הפרפור האחרון
שלוש שנים לאחר החלטת הממשלה בנושא ואחרי מאבק ציבורי עיקש, הוצא הדג האחרון מכלובי הדגים במפרץ אילת
תם עידן כלובי הדגים במפרץ אילת: לאחר שנים של מאבקים ציבוריים ודיונים ממשלתיים הוצא אתמול (שלישי) הדג האחרון מכלובי הדגים במפרץ אילת.
בתהליך שלווה על ידי התחנה למניעת זיהום ים אגף ים וחופים המשרד להגנת הסביבה ואגף הדייג, קיימו חוות הדגים באילת, שלוש שנים תמימות לאחר שהועברה, את החלטת הממשלה להוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת.
שתי החוות לגידול דגים בים באילת, "ערדג" ו"דג סוף", הוקמו בשנת 1995 ומוקמו בראש מפרץ אילת סמוך לחוף הצפוני. שנתיים לאחר מכן, הועלתה כמות המזון המסופקת לדגים שבכלובים, וכמעט והוכפלה כמות חומרי הדשן (חנקן וזרחן) במים העמוקים בראש מפרץ אילת. צעד זה אובחן על ידי מדענים כאבן דרך ראשונה בפגיעה משמעותית במצב שונית האלמוגים במפרץ אילת.
למה כלובים רעים ליהודים?
לחקלאות הימית (גידול דגים תעשייתי בים) השלכות סביבתיות הנובעות מעובדת הימצאות כמות גדולה מאוד של דגים בשטח מצומצם, והצורך בהאכלתם במזון מיוחד. על פי נתוני אגף הדייג במשרד החקלאות נמצא כי העשרה מסיבית וסדירה זו של מי המפרץ בחומרי דישון (במזון ולשלשת הדגים), יוצרת תגובת שרשרת הפוגעת באיכות מי הים, ומאיצה את קריסת השונית על מגוון בעלי החיים המאכלסים אותה וחיים סביבה. השלכות סביבתיות אלו גדלות כאשר מדובר במקום כה רגיש וייחודי כמו ראש מפרץ אילת, המקיים מערכת אקולוגית עדינה הרגישה במיוחד לשינויים באיכות המים.
לאור נתונים אלו החל מאבק ציבורי נגד כלובי הדגים להצלת שונית האלמוגים במפרץ אילת. המאבק הוצף ועלה לדרגים הממשלתיים בדיונים ובעריכת מספר מחקרים מדעיים לבירור ההשפעות הסביבתיות של כלובי הדגים על איכות המים והאיזון הטבעי במפרץ אילת.
גלגולו של דג
אבני הדרך בתהליך הוצאתם של כלובי הדגים ממפרץ אילת מעידות על מורכבותו של התהליך. הארגונים הירוקים קראו לזה סחבת, המשרד להגנת הסביבה הלכה דווקא על שמות תואר מחמיאים יותר. לקפדנים ולאוהבי ההיסטוריה, הרי הן:
אוגוסט 2002: הוועדה המחוזית מחליטה על הוצאת כלובי הדגים ממפרץ מאילת.
נובמבר 2002: המועצה הארצית לתכנון ובנייה מחליטה לאשר את תכנית המתאר הארצית לחופי אילת (תמ"א13) ללא שילובה של החקלאות הימית במפרץ אילת.
יולי 2004: המדענים הראשיים של המשרד לאיכות הסביבה ורשות הטבע והגנים קובעים כי שונית האלמוגים באילת נפגעה קשות עקב הימצאותם של כלובי הדגים באזור.
ספטמבר 2004: צוות המדענים הבינלאומי (IET) מבקר בישראל ומציג בפני הממשלה את מסקנותיו הראשוניות. בשורה התחתונה: יש להוציא את כלובי הדגים ממפרץ אילת. הדו"ח לווה בסערה תקשורתית ובביקורת רבה מצד הארגונים הירוקים ומדענים ישראלים, שטענו כי הדו"ח סובל מסתירות.
12 באוקטובר 2004: המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה מצהיר: עקרון הזהירות המונעת מחייב הוצאת כלובי הדגים ממימי המפרץ.
16 נובמבר 2004: המועצה הארצית לתכנון ובנייה מחליטה, בפעם השלישית, על הוצאת כלובי הדגים ממפרץ אילת. מתוך התחשבות במגדלי הדגים, הוחלט כי הוצאת הכלובים תיעשה בהדרגה תוך 14 חודשים לכל היותר. בתקופה זו לא תותר הכנסת דגים חדשים למימי המפרץ.
5 ביוני 2005: מתקבלת החלטת ממשלה מס' 3688 המורה לפנות את כלובי הדגים עד יוני 2008.
9 בינואר 2007: לראשונה מתחילים להוציא את כלובי הדגים מהמפרץ בפיקוח וליווי המשרד להגנת הסביבה ואגף הדייג.
17 ביוני, 2008: הדג האחרון מוצא מכלובי הדגים במפרץ אילת.