מה לא בסדר בתמונה הזאת?

לרגל הבחירות המאיימות להתרחש עלינו ברשויות המקומיות, החלטנו לתפוס כמה תמונות אופייניות מחיי היומיום בערים שלנו (בעיקר אלה שמעצבנות אותנו) - ולבקש מהמועמדים המובילים לראשות העירייה להעיר עליהן ולספר לנו מה הם מתכוונים לעשות בנידון. אנחנו מתחילים עם תל אביב, אך נשמח לעזרתכם לצאת מהבועה - שלחו לנו תמונות למייל, הסבירו לנו מה מפריע לכם, ואנחנו נפנה למועמדים שלכם ונדרוש תשובות לשאלות שלכם.

בנוסף - הוכיחו לנו שאתם יודעים לטקבק בשנינות; הטוקבק הזוכה בתשובה לשאלה "מה לא בסדר בתשובה הזאת?" - בהתייחס לתשובתם של המועמדים למטה, יזכה לפרסום ותהילת עד במדור הבא.

והשבוע: רן, תושב תל אביב, ניסה לתפוס שקיעה על הים בעדשתו, וכל מה שהתפלק לו היה מגדל נווה צדק. אז מה לא בסדר בתמונה הזאת?

סיעת "תל אביב 1" והעומד בראשה רון חולדאי: השאלה היא אינה האם לבנות לגובה בעיר, אלא היכן למקם את רבי הקומות והמגדלים. עתודות הקרקע המוגבלות בישראל בכלל, ובתל-אביב יפו בפרט, מחייבות התרחבות לגובה – כך גורסים כל המומחים בתחום האורבני ובתחום איכות הסביבה. כך קובעת תוכנית מתאר הארצית מספר 35, וכך גם נעשה בכל העולם.

אולם בניגוד לעבר, קבעה העירייה בשנים האחרונות מדיניות ברורה לגבי הגבלות וסייגים להתרת בנייה לגובה. במסגרת החזון שנקבע בתוכנית האסטרטגית של העירייה, נקבע כי בנייה חדשה לא תותר מערבית לרחוב אבן גבירול, בין הירקון למתחם המסילה, ובמיוחד במתחמים כמו "העיר הלבנה". באופן חסר תקדים שימרה העירייה את המתחם ההיסטורי של העיר הלבנה, המשתרע על שטח נרחב במרכז העיר. במתחם זה אסורה הבנייה לגובה, למעט תוכניות שאושרו לפני הכרזת אונסק"ו על "העיר הלבנה" כאתר מורשת תרבות עולמי. כך גם לגבי חופי הים. התוכניות היחידות המאושרות הן אלו שכבר אושרו בכפוף לתוכניות בניין עיר קודמות.

לעומת זאת, לאורך צירי תחבורה - קרי דרך נמיר, דרך בגין, דרך יפו ורחוב יגאל אלון - מאושרים מבנים לגובה, וזאת בעיקר משום שצירים אלו יושבים על תוואי הרכבת הקלה. (כך גם המגדל בנווה צדק שנבנה על תוואי הרכבת הקלה ובנייתו מבטיחה את שימור אופייה של השכונה). בימים אלה העירייה בשיתוף התושבים שוקדים על הכנת תוכנית מתאר לעיר, שבמסגרתה תיבחן לעומק גם סוגיית הבניה לגובה בעיר - היכן ובאיזה מינון היא תתבצע.

סיעת "עיר לכולנו" בראשות דב חנין: בניגוד מושלם כמעט לסביבה בה הוא ממוקם, שוכן לו מה שידוע כ'מגדל נווה צדק'. עיקר התרומה שלו לנווה צדק הוא הצל אותו הוא מטיל על הבתים הסמוכים. בניית המגדל הייתה בניגוד לרצון תושבי הסביבה. בעוד תושבי המגדל הבודדים נהנים מהמבט לים, תושבי האזור סובלים לא רק מהצל שמטיל המגדל, אלא גם מעומסי חנייה שילכו ויגדלו ותשתיות נוספות שלא הוכשרו מבעוד מועד. המגדל ברחוב אילת הוא רק דוגמא אחת להיעדר חשיבה תכנונית הלוקחת בחשבון מרקם פיזי וחברתי המאפשר את המשך צמיחתו המגוונות של התמהיל העירוני.

ב"עיר לכולנו" אנו מאמינים ששיתוף ציבור הוא חלק בלתי נפרד ממהות הדמוקרטיה. אנו נקדם תכנון המשתלב עם הקיים ועולה בקנה אחד עם דעות תושבי העיר. ראייה תכנונית כוללת אינה פוסלת בניית מגדלים, אולם על בנייתם להיות מוגבלת למקומות בהם ניתן להציע פיתוח תשתית שירותים מתאימה, כזו שאינה כרוך בפגיעה במרקם הפיזי והחברתי הקיים. לרוב מדובר בשולי העיר ולצד דרכים מהירות.

רשימת "הירוקים" בראשות פאר ויסנר: המגדל בנווה צדק הוא רק דוגמא אחת לטירוף המגדלים השוטף את העיר ושאר הירוקים בתל אביב נלחמים לעוצרו בכל דרך הן בישיבות התכנון והן בפעילות בחוץ. המגדל מצטרף לכוונה להקים שלושה מגדלים בכיכר המדינה בתל אביב, ומגדל בתחום ביה"ח אסותא. הירוקים היו היחידים שניסו למנוע את הקמתו של המגדל, אך לצערנו הציבור התעורר מאוחר מדי כשהמנופים היו בשטח. גם נגד המגדל במתחם אסותא הירוקים היו היחידים שהגיעו לתמוך בתושבים במאבקם. מגדל נווה צדק הוא כישלון ארכיטקטוני שיוצר חיץ בין יפו לתל אביב ומנוגד למרקם העירוני של תל אביב. המגדלים בתל אביב לא משמשים את תושבי תל אביב. המגדלים בתל אביב משמשים את העשירים שגרים מעבר לים. הירוקים בתל אביב יפעלו למען קיומה של ודאות תיכנונית לתושבים כדי למנוע מצב שתושבים קמים בוקר אחד ומול חלונם מגדל.

רשימת "לתת לחיות" בראשות ראובן לדיאנסקי, שרצה למקומות במועצת העיר: "אחת הבעיות הקשות באזור נווה צדק היא שלא קיים תכנון כולל של האזור ושל הבנייה לגובה. בניית המגדלים המתוכננת איננה נותנת מענה לצרכים של תושבי השכונה ופוגעת באיכות החיים שלהם. תוכנית העירייה לבנות שורה של מגדלים מפלצתיים (שזהו הראשון מביניהם) בתוך שכונה שבנייניה נמוכים תשנה לחלוטין את אופי השכונה ותדחוק תל אביבים רבים המתגוררים במקום לטובת בעלי ממון ותושבי חוץ הרוכשים דירות יוקרה להתגורר בהן מספר שבועות בשנה. בניית מגדלים באזור כה צפוף כמו נווה צדק תיצור עומסי תנועה קשים ותוספת של זיהום אויר.

בניית מגדלים יכולה להתממש ליד אזור נתיבי איילון, למשל, אך לא בלב ליבה של שכונה שפויה ומיוחדת, המסמלת את ראשיתה של העיר תל אביב ורחוקה מ"סימפוטם מנהטן" שתוקף את עירנו בעשור האחרון על חשבון הנוף, התושבים ואיכות החיים של כולנו. לתת לחיות תקדם מדיניות תכנונית אחראית, בשיתוף הציבור, שמתחשבת באופי המיוחד של תל-אביב ובתמהיל של תושביה שהולכים ונדחקים מחוץ לעיר.