מחקר חדש: ארה"ב אחראית ל־72% מצמיחת העושר העולמית

היקף העושר הכללי של אוכלוסיית העולם עלה ב־4.9% בין 2011 למחצית הראשונה של 2013, והגיע לשיא חדש של 241 טריליון דולר – כך מגלה מחקר שהתפרסם היום. ארה"ב היתה הנהנית העיקרית מהצמיחה ברמת העושר העולמית, והיתה אחראית ל־72% ממנה.
המחקר, אותו מפרסם הבנק השוויצרי קרדיט סוויס מדי שנה, בודק מגוון היבטים של רמת העושר בעולם. כדי לחשב אותה, ביצעו החוקרים הערכה של היקף הנכסים של אדם או של משק בית, בהפחתת היקף החובות שלו. צוות החוקרים, בראשות הכלכלנים אנתוני שורוקס וג'יימס דיוויס, התייחסו גם לפיזור הגיאוגרפי והחברתי של העושר ושל הרכיבים שלו.
עלייה במחירי הבתים
מהדו"ח עולה שלמרות העלייה הכללית בהיקף העושר בעולם, הפיזור שלו עדיין מיטיב רק עם מתי מעט, במיוחד במדינות אירופה ובארה"ב.
הסיבות לנתח הגדול שנגסה ארה"ב מהצמיחה העולמית ברמת העושר הן, בין השאר, התאוששות שוק הדיור האמריקאי ועליית מחירי הבתים, וכן הגאות בשוק המניות. מדד דאו ג'ונס, למשל, היה אחראי ל־12.7% מתוך צמיחת העושר מאז 2011, והוסיף 8.1 טריליון דולר להיקף העושר בעולם.
. עלייה חדה במחירי הבתים שתרמה להיקף העושר הנמדד נרשמה גם בסין, הודו, בריטניה הונג קונג ואיחוד האמירויות הערביות.
מנגד, בסין ובהודו נרשמה עלייה חדה גם בחובות משקי הבית, שצמחו ב־20% וב־16% בהתאמה.
הצמיחה של חוב משקי הבית בכלכלות הללו, עולה בקנה אחד עם קצב צמיחת התמ"ג הגבוה בהן ועם העלייה בצריכה הפרטית. זוהי גם הסיבה שהחוב של משק הבית הממוצע הוא גבוה יותר במדינות המפותחות.
למעשה, משק בית ממוצע בעולם כיום מחזיק בחוב השקול ל־17.3% מהעושר שלו. כך למשל, החוב הממוצע למשק בית בארה"ב עומד על 16% מהיקף הנכסים שלו, ואילו בהודו הוא עומד על 6%. יוצאת דופן במיוחד מבחינה זו היא דנמרק: הממלכה הסקנדינבית, שנתפסת בדרך כלל כמדינה שאזרחיה נהנים מרווחה כלכלית, היא המקום שבו החוב הממוצע למשק בית הוא הגבוה בעולם ועומד על לא פחות מ־31% מהיקף הנכסים.
. יותר נכסים פיננסיים
הבדל בולט נוסף בין מאפייני העושר של האזרחים במדינות המתפתחות לבין אלו של המדינות המפותחות הוא היקף הנכסים הפיננסיים שבהם הם מחזיקים. אזרחי אירופה וארה"ב, שנהנים מחלק הארי של העושר בעולם כיום, מחזיקים בנכסים פיננסיים בהיקף ממוצע של 43% ו־67% בהתאמה, מתוך כלל נכסיהם. לעומת זאת, אזרחי הודו מחזיקים בנכסים פיננסיים בהיקף של 14% בלבד מתוך כלל נכסיהם.
המחקר מלמד שהמדינה שבה העושר הממוצע של האזרחים הבוגרים הוא הרב ביותר היא שוויץ: על פי הנתונים שאספו החוקרים, היקף הנכסים הממוצע שמחזיק אזרח שוויצרי הוא 513 אלף דולר. אחריה ברשימה נמצאת אוסטרליה, שרמת העושר הממוצע של משק בית בה מגיעה ל־403 אלף דולר. משק בית בארה"ב, שנמצאת במקום החמישי ברשימה, מחזיק בנכסים בשווי של 301 אלף דולר.
למרות השיפור הכללי במצב העושר בעולם, הנתונים מצביעים על כך שלא חל שינוי משמעותי באופק האפשרויות של אדם לצבור נכסים ולעלות במעמדו הכלכלי־חברתי. כלומר, העושר של אזרחי רוב מדינות העולם תלוי בדרך כלל ברקע החברתי שממנו הגיעו, ולא בכישוריהם או בחריצותם. דווקא ארה"ב, שחרתה על דגלה את המשקל הרב של יכולות אלו בסיכוי של אזרחיה לשפר את מצבם, בולטת לרעה בתחום זה.
על פי הערכת החוקרים, הקשר בין מעמדו הכלכלי־חברתי של אדם לבין רמת העושר של הוריו הוא כמעט בלתי ניתן לניתוק. הסיכוי שאזרח אמריקאי ינוע כלפי מעלה או כלפי מטה בסולם החמישונים הכלכליים־חברתיים הוא 36% במשך תקופה של 30 שנה, ו־31% במשך תקופה של 60 שנה.
השדרה החמישית בניו יורק . ההשפעה של המעמד הכלכלי־חברתי של אזרח על צאצאיו ניתק בארה"ב רק כעבור עשרה דורות.
במדינות אחרות, הניידות החברתית גדולה יותר: אזרחי סין או הודו, למשל, כמעט נמצאים במצב של "ניידות חברתית אופטימלית" שבו קיים סיכוי של 20% לנוע במעלה או במורד סולם החמישונים בפרק זמן של 60 שנה. עם זאת, החוקרים ביססו את הערכותיהם על גודל האוכלוסייה במדינות אלו נכון ל־2013, כך שייתכן שעם התפתחות כלכלתן והתרבות התושבים בהן הן יהפכו דומות לארה"ב, והניידות החברתית בהן תדעך בהתאם.