הגרסה הקולנועית של ירושלים: עיר קדושה וסכסוך אין בה

בחודש הבא יחלו בירושלים צילומיו של סרט תיעודי על העיר, שיהיה הדוקו היקר ביותר שצולם אי פעם בישראל. אם לסמוך על דברי הבמאי ועל רשימת התורמים, הכוללת את רון לאודר וקרן ירושלים, נראה כי התוצר שיוקרן על מסכי IMAX יהיה יותר הסברתי מאשר ריאליסטי

מתברר כי גם לעיר כמו ירושלים, בעלת היסטוריה החוזרת אלפי שנים לאחור, נותרו עוד כמה יעדים להשיג. בפסח הקרוב היא תשמש תפאורה, רקע ונושא לסרט ה־IMAX הראשון שצולם אי פעם בישראל. הסרט, שיישא את השם המפתיע "ירושלים", הוא גם הסרט התיעודי היקר ביותר שצולם בארץ, ותקציבו יעמוד על 8 מיליון דולר. לכשמינית מתקציב זה אחראי המיליארדר היהודי ואחד מבעליו של ערוץ 10, רון לאודר, ואם לשפוט על פי דבריו של מפיק ובמאי הסרט טארן דיוויס הבריטי, ירושלים בגרסת ה־IMAX שלה עומדת להיות סטרילית ורווית שלום.

הסרט, שלו אחראיות חברות ההפקה Arcane Pictures הבריטית ו־Cosmic Picture האמריקאית, מיועד לצאת לאקרנים בעוד שנה וחצי, ואמור להציג את עיר הבירה הישראלית "דרך הפרספקטיבה של ירושלמים אמיתיים", כהגדרת דיוויס. הבמאי הבריטי מקדיש את העת הקרובה להפקה, שבמסגרתה ייבנה דגם של בית המקדש השני וכבר נערכו צילומי אוויר מקיפים של אתרים שונים דוגמת מצדה, הגליל והעיר העתיקה בירושלים.

הסרט נועד בבסיסו לתעד וללמד על בירת ישראל, אולם חלק מהמטרות המשניות שלו הן גם גיוס תרומות ועידוד התיירות הנוצרית והיהודית לישראל. אם לסמוך על דבריו של דיוויס ועל שורת התורמים - הכוללת לצד לאודר גם את הקרן לירושלים, קרן הצדקה של פיטר ומלאני מונק וקרן ישראל קלור - הסרט לא צפוי לשקף את החיים בעיר כפי שהם עולים במהדורת החדשות. את הסכסוך הישראלי־פלסטיני או את העימותים בין החרדים לחילונים בעיר, נראה שלא יציגו בו.

מוול סטריט לירושלים

דיוויס (41), בעלי Cosmic Picture, יעקוב בצילומים אחר חייהם של שלושה נערים המתגוררים בעיר - מוסלמי, נוצרי ויהודי, שישקפו את החיים בעיר מנקודת מבטם. "נספר את סיפורם של ילדים שיש להם אהבה לעיר. זה לא סרט פוליטי", הוא מדגיש. "המטרה שלנו היא להראות איך כל דת קשורה לעיר ולהבין למה בעצם ירושלים כל כך קדושה, וגם שחיים בה חיים רגילים".

אבל זו העיר הפוליטית בעולם. איך תוכלו להתעלם מהקונפליקטים שיש בה?
"לא נתעלם מהם. המטרה שלנו היא להתמקד, להבין את שורשי הסכסוך ולחקור את הקשר המוסלמי, הנוצרי והיהודי לירושלים, להראות איך העיר הקדושה היא אבן פינה של התרבות המערבית והלב הפועם של העולם היום".

לדיוויס עצמו קריירה מעניינת: בעבר עבד במשך כמה שנים כבנקאי בוול סטריט, עד למתקפת הטרור הגדולה של 11 בספטמבר 2001. "חיי השתנו באותו היום. נטשתי את הקריירה הפיננסית שלי, ושלושה שבועות אחר כך כבר נסעתי לאפגניסטן לצלם את 'Afghan Stories', סרט שמתאר את שגרת היומיום של תושבי אפגניסטן".

לדברי דיוויס, בתקופה שאחרי הפיגועים הגדולים של אל־קאעידה, התמקדו ערוצי החדשות בארה"ב בהצגת העם האפגני כ"אויב האומה". הוא התעורר אז, ורצה להראות דווקא את הצד האחר של אפגניסטן - זה של האנשים הרגילים החיים במדינה. השאיפה הזו בוערת בו גם בעבודתו על "ירושלים". גם כעת הוא רוצה "להביא את הצד האחר של העיר, את הפנים החיוביות שלה. גדלתי בעולם שבו הדבר היחיד שחושבים על ירושלים וישראל הוא קונפליקט. אני רוצה להזכיר לאנשים בעולם איך ירושלים מייצגת את התרבות המערבית, ולהציג את הייחוד הארכיאולוגי, הארכיטקטוני והרוחני שלה".

אולם לא הסרט על אפגניסטן הוא שעורר את דיוויס להגיע לירושלים, אלא דווקא הפקתו עתירת התקציב מ־2009 על מכה, העיר הקדושה לאסלאם. "לצד העיר מדינה בערב הסעודית גם כן, מכה היא המקום היחיד בעולם ש־80% מאוכלוסיית העולם לא יכולה לטייל בו", אומר דיוויס. "רציתי להסביר לעולם מהו אסלאם, ו־IMAX נותן את האפשרות להציץ לתוך מכה, לתת לך הרגשה כאילו אתה נמצא שם. במסגרת הסרט, הקמנו לתחייה את הדרך שעשו בעבר עולי הרגל למכה על שיירות גמלים. היה לנו חשוב מאוד להציג לראשונה פורטרט של מכה באור חיובי על מסך ענק. הסרט, שהוקרן במוזיאונים רבים, נגע בהמון אנשים וחיזק את התקווה לשלום.

"העבודה שלי נוגעת לקידום השלום וההבנה, לקידום שלום מודרני. המטרה שלנו היא לעשות פרויקטים שבאמת משפיעים באור חיובי", מחדד דיוויס וחוזר בחזרה לעיר הבירה הישראלית. "אחרי מכה רציתי לבוא לפה, לירושלים. העיר הזו מעניינת הרבה מאוד אנשים בעולם בצורה עמוקה, ולכן החלטנו להפיק את הסרט החינוכי הזה בן 45 הדקות על העיר".

מודל עסקי עם טוויסט

הפקת "ירושלים" אינה יוצאת דופן רק בממדיה, אלא גם במודל העסקי העומד מאחוריה: המשקיעים שהכניסו את היד לכיס והעמידו את תקציב הסרט יוכלו לבחור לאחר הצגתו אם להחזיר לעצמם את ההשקעה, או לתרום את רווחי הסרט לפרויקט או לארגון הקרוב ללבם וקשור לירושלים.

מודל ההשקעה הייחודי גובש עם אחת התורמות הגדולות לסרט, אגודת הידידים הקנדית של האוניברסיטה העברית, אשר מגייסת כספים לאוניברסיטה במיוחד בתחומי מחקר רפואי. מאחורי הסרט עומדים תורמים מכל העולם כאמור, ודיוויס מספר כי הוא מקווה לגייס כספים גם מתורמים מוסלמים.

אף שהסרט אינו למטרות רווח, אתה יכול לשער מה יהיו ההכנסות שלו?
"אני לא יכול לחזות כמה כסף יגרוף הסרט בקופות. זה סרט חינוכי יותר מאשר מסחרי. הוא ישודר במוזיאונים ובמרכזי מדע מרכזיים ברחבי העולם. המטרה שלנו היא לקדם הבנה של ירושלים - השורה התחתונה היא לא כלכלית".
בהפקה משתתפים כמה עשרות אנשי צוות. פרט לדיוויס, גורם נוסף השותף להפקת הסרט הוא המפיק הקנדי ג'ק אברטס, זוכה פרסי אוסקר החתום בין היתר על הפקת "הנהג של מיס דייזי", "גנדי", "שם הוורד" ו"רוקד עם זאבים". צלם הסרט הוא רון גודמן, מי שצילם בעבר את "סופרמן" ו"מלחמת הכוכבים".

כשהפרויקט יצא לדרך בנו בהפקה על תקציב של כ־16 מיליון דולר, אולם נכון להיום עומד התקציב על כמחצית הסכום בלבד. מתוך סכום זה, הצליחו המפיקים לגייס עד כה 5.5 מיליון דולר.

דיוויס מקווה שהסרט שלו יוקרן בכ־500 תיאטראות IMAX ברחבי העולם, רובם בצפון אמריקה. "אנחנו מרגישים שיש לנו הזדמנות גדולה מאוד להשפיע ורוצים להגיע למיליוני אנשים בעולם", אומר דיוויס. לדבריו, "היתרון בסרטי דוקו ב־IMAX הוא שהם יכולים להיות משודרים במשך שנים רבות. ההשפעה ענקית - והרווח קטן יותר".

מנציגו של רון לאודר בישראל, אבי בלשניקוב, נמסר כי לאודר אכן תרם למיזם מיליון דולר וכי "מדובר בהפקה חשובה המלמדת על שורשיות העם היהודי בארץ ישראל בכלל ובירושלים בפרט".