אני מאשים: חמשת המאבקים החשובים של השנה

מהסירחון של רמת חובב ועד הברז שנסגר פתאום: חמשת המאבקים החשובים של השנה החולפת באוויר, בים וביבשה

הפעילים הירוקים לא ליקקו דבש השנה: לצד מודעות גוברת, הן ברמה הארצית הן במוניציפלית למאבקים, האופנה ששוטפת הכל בירוק לא תמיד עוזרת לשורה התחתונה: מעיר הבה"דים ועד קרינה בלתי מייננת, חמשת המאבקים החשובים של השנה האחרונה - כולם, אגב, עדיין נמשכים.

הממשלה ומשרד הביטחון: תוכנית עיר הבה"דים וסכנת הזיהום מרמת חובב

התוכנית להקמת קריית ההדרכה הצה"לית הגדולה בנגב, במרחק של 9 קילומטרים בלבד מאיזור התעשייה רמת חובב, נמצאה במוקדו של אחד המאבקים הירוקים הבולטים השנה. התוכנית, שאושרה בידי הממשלה ומשרד הביטחון, לא הותנתה במעקב אחר דליפת זיהומים מרמת חובב והכנת תסקיר מקיף של חומרים מסוכנים באיזור. בעקבות פרסום התוכנית, עתרו לבית המשפט המחוזי בבאר שבע ארגוני איכות הסביבה "אדם טבע ודין" ו"מגמה ירוקה" בדרישה להציב כתנאי להתחלת הבנייה עקרונות סביבתיים כמו טיפול נאות ומעקב אחר חומרי זיהום מסוכנים.

בית המשפט המחוזי בבאר שבע סרב להיענות לדרישת הירוקים, ואלה פנו לערעור בבית המשפט העליון. "בית המשפט העליון נענה לדרישתנו, והבטיח את זכויות האזרח של הציבור", מסכמת בראיון ל-nana10 עו"ד ציפי איסר איציק, מנכ"לית "אדם טבע ודין", "זו הצלחה חשובה. משרד הביטחון שכר את חברת "תה"ל", שתכין תסקיר מקיף של החומרים המסוכנים באתר. גם אנחנו וגם חברי "מגמה ירוקה" שותפים למעקב".

חברת החשמל, משרד התשתיות, והועדה לתשתיות לאומיות: תחנת הכוח הפחמית באשקלון

לטענת חברת החשמל, הקמה של תחנת כוח פחמית נוספת היא הכרחית על מנת להיענות לצרכי משק החשמל הישראלי. הפרויקט, המכונה בחברת החשמל "פרויקט D", צפוי לכלול בנייה של שתי טורבינות חדשות עד 2015 ולעלות, על פי אומדן ראשוני של החברה, לפחות 1.8 מליארד דולר.

מחאת הארגונים הירוקים סביב "פרויקט D" מתייחסת להרחבת השימוש באנרגיה פחמית בישראל ולזיהום האוויר הצפוי שייווצר באיזור. ארגון "גרינפיס ים תיכון", שערך מחקר בבית החולים "ברזילי" באשקלון, מתריע מפני פגיעה אפשרית של התחנה בבריאות הציבור ומפני העלייה הצפויה במקרי התמותה ממחלות לב וריאה. עמותת "אדם טבע ודין", שמתנגדת אף היא לפרויקט, הגישה עתירה לבג"ץ בנושא. "בעידן שכל העולם דן במשבר ההתחממות הגלובלית", אומרת מנכ"לית הארגון, "זה בלתי נתפס שישראל תלך לכיוון שמעודד שימוש באנרגיה פחמית. המדענים שלנו צופים שבעקבות הפרויקט תחול תוספת של 10% בשיעור גזי החממה הנפלטים בישראל. מסקנות הוועדה הבין משרדית שבחנה את הנושא דיברו על כך שניתן יהיה לבטל את הצורך בתחנה אם הציבור יתחיל לחסוך בחשמל. הכסף הזה יכול לשמש לעידוד מקורות אנרגיה נקייה."

ההתנגדות להקמת התחנה לא מגיעה מצדם של הארגונים הירוקים בלבד. בנייר העמדה שפרסם המשרד לאיכות הסביבה בנושא נכתב כי תחנת כח פחמית היא מקור לפליטת מזהם האוויר הגדול ביותר. "בחופי מדינת ישראל נתגלו מקורות גז טבעי העשויים לספק את כלל צורכי המשק לפחות עד מחצית העשור הבא. בישראל ניתן לייצר אלף מגה-ואט חשמל ללא זיהום אוויר, בתוך שנים ספורות. לדעת המשרד המובאת באותו מסמך, "יש לשקול מחדש ובצורה מעמיקה היבטים שונים של הקמת 'פרויקט D'".

הנשיא ותוכנית "מסדרון השלום הכלכלי": תעלת הימים

במסגרת "מסדרון השלום הכלכלי" של הנשיא שמעון פרס, אושרה במרץ 2007 התוכנית להעברת תעלה בערבה שתוליך מים מהים האדום לים המלח. "תעלת הימים", פרויקט הענק של נשיא המדינה ואיש העסקים ישראל תשובה, מיועד להעלות שוב את מפלס ים המלח, ולקדם פיתוח נדל"ני באיזור.

בעקבות פרסום הפרויקט באמצעי התקשורת הקימו שישה ארגונים סביבתיים שונים את "הקואלציה למען הערבה", שקוראת להקפאת הפרויקט עד לבדיקת מכלול ההשפעות האקולוגיות העתידיות שלו. בקואליציה חברים החברה להגנת הטבע, ידידי כדור הארץ, אדם טבע ודין, מגמה ירוקה, חיים וסביבה וצלול, שמתריעים מפני יישום מהיר של תוכנית שלא עברה תהליכי תכנון ובדיקה מספקים.

על פי נייר העמדה הרשמי של הקואליציה, יש לבדוק את מלא היקף ההשפעה של הפרוייקט טרם יישומו. "הפרויקט טומן בחובו סיכונים שאי אפשר להמעיט בחשיבותם לגבי המערכת הטבעית של איזור הבקע הסורי-אפריקאי, ובמיוחד איזור הערבה" נאמר בנייר העמדה "יש לבדוק את החלופות השונות לפתרון בעיית מפלס ים המלח ואת כל ההשלכות הסביבתיות של כל אחת מהחלופות."

הממשלה, המשרד להגנת הסביבה, ומשרד הבריאות: משבר המים

הוועדה הבין משרדית בנושא איכות מי השתייה בישראל, בראשותו של פרופ' אבנר עדין, חוקרת את משק המים הישראלי מזה כארבע שנים. ועדת עדין הגישה את מסקנותיה לשר הבריאות במרץ 2007, אך החלטותיה טרם אומצו. מחאת הארגונים הירוקים קוראת ליישום החלטות הועדה, ולהבטחת מי שתייה ראויים כחלק מזכויות היסוד של אזרחי ישראל.

"משבר המים הגיע לשפל שלא היה כדוגמתו מזה זמן רב" מסבירה ציפי איסר-איציק, מנכ"לית אדם טבע ודין, "ואנחנו מוחים כנגד היעדר ניהול ראוי של משק המים בארץ. הממשלה מדברת על התפלת מים, ובו זמנית ממשיך בזבוז וזיהום של המים שיש לנו. ייתכן שיש מקום לבחון גם פתרון של התפלה, אבל אנחנו קוראים בשלב ראשון לשיפור איכות מי השתייה בברזים ולניקוי של מי האקוויפר. השנה הגשנו עתירה לבג"ץ על זכות הציבור לבריאות ולמים נקיים, על מנת לאלץ את הממשלה לעמוד בתקנים של איכות המים, כפי שנקבעו על ידי "ועדת עדין."

שר התקשורת והשר להגנת הסביבה: יישום חוק הקרינה הבלתי מייננת

חוק הקרינה הבלתי מייננת, שנחקק בכנסת לפני שנתיים, קבע שיש להעמיד תקנים מחייבים באשר להקמת אנטנות סלולאריות. מטרת החוק היא להשליט נהלים וליצור שקיפות ציבורית, באופן שיגן על בריאות הציבור.

"המשרד להגנת הסביבה הכין טיוטא של תקנות, אך הן לא נכנסו לתוקף בגלל מחלוקות בין השר להגנת הסביבה ושר התקשורת" אומרת איסר-איציק "בפועל, אנחנו נמצאים במצב פרוץ, וכיום אין שום הגבלה על הצבת אנטנות של חברות הסלולר. האנטנות מוצבות בלילה, הרחק מעיני הציבור ובלי תהליכים נאותים של שקיפות. הציבור גילה סימנים של פאניקה כתוצאה מהעדר שליטה על תהליכי הצבת האנטנות."

בעקבות המצב עתרו עורכי הדין מהקליניקה לצדק סביבתי באוניברסיטת תל-אביב ו"אדם טבע ודין" לבג"ץ, בקריאה לחייב את הממשלה להעמיד תקנות ברורות בנדון באופן מיידי.

בחזרה לירוק חי
בחזרה לפרויקט

הפרויקט טומן בחובו סיכונים שאי אפשר להמעיט בחשיבותם לגבי המערכת הטבעית של איזור הבקע הסורי-אפריקאי, ובמיוחד איזור הערבה