כן ירבו?

בדיון חוזר היום (שלישי) בחוק צמצום התרבות בעלי החיים בועדת החינוך, הוחלט להעביר את החוק לקריאה שניה ושלישית במליאת הכנסת, ללא הרביזיה שהוצעה על-ידי חברי הכנסת דב חנין ואופיר פינס-פז.

הרביזיה המוצעת ביקשה לוודא כי הכסף שיינתן למשרד החקלאות לא ישמש להמתתם של בעלי החיים. במקום זאת, יוכלו חברי הכנסת להביע את הסתייגותם במליאה בעת ההצבעה לחוק. או אז יוכלו חברי הכנסת להעביר את החוק עם ההסתייגות, או בלעדיו.

בלי המלים עיקור וסירוס, יש אפשרות להמתה

השלב הנוכחי בסוגיית חתולי הרחוב היא תולדה של עתירה לבג"צ בחודש מרץ השנה, אותה הגישו 18 עמותות למען בעלי החיים, נגד הריגת חתולי הרחוב על ידי הוטרינרים הרשותיים וצער בעלי חיים תל אביב. בתגובה, יצא משרד החקלאות בהצהרה כי זול יותר למדינה להמית את חתולי הרחוב, מאשר לסרס ולעקר אותם. לפני כשבועיים התגייסו חברי הכנסת רונית תירוש וגלעד ארדן והצליחו להעביר, בקריאה ראשונה בכנסת, את הצעת החוק "לצמצום ההתרבות של בעלי החיים המשוטטים". ההצעה עברה מבלי שיוזכרו המילים עיקור וסירוס על מנת שחברי הכנסת הדתיים יאפשרו להעביר את החוק.

החשש של חברי העמותות בעקבות ההשמטה הזו מובן: הם רואים בכך פתח לפרשנות רחבה מדי, שעלולה לכלול גם מתן זכות לצמצום על ידי המתה. רגע לפני שההצעה עולה לקריאה שנייה ושלישית, קמו חברי הכנסת ארדן וחנין במטרה להבהיר את הצעת החוק.

במהלך הישיבה סערו הרוחות משני צידיו של השולחן. ח"כ דב חנין הדגיש כי הוא, יחד עם ח"כ ארדן וח"כ תירוש, אינם מעוניינים ש"התקציב שניתן ישמש להמתת בעלי חיים. החוק הזה בא למנוע סבל וכאב לבעלי החיים והתוספת הזו היא מתבקשת".

אלא שאז, משרד החקלאות, שבמדינה מתוקנת היה צריך להקצות תקציב לעיקורים וסירוסים מבלי שיזדקק לחוק שמחייב אותו לכך, השמיע את דעתו. אירית קפקא לנגר, נציגת משרד החקלאות, טענה ש "הנושא של המתה הוא נושא שיש לו דעה לכאן ולכאן. המתה היא עיקרון נקודתי, כשאין ברירה".

עו"ד עידן אבוהב, שייצג את אגודת "צער בעלי חיים תל אביב", נקט בעמדה חריפה יותר. אבוהב טען כי בעשר השנים האחרונות, מתו שלושה אנשים מכלבת ועוד מחלות שמועברות על ידי חתולים. "ישנם מקומות שבהם יהיה צורך להשתמש בהמתה כמו שדות תעופה וגני ילדים," טען אבוהב. "מי משקה את כל חתולי הרחוב בקיץ? זה מביא את החתולים למצב של חיי סבל". אל דבריו של עו"ד אבוהב הצטרף גם פרופסור שמעון הרוש, מנהל בית הספר הוטרינרי באוניברסיטה העברית בירושלים, "לי ברור שהצעת החוק היא הצהרתית. מבחינתי זו נאיביות לחשוב שאפשר לטפל בבעיה ללא המתה, במידה וצריך".

הדברים זכו לתגובה חריפה מצדם של העמותות. "בניגוד לפסיקה של בג"צ," אמר עו"ד ערן לב, שייצג את עמותת "נח" בדיון, "עמותת צער בעלי חיים תל אביב ממיתה בעלי חיים. משרד החקלאות מפר בגלוי את התנאים שלו. אני לא חושב שגוף כמו צער בעלי חיים יכול להיחשב לגוף שמגן על בעלי החיים".

הרב גפני, בניגוד לרבים מחבריו, הודיע כי הוא סומך על משרד החקלאות, בעוד שחבר הכנסת ארדן הגיב ב- "למה אני צרך לסמוך על משרד החקלאות?". יו"ר הוועדה סיכם את תחושיותיו כשאמר ש"משרד החקלאות עשה שימוש פסול בכוונת הכנסת בחוק זה בהתגוננותו בבג"ץ. שימוש בתקציבים להמתה עומד בניגוד לרצון הועדה".

הישיבה ננעלה זמן קצר לאחר מכן, והחוק אושר לקריאה שנייה ושלישית. חבר הכנסת חנין, כאמור, יביע את הסתייגותו מלשון החוק הנוכחית עם הסעיף "סכום זה לא ישמש בישירין או בעקיפין להמתת בעלי חיים, מבלי לגרוע מהוראות כל דין".

"עשו מחתולים מחבלים של החמאס"

הישיבה אמנם ננעלה, אך במסדרונות הכנסת עוד געשו הרוחות.

עו"ד ראובן לדיאנסקי, ראש תנועת "לתת לחיות" שנכח בדיון, הביע אכזבה על החלטת הוועדה: "הכדור עבר למגרש מליאת הכנסת. אני מקווה כי חברי הכנסת יקבלו את הסתייגותו של דב חנין, אשר קובעת כי סכום הכסף המוצע בטיפול בצמצום ההתרבות בעלי חיים לא יילך בשום פנים ואופן לצורך המתה. צר לי כי עניין העיקור והסירוס שהיה לב ליבו של החוק הוצא ממנו ומאחר שכך עלולה המדינה להמשיך להתעלם מהצורך הבסיסי לביצוע עיקורים וסירוסים באוכלוסיית חתולי הרחוב והכלבים המשוטטים. אני דורש משר החקלאות להודיע באופן חד צדדי לאלתר, ללא שום קשר להצעת החוק, כי משרדו יקצה סכום של 10 מיליון שקל מתוך תקציב המשרד, למטרת עיקורים וסירוסים."

אתי אלטמן, דוברת עמותת "תנו לחיות לחיות": "אותי הדבר שזעזע יותר מכל, זה שיושב עורך דין של צער בעלי חיים תל אביב ונלחם בכנסת לשכנע אותם להמית בעלי חיים. זה ארגון שצריך לדאוג לרווחת בעלי החיים. יש במדינת ישראל אלפי מאכילי חתולים, מה זה מי משקה את חתולי הרחוב? תתביישו לכם. תסגרו את המתקנים ולכו הביתה. הארגונים למען בעלי החיים, עושים במדינה הזו עבודת קודש, שהמדינה צריכה לעשות. ד"ר משה חיימוביץ, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות, נכשל בתפקידו והגיע הזמן שהוא יילך ביחד עם משרד החקלאות והממונה על חוק צער בעלי חיים, דגנית בן דב, הביתה".

מושיק כהן, חבר בועד המנהל של אגודת "נח": "ד"ר סלמוביץ', אחד הוטרינרים שכותבים לנו את חוות הדעת לבג"ץ, לא נכח וועדה, כי לא הותרה לו היום הכניסה לכנסת, כי הגיע בג'ינס. כך שמה שקרה, עוד לפני הועדה הזו, הוא שעשו דמוניזציה אדירה לחתולי הרחוב, פשוט עשו מהם מחבלים של החמאס. העדר חתולי רחוב זו הסכנה. אנחנו יודעים על מקרים שבהם אנשים אושפזו בגלל נשיכות עכברים וחולדות אבל בטח שלא חתולים. המקרים שהוזכרו, הם פשוט לא נכונים. לא הוכח שהכלבת הגיע מחתולים. היא באותה מידה הייתה יכולה להגיע ממכרסמים. אחת מתכניות העיקור שהצענו לבג"צ היא עיקור וחיסון חתולי הרחוב. חיסון כלבת עולה בסביבות ה- 80 סנט".

ערן לב, עורך הדין שמייצג את עמותת "נח": "אנחנו עדיין מאוד מוטרדים. אני על משרד החקלאות לא סומך. גם אם לא יהיו המילים המתה, אני עדיין חושש שהם ישתמשו בכסף לחסום פחים ולחנך אנשים שלא צריך להאכיל את חתולי הרחוב. החשש הגדול שלי, הוא שהם ימשיכו במעללים שלהם. מעבר לזה, נחשפת פה תמונה מזעזעת של ארגון שמכנה את עצמו בשם צב"ח, שהוא לא יותר מזרוע ארוכה של הגורמים העוינים בשירותים הוטרינרים וגם פה הם מפיצים את הדעות הכי חשוכות והכי לא נכונות ופרובינציאליות, נגד חתולי הרחוב. צב"ח הם ראש החנית במאבקים נגד בעלי החיים. הם כרגע כבר בהליך שלישי נגדנו וזאת אחרי שהווטרינר הרשותי של תל אביב, ד"ר גלין, כתב שהוא לא מוכן שימיתו חתולים בתל אביב. למרות כל זאת, הארגון הזה ממשיך להתקיים. אני קורא לרשויות בתל אביב לסגור את המכלאה של צב"ח, שקיבלו התקן מוגן שעל פי החוק, הוא לטיפול בחיות שעברו התעללות ולא התקן להמתת חתולים וכלבים בריאים ומי שנותן יד בדבר הזה, זה משרד החקלאות".

אלעד אבוהב, דובר "צער בעלי חיים תל אביב", בתגובה לדברים: "אגודת "תנו לחיות לחיות" אינם מבינים את ההישג האדיר במימון עיקור וסירוס חתולי רחוב על ידי משרד החקלאות. השפעותיהם על חברי הכנסת לפתוח את הדיון מחדש יכול היה לסכן את הצעת החוק ולהביא סבל וייסורים לבעלי החיים המשוטטים. על כך נאמר: 'על מי בדיוק מגינים ארגונים אלו!?י. האם על בעלי החיים או על זכותם להישמע על כל בימה ולפאר את עצמם? אגודת "צער בעלי חיים ישראל-תל אביב" עושה מאמצים אדירים על מנת לקדם עיקור וסירוס של בעלי חיים משוטטים. חבל שבסוגייה כזאת 'תנו לחיות לחיות' מנסה להוות מכשול."