלי ביהמ"ש וגם הם שמעו איך השמאים חוגגים. הגענו למצב של 'ישמחו השמאים'. לא מובן למה המחוקק לא קבע קריטוריונים בשביל להיות שמאי. כל רואה חשבון יכול להיות מעריך שווי? החוק שותק וזאת לקונה קשה. החוק לא מצא לנכון להגדיר מי הקליינט של אותו מומחה שצורף לבית המשפט. למי בית המשפט חב חובת נאמנות? לנושים?"

אלשיך הזכירה בעקיפין את פרשת אי.די.בי החמה בשוק ההון: "ראיתי את אייל גבאי אומר שהוא בעד הסדר ופעם שניה אומר שהוא נגד הסדר. זאת לא ביקורת, אבל אני מראה זאת כדוגמה למה שאני חוששת ממנו. אני חרדה כשכלי העזר של בית המשפט לא מוגדרים וסמכותם וקישוריהם לא מוגדרים - זה מסוכן. אי אפשר להתעלם מהצל הזה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם