עיר במלכוד

הגל הירוק השוטף את ארצנו הגיע השבוע גם למטרופולין החיפאי. העיר, שצבועה בדרך כלל בירוק של אוהדי מכבי חיפה, הפכה השבוע לירוק סביבתי. זה התחיל ליד הסינמטק במרכז העיר בה הוצבו נקודות לאיסוף פסולת אלקטרונית שהתמלאו ללא היכר, המשיך אל וואדי עמיק (אחד מהנחלים הארוכים והיפים היורדים ממערב הכרמל אל הים) אותו ניקו חיילי צה"ל ומתנדבי החברה להגנת הטבע מחביות, צמיגים ושאר פסולת שקיימת בו במטרה להופכו ליעד תיור אמיתי, והסתיים בטכניון שבו נערך היום הירוק בקמפוס במסגרת הכנס ה-36 של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי איכות הסביבה. גם הרצאות ירוקות ודיונים סוערים בנוגע לעתידו של הקישון היו לחלק בלתי נפרד מהאירוע.

ואמנם, רק בנקודה זו, כשדיברו על הקישון ומעלליו, ניתן היה לחזור אל המציאות החיפאית האמיתית ולהבין שלצד אחת מן הערים היפות בארץ, עם הטופוגרפיה המדהימה, רצועת החוף הצפונית היחידה במדינה וכבישי המטרונית הפזורים ברחבי העיר הממתינים לחניכתם, ישנם גם עוולות סביבתיות מהקשות שנראו בישראל. העיר, שמנסה לעטות על עצמה מעטה ירוק וסביבתי, אמנם משתדלת מאוד לשנות את תדמיתה המזוהמת והמזהמת, אך המלאכה עדיין רבה.

"לא בטוח שהמפעלים צריכים להיות בתוך העיר"

עיר עם נמל או נמל עם עיר?
בעיית המנהיגות בישראל משתקפת במטרופולין החיפאי בצורה גלויה ונזעקת מכל עבר. לא ברור כיצד תושבי האזור מוכנים לסבול את השכבה הצהובה המרחפת קלות באוויר, את הצריבה בעיניים כשעוברים ליד המפעלים, את הזרימה של הביוב אל הים ואת הריחות החריפים בקריות כשיוצאים אל הפאב השכונתי. "לא ברור לי מדוע אני צריכה להתרחץ בים מזוהם," אמרה ד"ר נורית רונן, תושבת העיר, בדיון סוער שהתרחש במסגרת הכנס בטכניון. "אני רוצה שחופי הרחצה יהיו נקיים, שלא יסגרו חופים כי הביוב חוגג בהם ושהמפעלים יפתרו את הבעיות שלהם בתוך המפעלים ולא ישפכו את כל הזוהמה לים". סגן ראש עיריית חיפה, האדריכל שמואליק גלבהרט, אמר שהאחריות על הזיהומים בים נמצאת לא רק בידי המפעלים אלא גם באחריות העירייה, שמנסה להתגבר ככל האפשר על תשתיות הביוב הישנות מתקופת המנדט.

גלבהרט הצביע בבירור על קיומן של דעות מגוונות בתוך העירייה לגבי עיצוב פניה של העיר, המקשות על התנהלותה: "חיפה שוקעת. אני חושב שכדי להרים את העיר יש להופכה לעיר פוסט תעשייתית ולקדם בה את תעשיית ההיי טק, כמו שקורה בערים במרכז הארץ. אני אמנם במיעוט בתוך העירייה, אבל אני חושב שאני משקף את עמדת הציבור החיפאי". גלבהרט ציין בדבריו, שמסקרים בקרב התושבים עלה כי מה שמדאיג את מרביתם הם נושאי איכות הסביבה וטיהור מפרץ חיפה. עוד עולה מסקרים אלה, כי אחוז גבוה מבוגרי הטכניון אינם ששים לעבוד במפעלים הפטרוכימיים ואינם רוצים לגדל את ילדיהם בעיר בשל הבעיות הסביבתיות הקיימות בה. כל אלה הביאו את גלבהרט לטעון, כי חזונה של העיר עדיין לא שלם "ולא ברור עם מדובר בעיר עם נמל או בנמל עם עיר". עוד הוסיף כי הוא מבין את תרומתם של המפעלים באזור לכלכלת המדינה ולאספקת המזון בעולם, אך הוא אינו בטוח שמקומם של המפעלים צריך להיות בתוך העיר.

הקישון - ריאה חולה בלב העיר

אחד מהסמלים המזוהמים ביותר של ישראל זורם בתוך המטרופולין הצפוני ושיקומו עוד רחוק מביצוע. נחל הקישון, הידוע לשמצה בעקבות מקרי הסרטן והתמותה הרבים שנגרמו לחיילי צה"ל שצללו בו, הנו אחד מן הנחלים הגדולים והחשובים בישראל. שמו הרע נובע מאותם שבעה קילומטרים בודדים, המהווים את מורד הנחל ועוברים בלב ליבה של העיר, הסובלים מזיהום תעשייתי וסניטרי כבד ביותר, זיהום שעד לשנת 2001 לא היה להם אח ורע בנחלי ישראל וגם לא בספרות העכשווית של שיקום נחלים בעולם המערבי.

שרון ניסים, מנהלת רשות נחל הקישון, רשות ציבורית האמונה על שיקום הנחל, הסבירה בדיון כי הבעיה המרכזית של הקישון כיום היא בעיית יישום מדיניות. מפעלי התעשייה בחיפה ממשיכים להזרים את שפכיהם המטופלים, בעיקר חנקות וזרחות לים דרך הנחל, דבר המביא לכך שאיכות מי הנחל עדיין אינה עומדת בקריטריונים לשיקום נחלים ובתקן לאיכות מי נחל הקישון.

"עסוקים באינטרסים כלכליים בלבד"

יעל מייסון, נציגת המשרד לאיכות הסביבה, הפנתה את הבעיה אל עיריית חיפה, ממנה היא מצפה שתזעק את זעקתו של הנחל ותביא לשיקומו: "המשרד בחן את כל החלופות לשיקומו של הנחל, אין חלופה שפסחו עליה, ועדיין לא נמצא פתרון סביבתי שיהיה בו אפס נזק".

החלופה האפשרית לפתרון בעית זיהום הנחל הוצגה בדיון על ידי המשרד להגנת הסביבה בדמותו של צינור מוצא ימי, שיוביל את השפכים המטופלים של מפעלי הקישון ישירות אל הים ולא דרך הנחל כפי שקורה היום.

סמנכ"ל עמותת "צלול", עזר פישלר, ציין בדומה לעמדתו של פרופסור ברק חירות בדיון, כי לא קיים תהליך מסודר וברור שבחן מה יקרה לנחל בעקבות הקמתו של הצינור. פישלר הוסיף, כי "מצער לגלות שהמשרד להגנת הסביבה עוסק ימים כלילות בהגנה על אינטרס הכלכלי של המפעלים ולא על הסביבה". בסיום דבריו, קרא פישלר לתושבי חיפה והקריות להצטרף אל "צלול" בהמשך מאבקה ב"פרוייקט ההזוי" לדבריו ששמו "צינור עוקף קישון" עד לרגע בו תיקבע תכנית רחבת היקף לשיקום הנחל כולו.