קנסות של מיליוני שקלים לא מצליחים לעצור את בזק

בשנה האחרונה נתפסה בזק בארבע הפרות שונות של תקנות משרד התקשורת, כמו אי־מתן זיכויים ללקוחות, הקצאת קידומות טלפון לא מאושרות והפרעה לרפורמה הקווית. כל זה לא מפריע למשרד התקשורת להמשיך ולאשר לחברה הקלות בתחום הרפורמה הסיטונאית

משרד התקשורת הטיל אתמול על בזק קנס משמעותי שלישי מתחילת השנה, הפעם בסכום גבוה יחסית של 3.2 מיליון שקל. לאחר שביולי קנס משרד התקשורת את בזק ב־900 אלף שקל על מניעת הטבה מלקוחות שנטשו ובסכום דומה בספטמבר על הקצאת מספרי טלפון בקידומת שלא אושרה, הפעם החליט המשרד לשלש את הקנס על בזק בגין גביית תשלום מופחת עבור התקנת קווי טלפון אצל לקוחות בניגוד לתקנות.
אלא שלמרות הקנסות שהטיל מנכ"ל משרד התקשורת ואיש אמונו של ראש הממשלה שלמה פילבר, נראה שהמשרד שהוא מנהל משחק מול בזק משחק כפול. הוא ממשיך לקנוס אותה, אך באותה עת מקדם מולה פשרה בנוגע לרפורמה בשוק התקשורת הקווית שצפויה להיטיב עמה ולפעול נגד מתחרותיה סלקום ופרטנר. קודמו של פילבר בתפקיד, אבי ברגר, החליט לקנוס את בזק בגובה 11.3 מיליון שקל בגין הפרעות לרפורמה, אך עד כה קנס זה לא הוטל ול"כלכליסט" נודע כי בשבועות הקרובים בכוונת המשרד להכריע בנוגע לגובהו.
. צילום: יחיאל ינאי מחירים נמוכים מדי העיצום הכספי שהוטל אתמול על בזק הגיע לאחר שמשרד התקשורת מצא שהחברה גבתה תשלום מופחת עבור התקנת קווי טלפון בניגוד לתקנות משרד התקשורת. מאחר ובזק מוגדרת כמונופול בתחום התקשורת הקווית תעריפי הטלפוניה והתקנות שלה מצויים בפיקוח המשרד. כבר באמצע 2013 מצא אגף הפיקוח במשרד התקשורת אלפי מקרים שבהם בזק לא גבתה כלל תשלום על התקנת קו טלפון בניגוד לתקנות או גבתה לפי התעריף המופחת גם לקוחות חדשים. להערכת משרד התקשורת, כ־12% מהלקוחות החדשים אינם משלמים כלל עבור התקנת קו טלפון.
לכאורה מדובר בהטבה לצרכנים שנחסכת מהם הוצאה כספית מיותרת, אלא שמטרת הפיקוח על המחירים היא למנוע מבזק לדחוק מתחרים מהשוק. גם כך קיים בידי בזק יתרון משמעותי על מתחרותיה בשוק הטלפוניה הקווית כסלקום ופרטנר, שמספקות שירות באיכות נמוכה יותר מסיבות טכניות.
שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת . צילום: דובר משרד התקשורת יחס אוהד
בהודעה שפרסם משרד התקשורת כונו המחירים שבזק גובה מלקוחותיה כ"מחירי היצף" - ניסוח שהעלה את החשד כי מדובר בהפרה לכאורה של כללי הרשות להגבלים עסקיים. אלא שמומחי הגבלים הסבירו כי אין פה מקרה של מכירת סחורה במחיר הנמוך מזה שבו היא נמכרת במדינה המייצרת, או בהורדת המחיר לצרכן מתחת למחיר העלות במטרה לדחוק מתחרים. ברשות ההגבלים אומרים כי "מדובר בהפרה של כללים עליהם אחראי משרד התקשורת, ובשלב הזה אין לרשות כל כוונה לטפל בתיק". אף שזה המקרה הפעם, בנובמבר 2014 קבעה רשות ההגבלים שבזק כן ניצלה את מעמדה כמונופול בתחום האינטרנט והטלפוניה הקווית כדי לחסום מתחרים.
נתניהו ואיש אמונו פילבר נחשבים לבעלי גישה אוהדת כלפי בזק לעומת שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן והמנכ"ל הקודם אבי ברגר. גישה זו מתבטאת בעיקר בסוגיית הרפורמה הסיטונאית שיצאה לדרך בפברואר השנה, ושבמסגרתה נדרשת בזק לפתוח את רשת הטלפוניה שלה לשימוש של מתחרותיה. לפי הפשרה המסתמנת, בזק תגבה ממתחרותיה מחירים גבוהים יותר על השימוש ברשת שלה, והחיבור שלהן אליה יהיה מוגבל יותר. בבזק בחרו לא להגיב.
.