בייניש: לא יוקמו 2,000 יחידות דיור ליד רמות

בפסק דין שניתן היום (חמישי) החליט בית המשפט העליון לקבל עתירות שהוגשו על ידי תושבי שכונת רמות בירושלים והחברה להגנת הטבע, ולהורות על ביטולה של תכנית המתאר המחוזית תמ"מ 47/1, שנועדה להביא להקמתה של שכונת מגורים בת כ-2,000 יחידות דיור באזור גבעת מצפה נפתוח שבסמוך לשכונת רמות.

התעלמות מייעור וחוסר שקיפות

פסק דינה של הנשיאה בייניש, בהסכמת השופטות ארבל וחיות, התבסס על שני נימוקים עיקריים. הנימוק הראשון נוגע לכך שהתכנית להקמת השכונה מנוגדת להוראות תכנית המתאר הארצית ליער ולייעור, שמייעדת חלק ניכר משטח גבעת מצפה נפתוח, עליו אמורה לקום שכונת המגורים החדשה, לייעוד של יער טבעי לשימור. לטעת בית המשפט, שינוי מהותי זה באופיו של השטח נעשה שלא כדין, משום שלא ננקטו ההליכים הקבועים בתמא/22 לצורך שינוי ייעוד של שטחי יער.

הנימוק המרכזי השני לקבלת העתירה נוגע ל"פגמים מהותיים" שאירעו בהליך לאישור התכנית שהתקיים בפני הוועדה לנושאים תכנונים עקרוניים, שהיא הגוף התכנוני שאישר את התכנית להקמת השכונה. בפסק דינה של הנשיאה בייניש נקבע כי בהחלטת הועדה נפל פגם של ניגוד עניינים מוסדי (ולא אישי) בין שני התפקידים שמילאה מתכננת מחוז ירושלים במשרד הפנים בתהליך קבלת ההחלטה; פגם מהותי נוסף שאירע בהליך שהתקיים בפני הוועדה, הוא שמתכננת המחוז השמיעה את עמדתה בנוגע לתכנית בדיון הפנימי שנערך בוועדה, שבו הוחלט על אישור התכנית ודחיית ההתנגדויות, ואילו למתנגדים לאישור התכנית לא ניתנה הזדמנות דומה להשמיע את עמדתם. לעניין זה קבעה בייניש כי כאשר רשות מנהלית, הנדרשת להכריע בסוגיה שלגביה יש מחלוקת בין שני צדדים, מאפשרת לאחד הצדדים להשמיע את טיעוניו בפניה, עליה ליתן הזדמנות דומה אף לצד האחר; שכן אלמלא כן מפרה הרשות את חובת השמיעה ההוגנת המוטלת עליה.

עוד בחיים בירוק