מערכות סולאריות: יוזמה משתלמת או הרפתקה יקרה מדי?

"מערכות סולאריות הן מותרות, ומי שמתקין אותן היום עושה זאת לגמרי ממניעים אידיאולוגיים שבמקרה זה הם גם קצת כלכליים" טען אלחנן שוורץ, בעליה של חברת "סולארי" בראיון ל-nana10ביוני האחרון. שוורץ, שהתקין מערכת קולטנים בביתו, דיבר על כך שכל עוד הממשלה לא תקדם את המערכות הללו על ידי ערבויות כלכליות, נוותר עם "מערכות לעשירים, למי שיש כסף וגג פנוי".

"ההשקעה מחזירה את עצמה"

האם התקנת מערכת להפקת חשמל מקרני השמש דרך קולטנים סולאריים על גג הבית הפרטי היא אכן שעשוע לעשירים בלבד? שיחה עם חי תורן, מוסיקאי ואיש היי-טק שהתקין בקיץ האחרון מערכת להפקת אנרגיה סולארית על גג ביתו שבישוב נטף, מעלה תמונה שונה: "מבחינה כלכלית מדובר קודם כל במערכת משתלמת", אומר תורן. "ההשקעה הראשונית מחזירה את עצמה תוך 9-10 שנים, שלאחריהן המערכת ממשיכה לייצר חשמל באופן קבוע". החישוב של תורן נסמך על תקנות שהעבירה חברת החשמל ביוני, המסדירות את הזרמת החשמל ממתקנים פרטיים ומכירתו חזרה למערכת. על פי התקנות החדשות, אדם שבבעלותו מערכת פרטית לניצול אנרגיה סולארית מוכר את עודפי החשמל שמיוצר על גג ביתו לחברת החשמל בתעריף גבוה פי ארבעה מזה שהוא משלם כצרכן: 2 שקל לקילו וואט סולארי למול 0.5 שקל לקילו וואט נצרך.

איך מתנהלים מול חברת חשמל?

אז איך בעצם מתנהל למול חברת החשמל מי שעל גג ביתו פועלת תחנת כוח זעירה? "אני ממשיך להיות קליינט של חברת החשמל כרגיל" מסביר תורן "אבל אני מוסיף למערכת היחסים בינינו עוד נדבך, מפני שאני לא רק צרכן אלא גם מוכר. החשמל מוזרם לחברת החשמל דרך מונה שסופר כמה קילו וואט אני מייצר. המערכת שנמצאת אצלי לא מסוגלת לאגור חשמל, ולכן אין באפשרותי לצרוך חשמל 'שלי' בכל שעות היממה. העיקרון הוא שאני משלם על החשמל שאני כן קונה מהמדינה תעריף מסוים, ומוכר להם את החשמל שאני מייצר במחיר גבוה יותר. התקנות החדשות, שמבטיחות תעריפים קבועים וצמודים למדד ל- 20 שנה, הופכות את המערכת להשקעה טובה."

כמה זה יעלה לכם?

תורן מוסר שעלותה הראשונית של מערכת סולארית ביתית, הכוללת פאנלים וממיר, נעה בין 70-75 אלף שקל. מדובר במערכת שמסוגלת לייצר, בתנאים אידיאליים, 2 קילו וואט חשמל בשעה. "במציאות," אומר תורן "הנצילות של המערכת מן הסתם אינה מקסימלית. מגיעים לכמות חשמל נמוכה יותר, מפני שהתהליך כולל בזבוזי אנרגיה: חימום של החוטים, חיכוך. בכל אופן, יצור החשמל של מערכת כמו שלי מוערך ב- 3,000 קילו וואט/שעה בשנה. צריכת החשמל שלי נעה סביב 10,000 קילו וואט שעה בשנה, כך שלמרות שאיני מייצר את כל החשמל שאני צורך, הפער המובטח בתעריפי הצריכה מכסה את העלויות".

מאחר שמדובר ברכיבי מערכת מאוד יקרים, עיקר הויכוח באשר לרווחיות המתקן נסוב סביב סוגיית התקלות והקלקולים. "ההערכות שמדברות על רווחיות נמוכה מאוד, או על הפסד כלכלי, משערות שהמערכת תתקלקל באופן שיגרור הוצאות אדירות על תחזוקה", אומר תורן. "אני לא חושב שזו הערכה ריאלית, בהתחשב בעובדה שאלו מערכות שעובדות במדינות אחרות בעולם כבר לא מעט שנים. כמות התקלות במכשיר קשורה גם בכמה זמן הוא כבר קיים בשוק, כמו שהמכוניות היו פעם דבר שמתקלקל הרבה יותר. במקרה הזה לא מדובר במערכות חדשות או מאוד ניסיוניות, שאמורות להתקלקל כל שבוע: אורך החיים של מערכת הוא לפחות 25 שנה, והאחריות של החברה היא שתפוקת החשמל לא תרד מתחת ל80% במשך 20 השנים הראשונות."

גם אם ניתן להצביע על יתרונות כלכליים במעבר לאנרגיה סולארית, נראה שעדיין מרבית הצרכנים שבוחרים בפתרון הזה מונעים גם על ידי אידיאולוגיה סביבתית מסוימת. "מעבר לשיקול הכלכלי, יש לי תחושה שזה הדבר הנכון" מעיד תורן "אקולוגית, עדיף שכמה שיותר אנשים ינסו להשתמש במה שיש בשפע, כמו שמש, ולא קשור בצריכה של נפט או פחם. בנוסף, יש פה גם ערך בעיניי של הקטנת התלות, מפני שאני מייצר חשמל בעצמי. את הזבל האורגני שאנחנו מייצרים בבית אני ממחזר לקומפוסט, והפרויקט הבא שאני עובד עליו כאן הוא מחזור של מים אפורים מהבית להשקיית הגינה."

בחזרה לירוק חי
עוד בחיים בירוק
התקנות החדשות של חברת חשמל והכיס הסולארי שלכם