האם אונסק"ו תכריז על מגידו כאזור ביוספרי?
יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה: האם 184 אלף הדונם של מועצה מקומית מגידו יוכרזו כמרחב ביוספרי של אונסק"ו?
מזה שנתיים, שוקדים במועצה על הכנת תכנית אב כוללת שבסיומה יוכרז שטח המועצה כמרחב ביוספרי, המוכר על ידי אונסק"ו (ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם) . המרחב, הכולל 13 ישובים, משתרע על כ-184 אלף דונם הכוללים שילוב של יערות, שמורות טבע, שטחי חקלאות ושדות מרעה.
מיכל דותן-לוין, מנהלת תחום תקשורת בתנועת המושבים, מסבירה: "ביוספרה היא השכבה על פני כדור הארץ שבה מתקיימים החיים. מרחב ביוספרי הוא המרחב שבו נמצאים האדם, בעלי החיים, הסביבה והטבע. הגישה הביוספרית מחייבת בתכנון רב-תחומי, המשלב בין תכניות החקלאים, תכניות התיירות, התכניות לפיתוח ולבנייה של התעשייה, של המסחר ושל המגורים, לבין השטחים המוגנים."
מיתוג יוצר מציאות
יעל בר ניר, דוברת המועצה המקומית מגידו, נלהבת במיוחד מאפשרות ההכרזה של אונסק"ו: "אם זה יקרה, נהיה חלק מכ-500 מרחבים כאלה ברחבי בעולם. מדובר באורח חיים שונה לגמרי מהמקובל: התושבים שלנו בעצם מנהלים את המרחב. הרשות היא עזר כנגד התושבים לבצע את ההחלטות שלהם וכל פיתוח ייקבע על-ידי התושבים. אם, לדוגמא, רוצים להקים פארק תעשייה במקום, התושבים הם אלה שיחליטו איפה הוא יהיה, ואילו סוג תעשיות ייכנסו."
בניגוד לשמורת טבע רגילה, כאמור, במרחב ביוספירי לא מוטלים איסורים מוחלטים או מגבלות חמורות על פיתוח. לפי מיכל דותן-לוין, "במרחב זה ממשיכים להתקיים יישובים ופעילויות, כמו תעשייה וחקלאות, שאמורים לפעול תוך שמירה על הסביבה ומניעת התפשטות הפיתוח אל השטחים הפתוחים."
המשמעות של הכרזת אונסק"ו אינה מניבה פירות כלכליים מיידים, אבל המשמעות המיתוגית, מדגישה בר-ניר, היא המכרעת: "ברגע שאנחנו מוכרזים והאזור ממותג כמרחב ביוספרי, להרבה גורמים חיצוניים יש רצון וצורך להשתייך. גם התושבים שבאים לבוא לגור - איכות החיים שלהם היא במעמד אחר, והם באים לחיות במקום שבו יש שמירה על עקרוונת של איכות חיים".