סרטן בריאה הירוקה

ביום שלישי השבוע, כמדי שבוע, ייפגשו תושבי לב העיר תל אביב לפיקניק שכונתי בפארק קריית ספר המוזנח והמזוהם. זה יהיה המפגש השישי שלהם (ולמען הגילוי הנאות, ראוי לציין שכותב שורות אלה היה במפגש, הוא תושב השכונה ופעיל למען הפארק בקריית ספר), לאחר שיוזמה ספונטנית של תושב השכונה לטעת עצים בפארק הפכה למסורת של אקטיביזם ומחאה על שנים של סחבת מצד מינהל מקרקעי ישראל, האחראי על השטח והעירייה.

מאבקם של התושבים החל לפני למעלה מעשור, עת גילו תושבי השכונה כי משטרת ישראל עתידה לפנות את סדנת הרכב שלה מחלקו הצפוני של השטח בן 27 הדונמים; טענתם של תושבי השכונה הייתה כי למרות שבמדינת ישראל זכאי כל תושב ל-7 מ"ר שטח פתוח, תושבי לב תל אביב נאלצים להסתפק בחצי מ"ר בלבד; בנוסף, טוענים התושבים, מדובר בעתודת הקרקע הפנויה האחרונה באזור, הסובל מצפיפות, זיהום אוויר ורעש, אותה ניתן להכשיר לריאה ירוקה.

רצועת ביטחון בלב תל אביב

מדי שבוע במסגרת הפיקניקים, מארגנים התושבים פעילות אחרת. לפיקניק הרביעי, לפני כשבועיים, תוכנן מופע של קרקס וג'אגלינג ובעודם מתארגנים, אנשי הקרקס והתושבים, לחגיגה המסורתית - הגיע למקום אחד מבעליה של חברת צוקית נדל"ן שחכרה את השטח מהמינהל לפני כשנה וחצי לצורך הפעלת חניון במקום. האיש, שהגיע בליווי אישתו ובנו בן השנתיים, והתעמת עם התושבים בדרישה שיפנו את השטח השייך לו. טענתו העיקרית הייתה שכל זמן שהוא בעליו של השטח, אין לתושבים זכות להיות במקום וכי במקרה של פציעה או נזק הוא חשוף לתביעה.

בעוד הויכוח הזה מתנהל, הגיעו למקום שלושה קציני צה"ל חמושים ודרשו להבין מה מתרחש במקום. הקצינים סרבו להזדהות ודרשו מהתושבים שלא יתקרבו לגדרות הבסיס ולחנייה שלו, הנמצאת בשטח ציבורי ופתוח וביקשו ליצור מעין אזור חיץ, רצועת ביטחון, מסביב לגדרות הבסיס כדי למנוע בעיות מיותרות. התושבים לא נואשו, ולאחר דין ודברים החל המופע לשביעות רצונם של כולם: התושבים שישבו על המחצלות שהביאו, חבורת הקצינים שעמדה וצפתה ממרחק ואפילו בנו של בעל החניון נראה מאושר ומבסוט מהמופע והפארק.

עוד הבטחה חוגגת יומולדת

נחזור ברשותכם לאחור, לימי ראשית המאבק: מינהל מקרקעי ישראל תכנן באותה התקופה למכור את השטח ליזם פרטי לצורך הקמת שכונת מגורים חדשה, זאת למרות שבתכנית המתאר מוגדר השטח כשטח "חום" - שטח המיועד לשימוש ציבורי. מיכל ברז"ל כהן, תושבת השכונה ופעילה מרכזית בועד המאבק, מספרת איך בשנת 2000 ארגנו התושבים את תערוכת "ירוק במקום בטון" בה הציגו אומנים רבים מיצירותיהם בקריאה להקמתו של הפארק. כהן נזכרת איך להפתעתה ולשמחתה נענה ראש העיר רון חולדאי להזמנתה והגיע לפתיחת התערוכה. באותה הזדמנות הבטיח חולדאי, לשמחת התושבים, שתוכנית הבנייה לא תצא אל הפועל ושתימצא הדרך לפארק; מאז אותה ההבטחה, כבר שמונה שנים, מתנהלים בשיתוף החברה להגנת הטבע בת"א ובסיועו של ארגון אדם טבע ודין, דיונים מול המינהל והעירייה על עתידו של השטח.

במהלך השנים, לאחר ההכרזה על העיר הלבנה של תל אביב כמרכז מורשת שימור עולמי, הצליחו הפעילים להביא לכך שגם בניין המרכז למיפוי שנמצא בחלקו הדרומי של השטח יוכרז כמבנה לשימור וכך טירפדו, למעשה, את תוכנית הבנייה המקורית.

גינה זמנית או חנייה

בתחילת 2007, עת פינתה המשטרה את סדנאותיה, חלה תפנית: התושבים שדאגו ממהלך חד צדדי, העלו באתר החברה להגנת הטבע עצומה למען הפארק, עליה חתמו עד היום כ-3,000 איש. בחודש מאי אותה השנה התקיים כנס תושבים סוער בהשתתפות נציגי העירייה. בכנס, כפי שניתן לראות ולשמוע בעוד בלוג תל אביבי של יואב לרמן, זכו התושבים לעוד הבטחה, שאף היא לא מומשה: סגן ראש העיר דורון ספיר אמר כי העירייה תפעל לפיתוח פארק זמני בשטח, אך חודשיים לאחר מכן נדהמו התושבים לגלות כי במקום מבצעת חברת צוקית נדל"ן עבודות הכשרה לחניון חדש, בנוסף לאלו הרבים הפועלים בשטח עצמו ובאזור, חניונים המשרתים בעיקר בעלי רכבים המגיעים מהפרברים.

לפי פרסומים בהארץ חששו במינהל מפלישה לשטח ולכן החכירו אותו תמורת מליון וחצי שקלים. ייתכן גם שזו הסיבה האמיתית לכך שצה"ל קיבל אישור זמני להשתמש בחלקו של השטח הציבורי בזמן מלחמת לבנון השנייה ומאז מפעיל במקום חניון לרווחת עובדיו ומתנהל בשטח כבשלו.

התוכניות נפלאות, הביצועים קצת פחות

למזלם של התושבים, פעולות הכשרת החניון החלו ללא תיאום וקבלת רשיונות מתאימים מהעירייה ולכן הוצא נגדם צו הפסקת עבודה. העלילה מסתבכת עוד יותר עם ההתפתחות האחרונה: היזם, חברת צוקית נדל"ן, פנה לועדת הערר במטרה לבטל את האיסור להפעלת החניון. במנהל טוענים כי החניון הוקם בהרשאה לשימוש זמני בלבד כדי "לתת מענה למצוקת החנייה הקיימת באזור ומאידך לשמור על השטח מפלישות."

ההתפתחות האחרונה ב"פרשת החניון" מעוררת שוב את רגשות התסכול בקרב תושבי השכונה, ולמרות שחלקם מותשים, שבעי הבטחות ומעונינים בכל פשרה שתביא פיסת אדמה ירוקה, הרי שאחרים שואבים עידוד מפעולת הנטיעה והפיקניקים, ומאמינים כי שעת ההכרעה קרבה ושעל כל השטח תקום בקרוב ריאה ירוקה.

תגובת המנהל: משתפים את התושבים, טענותיהם תמוהות

אורטל צבר, דוברת המינהל וממונה על ההסברה מטעמו, מספרת על שתי חלופות תכנוניות במקום: "האחת, חלופת המגדל, מגדירה שטח של כ-11 דונם במסגרתו ישתלב המגדל עם הבינוי הקיים ממזרח לפרויקט. חלופה זו מציעה להקצות כ 60% לשטחים ציבוריים פתוחים ו כ 4 דונם להקמת המגדל שיכלול בתוכו גן ילדים בקומת הקרקע של המבנה.. החלופה השנייה, הבנייה המרקמית, משתלבת עם אופי הבינוי השכונתי מסביב ומקצה כ 5 דונם לשטחים ציבוריים, כ-5 דונם לבנייה וכדונם אחד לגן ילדים. יתרת השטח נותרת למבני ציבור ומבנה לשימור של המרכז למיפוי ישראל."

בשתי החלופות המוצעות, טוענים במנהל, "ניתן מענה לצרכים של תושבי האזור לשטחים ציבוריים גדולים ונרחבים המשלבים בין רצונות התושבים מחד לצרכים העירוניים והכלכליים מאידך." על כן, "תמוהה דרישת התושבים לאור שיתופם הפעיל במהלך התכנון."

באשר לנוכחות צה"ל במקום, טוען המנהל כי הוא "נושא בעלות פינוי הצבא מהמתחם שבעקבות פינויו יוקצו עוד שני דונם לשטחים ציבוריים פתוחים; יש לזכור כי בתכנית השוק הסיטונאי הסמוך למתחם קיימים שטחי ציבור נוספים לטובת שכונת לב העיר."