קניות עם מוסר: המחיר האמיתי מאחורי סל הקניות לחג

מתחילים לחשוב על הקניות לחג? אפשר גם ללכת על משהו שלשם ייצורו לא הרגו אלף סינים: המחיר המוסרי של הקניות שלנו והמלצות לקנייה הגונה, מהדורת החג

"כצרכנים בשוק הקפיטליסטי", אומר אבי לוי מ"פעולה ירוקה", "נהיינו 'מאולפים' לגמרי על ידי הפרסום ורשתות השיווק, והתרגלנו להתנהג כאילו האינטרס היחידי שלנו הוא למצוא את המוצר הזול ביותר. מה שאנחנו מעדיפים להתעלם ממנו הוא שלמחיר הזול הזה יש מחיר משל עצמו - המחיר המוסרי."

האם הצריכה שלנו 'מאולפת'? מבט מהיר בתעשיית הקפה העולמית מראה שיש לו בהחלט נקודה טובה: חקלאי במחוז ואן דאק בויאטנם, למשל, מוכר כיום ל"נסטלה" את פולי הקפה שלו במחירי הפסד, רק כדי לנסות לעמוד בתכתיבי השוק הגלובלי. כך, בזמן שב"נסטלה" מדווחים על הכפלת שווי התאגיד בעשור האחרון, ארגוני זכויות האדם מדווחים על עלייה חדה במספר הקטינות הוייטנאמיות שהפסיקו את לימודיהן על מנת לסייע בעבודה בשדות הקפה המשפחתיים. בעולם שבו השוק החופשי יוצר מרוץ בין תאגידים אל עבר הרווחים הגדולים ביותר, כל מה שאינו כסף נותר מחוץ למשחק.

לוגו מיוחד להוגנות

למול עקרונות ה"שוק החופשי" בכלכלה הקפיטליסטית, מנסים ארגונים שונים ברחבי העולם לדבר בשפת ה"שוק הוגן", שייקח בחשבון גורמים נוספים מלבד הרווח הכלכלי. הסחר ההוגן מנסה לשים לב לדרך שעבר המוצר משלב היצור ועד למדף בסופר- ולשאול בדיוק אילו נזקים סביבתיים וחברתיים נוצרו במסלול הזה, ואיך אפשר למנוע אותם. באירופה, ארה"ב וקנדה מודעות גוברת לנושא הובילה ליצירת תו תקן וסימון מוצרים שנסחרים באופן הוגן בלוגו מיוחד, שמאפשר לצרכן לזהותם בקלות. בישראל טרם נקבע סטנדרט שכזה, והמודעות לנושא עודנה מדשדשת מאחור.

אחד הארגונים שמנסים לפתח את תחום הסחר ההוגן בישראל הוא "פעולה ירוקה", שמשווק בארבע השנים האחרונות מוצרי סחר הוגן מיובאים ומקומיים. "אנחנו מנסים לא רק לשווק את המוצרים אלא גם לקדם את הרעיון דרך יחסי ציבור, אירועים וירידים. כרגע אחת המטרות היא לתרגם את הסטנדרטים הבין לאומיים וליצור תו-תקן לסימון מוצרי סחר הוגן בארץ". אומר לוי, מנכ"ל הארגון.

לפי אילו קריטריונים קובעים שמוצר נסחר בצורה הוגנת?

"התפיסה של התאגידים הגדולים היא "רווח בכל מחיר", והשלב הראשון בצמצום העלויות נוגע לייצור. מוצרים רבים מיובאים ממדינות העולם השלישי וכדי לחסוך בעלויות מורידות החברות עוד ועוד את התשלום לעובדים וליצרנים שלהן." התפיסה הזאת, טוען לוי, אף גורמת למפעלים לא לטפל כפסולת שלהם כראוי: "קחו לדוגמא את הזרמת הפסולת הכימית לתוך נחלים או חוסר הפיקוח על זיהום האוויר. הסחר ההוגן קשור בהחזרה של חלק גדול יותר מהרווחים חזרה ליצרן, ובהקפדה על תנאי עבודה הוגנים. בנוסף, העיקרון הוא לא רק לצמצם פגיעות, אלא גם ליצור סולידריות כלכלית עם קבוצות מוחלשות. סחר הוגן מאפשר לחזק את היכולת להתפרנס בכבוד אצל אלו שהשוק הדיר אותן מתוכו: נשים, מהגרים, בני מיעוטים, אזרחים מהעולם השלישי."

ברמה העולמית דובר הרבה על סחר הוגן של מוצרים מהעולם השלישי בהקשר של ניצול עובדים במדינות הייצור. מה מיוחד בקידום סחר הוגן של מוצרים מהארץ?

"אנחנו מייבאים לארץ גם מוצרים שקשורים בסחר הוגן ברמה גלובלית, כמו קפה, אבל חשוב לא פחות להסתכל על מה שקורה פה. הפרויקט שלנו לא מתחלק לפי הגדרות לאומיות, אלא מנסה להעצים קבוצות שונות שמתקשות להתפרנס. המוצרים שאנחנו מוכרים מיוצרים בין היתר על ידי חקלאים פלסטינים, עולות מאתיופיה, נשים משכבות מצוקה, וערביות מהגליל."

מה בין פרויקט כזה, של שיווק ומסחר, ובין "פעולה ירוקה", ארגון המזוהה עם המאבק כנגד תרבות הצריכה?

"אנחנו מנסים לתת הזדמנות לצרכנים מצפוניים לרכוש מוצרים בראש שקט. כל המוצרים שאנחנו משווקים הם מוצרים בסיסיים, הרעיון הוא לא לעודד אנשים לצרוך סתם. לרגל החגים אנחנו כן מציעים חבילות עם מוצרים נוספים- כמו ליקרים, ריבות ועוגיות- כדי לאפשר למעסיקים שרוצים לתת לעובדיהם מתנה לחג להשתמש במוצרים שנסחרו באופן הוגן."

אז כשאתם בסופר

קפה
הקפה הפך כבר לסמל העולמי של המאבק לסחר הוגן. התאגידים שמשווקים קפה הם מהחזקים בעולם (נסטלה, קראפט, שרה לי), ואלה, לטענת מתנגדיהם, הצניחו את מחירו על חשבון ניצול חקלאים ויצרנים במדינות העולם השלישי. "פעולה ירוקה" משווקת קפה שקיבל תו תקן עולמי לסחר הוגן, וסוחר קפה שיוצר על ידי קופראטיב של קהילות אינדיאנים שמממנות בעזרתו את מערכת הבריאות שלהן.

השוק המקומי:

שמן זית, מרווה וזעתר אורגניים
מיוצרים על ידי חקלאים מהכפרים מסחה ובידיה שבשומרון. ארגון "פעולה ירוקה" מסייע לחקלאים בשיווק ובהעלאת איכות השמן.
דבש, סירופ חרובים, וסבונים
מיוצרים על ידיד קבוצת נשים ערביות מהגליל. היצרניות נתמכות על ידי ארגון "סידניאת הגליל", ארגון שמייצא מוצרי סחר הוגן מהגליל, בעיקר לשוק הבינלאומי.
ריבות, עוגיות וליקרים
מיוצרים על ידי קבוצת נשים במרכז הקהילתי בקריית יובל, אחת משכונות המצוקה בירושלים. הקבוצה הוקמה על ידי פרויקט "נשים מבשלות עסק", שמטרתו להכשיר נשים שמתקשות למצוא מקור פרנסה לעסוק ביזמות בתחומי הבישול.
זיתים כבושים מזן סורי
מיוצרים על ידי קבוצת נשים מכפר קרע שבאזור חיפה. הקבוצה נתמכת על ידי הארגון ההומניטארי "למענך", שמנסה בין היתר לשלב עסקים בפרויקטים קהילתיים.
שקית רב פעמית מבד
מיוצרת על ידי ילדים מבית הספר היסודי היהודי-ערבי "יד ביד- גשר על הוואדי". בית הספר הוא דו לשוני, ומשלב תחת קורת גג אחת תלמידים מכפר קרע, פרדס חנה- כרכור, עין עירון, ובאקעה אל-גרביה.

את מוצרי הסחר ההוגן ניתן לרכוש בחנויות. את חבילות השי לראש השנה ניתן להזמין דרך האתר של "פעולה ירוקה".