קמעונאים נגד תוכנית הפיקוח על מחירים: "ניייקר מוצרים"

בעלי ומנכ"לי רשתות השיווק התאגדו בכדי להתנגד לתוכנית הפיקוח על רווחיות הקמעונאים ממכירת מוצרים הנמצאים תחת צו הפיקוח על המחירים.
בעקבות דרישתם הוסיפה ועדת המחירים שימועים בעל פה שיתקיימו עד סוף השבוע ויאפשרו לקמעונאים להשמיע התנגדותם לתוכנית, שתחייב אותם להעביר לצרכנים כל הנחה שיקבלו מיצרני המוצרים שבפיקוח. הוועדה כבר דחתה בשבועיים את מועד השימוע המקורי.
במסמך העמדה שהעבירו לועדת המחירים במשרד האוצר, מתחו הקמעונאים ביקורת חריפה על האופן בו ניסתה ועדת המחירים להעביר בחטף את הרפורמה.
מתוך מסמך הקמעונאים: "להניח שמגה ושופרסל יתייעלו ב־10% אינו מבוסס, מה גם שלא מובהר מה הכוונה בהתייעלות: הקטנת הוצאות הרכש? צמצום כוח האדם?" . צילום: תומריקו "בעיות מתודולוגיות, מחסור בשיטות חישוב והנחות שגויות" עוד התנגדו הקמונעים לדו"ח שחיבר משרד רו"ח יורם אברמזון לבחינת עלויות המקטע הקמעונאי של מוצרי המזון שבפיקוח מחירים, מהלך שמובילה ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות, הכלכלה והאוצר. הדו"ח מצא כי הקמעונאים, בהתאם לכוחם בענף, נהנים מהנחות על מוצרים המצויים בפיקוח מחירים המגביל גם את רווחיותם.
בנייר העמדה טענו הקמונעים כי: "בדו"ח בעיות מתודולוגיות רבות, הכוללות מחסור בסימוכין ובפירוט שיטת החישוב, והנחות שתוקפן אינו ברור".
למשל, הקמעונאים מתנגדים לכך שהנתונים עליהם מתבסס אברמזון הם מ־2013: "יש להניח כי בעת עריכת הבדיקה אלה היו הנתונים המבוקרים הזמינים ביותר. ברם, נדמה כי בשל המהפכות שהענף חווה, כדוגמת יבוא מקביל של מוצרים קמעונאיים לישראל, חקיקת חוק המזון, הגידול בחלקם של שחקנים קטנים שהופכים לבינוניים, עולה ספק באשר לאמינות שנה זה כ"שנה מייצגת".
בהמשך לטענה זו מציינים הקמעונאים כי השנה נרשמה ירידה של קרוב ל־5% במכירות מזון "מגמה הפוכה לגמרי מזו שמחברי הדוח חזו ואף התבססו על תחזית זו בבואם להעריך את שיעור הרווחיות".
הקמעונאים טוענים גם כי "לצערנו, חלקים גדולים מדי מהדו"ח מכילים הערכות, תחזיות, אקסטרפולציות ועוד. להניח כי מגה ושופרסל יתייעלו ב־5% או 10% אינו מבוסס, מה גם שלא מובהר מה הכוונה בהתייעלות: הקטנת הוצאות הרכש? צמצום כוח האדם? אנו מצויים בעיצומה של האטה בצריכה הקמעונאית והאמירה של מחברי הדוח שאין בכך סוגיות מהותיות אינה ברורה כלל ועיקר לאור העובדה שמלכתחילה מדובר על שיעורי רווחיות מצומצמים, אם לא הפסדים של ממש".
לטענתם, המקטע הקמעונאי, בשונה מהיצרני, מאופיין בתחרותיות ולכן "יכולת הרשתות להשיג הנחות מספקי מוצרים מפוקחים ועודדה ספקים להתייעל". הקמעונאים תוהים: "האם ועדת המחירים חושדת שענף קמעונאות המזון אינו תחרותי דיו? באם הוועדה סבורה שהתחרות אינה גולשת לקטגוריית המוצרים המפוקחים, עליה להצביע על נתונים שיעידו כי הרווחיות בקטגוריות אלה גבוהה מזו השוררת בקטגוריות דומות אחרות".
לצורך חיזוק עמדתם, גייסו הקמעונאים את המפקחת על המחירים לשעבר צביה דורי שטענה כי הפיקוח על מחירי המזון בישראל אינו יעיל, משרת לעתים קרובות את האינטרסים של היצרנים ולא של הצרכנים, מביא להעלאת מחירים במקום להורדתם, ואינו תחליף לתחרות שמסוגלת להוריד מחירים. דורי אמרה את הדברים במסגרת עדות במשפט של מנהלי מאפיות הלחם האחיד, שהורשעו לאחרונה בתיאום הנחות על מחיר הלחם המפוקח שנמכר לרשתות שיווק.
מאיימים לייקר מוצרים לא מפוקחים כתגובה הקמעונאים אף רמזו על חוסר התועלת ברפורמה, נוכח הכלים שיש בידם לעקוף אותה: "פגיעה במרווח הקמעונאי במוצרים המפוקחים עלולה להביא להתייקרות מוצרים שאינם מפוקחים".
בכך מבהירים הקמעונאים לאוצר כי אם יאלצו אותם להעביר לצרכנים הנחות שהם מקבלים מהמחלבות על מוצרים שבפיקוח דוגמת שקית חלב, הם ייקרו את מחירי המוצרים הלא מפוקחים דוגמת מילקי. זאת ועוד, כיוון שהיכולת להעניק הנחות נתונה יותר בידי היצרנים הגדולים, הקמונעים מעריכים כי המהלך יפגע ביצרנים קטנים.