שממה או נשמה

התוכניות ירוקות , המציאות פחות

בתכנית המתאר הארצית נכתב במפורש כי ישראל נמצאת במצוקה גוברת בכל הקשור לשצ"פים - שטחים ציבוריים פתוחים, אך למרות הצהרה זו פעמים רבות נגזלות מהציבור עתודות קרקע פנויות בתוך הערים; אלו נמכרות ליזמים פרטיים לצורך בנייה סקטוריאלית מנותקת מהמרקם העירוני, וללא מענה לצורך ולמחסור בשצ"פים ירוקים לרווחת כלל תושבי העיר.

בתדריך לתכנון הקצאת קרקע לצורכי ציבור משנת 2002, נכתב כי מכסת השצ"פ הנדרש בערים לא תפחת מ-10 מ"ר לנפש, אך הנתונים היבשים שמגיעים מדוחות, עבודות מחקר וסקרים שונים מצביעים על מצב עגום. בעבודת מחקר של המשרד להגנת הסביבה מינואר 2006, נכתב כי למרות שהתדריך אומץ על-ידי הממשלה, הוא לא הופץ לוועדות התכנון. במשרד השיכון וגם במינהל מקרקעי מכירים בחשיבותם של השצ"פים ובשניהם קיימות תוכניות אסטרטגיות לפיתוח בר קיימא. למרות זאת, במשרד השיכון פועלים על-פי תוכניות מיושנות ולא מתאימות ובמינהל דחו החלטה בנושא, והוא מנחה את המתכננים לפעול לפי התוכניות המיושנות של משרד השיכון. באופן כללי, מדיניותו של המינהל היא שאסור שהקצאה לשצ"פים תעלה על המינימום ההכרחי. התוצאה בפועל היא שבמרבית הערים בארץ השטח הפתוח המוקצה לתושבים קטן בהרבה מהנחיות התדריך.

הדשא של השכן באמת ירוק יותר

גם אילו היו המלצות התדריך מיושמות במלואן, מצבנו ביחס לערים אחרות בעולם המערבי היה נותר עגום. בארה"ב, בריטניה והולנד לדוגמה מוקצים לכל הפחות כ-25 מ"ר שטחים פתוחים לנפש, פי 2.5 מהמלצות התדריך הישראלי.

לישראלים המבקרים בערים הגדולות בעולם נותר רק להשתאות ולקנא לנוכח הפארקים הירוקים ושפע הפעילויות הציבוריות המתרחשות בהם, נאומים בהייד פארק בלונדון, מעגלי תופים ברטירו במדריד, הפסקות צהרים בסנטרל פארק בניו יורק או שיזוף בעירום בטירגארטן בברלין.

מעבר לחוויה האישית המרגשת של ביקור בפארקים ושפע הפעילויות המתרחשות בהם, תרומתם נוגעת בכל תחומי החיים. במחקרים שנעשו ברחבי העולם המסקנות חד משמעיות - לפארקים בלב הכרך חשיבות מכרעת.

בראש ובראשונה ברמה האישית, מציאותם מאפשרת ומעודדת את התושבים לעסוק בפעילות גופנית, התורמת לבריאותם הפיזית. בנוסף, הסביבה הטבעית על מגוון הצומח והחי בה מאפשרת מפלט מהאורבניות, המעיקה לעיתים, וחיבור האדם למקור החיים, הפארקים מהווים סביבה מרגיעה, משחררת ממתחים המשפיעה לטובה גם על מצבם הנפשי של המבקרים והחיים בסביבתם.

ירוק זה טוב לכולם

ברמה הקהילתית, פארקים עירוניים מפתחים ומחזקים את הקשרים והערבות ההדדית בין האוכלוסיות השונות המרכיבות אותה. במקומות רבים בהם פותחו שצ"פים לרווחת הכלל דווח על ירידה במקרי אלימות ופשיעה, שיפור בהישגי הלימודים של תלמידים וירידה בפניות למרפאות בקרב אוכלוסייה מבוגרת.

במציאות העירונית הצפופה והמזוהמת, לפארקים חשיבות רבה גם לאיכות הסביבה, שטחי אדמה וצמחייה תורמים למיזוג טבעי של סביבתם ובכך מצמצמים צריכת אנרגיה, הם שואפים חלקיקים מזהמים וגזי חממה מהאוויר ונושפים חמצן בתמורה. שצ"פים מאפשרים חלחול של מי גשמים באדמה ובכך מונעים הצפות, בזבוז מים וזיהומי קרקע ומי תהום.

איגוד היערנים האמריקאי מעריך שתרומתו הכלכלית של עץ בוגר יחיד היא כ-300 דולר בשנה ובסקר שנערך בבריטניה, על-ידי הועדה לאדריכלות וסביבה בנויה, התגלה כי 90% מהאוכלוסייה בטוחים ששצ"פים ופארקים מתוחזקים משפרים ותורמים לאיכות החיים. בישראל, לעומת זאת נבדקה רק השפעתם על ערך הקרקע והנכסים מסביבם. די היה לנסות לקנות דירה בבני דן או בירקון על הים כדי להגיע לאותה מסקנה. ברור אם כך, כי הטענות בדבר פגיעת המאבקים בכלכלת המדינה פשוט אינן מתיישבות עם הנתונים.