לעולם בעקבות השמש?

אנרגיה מתחדשת, זו שלא נגמרת לעולם, היא הדור הבא של האנרגיה שתיוצר ברחבי העולם. שלא כמו גז, נפט ופחם, חומרים מתכלים מהם מפיקים כיום את מרבית האנרגיה בארץ ובעולם, אנרגיה מתחדשת דוגמת זו המתבססת על אנרגיית השמש היא הדרך הנקייה והיעילה ביותר להפקת אנרגיה ולהפחתת התלות בדלקים מיובאים. כיום, מרבית מן התחנות הסולריות בעולם המבוססות על טכנולוגיה פוטו-וולטאית ממוקמות באירופה, ביניהן מובילה גרמניה והעיר פרייבורג הנחשבת למעצמה סולרית של ממש.

ישראל קלטה את היתרונות שבסלורי כבר לפני 20 שנה, אז החלה כאן ההתקנה של מערכות סולריות מחוברות רשת. מאז ועד היום, ממשיכה אנרגיית חשמל מתאים פוטו-וולטאים להיות מופקת במספר רב של אתרים קטנים בארץ, ומנתונים שפורסמו בינואר 2007 על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, היקפיה עומדים על 1.5 מיליון קילו ואט לשעה.

השבוע החליטה רשות החשמל להסדיר את תעריפי ייצור החשמל בטכנולוגיה פוטו-וולטאית למתקנים קטנים. המשמעות היא כי מיולי 2008, כל צרכן יוכל לקבל עבור כל קווט"ש שייוצר במתקנו הסולארי החזר של 2.01 שקל (במקום 0.5 שקל לקווט"ש חשמל רגיל). למרות השמחה המובנת בתהליך שמקדם את השימוש בטכנולוגיה הירוקה הזו, תהיות רבות עולות לגבי כדאיותה הכלכלית עבור הצרכן הישראלי הממוצע.

מותרות אידיאולוגיות

"מערכות סולריות הן מותרות, ומי שמתקין אותן היום עושה זאת לגמרי ממניעים אידיאולוגים שבמקרה זה הם גם קצת כלכליים", מסביר אלחנן שוורץ, מומחה בתחום המערכות הסולריות בישראל ובעליה של חברת "סולארי", אחת החברות הבודדות בארץ שמתקינה קולטים סולריים במבנים. שוורץ מעריך שבעקבות התעריפים החדשים מספרן של החברות בארץ יכפיל את עצמו: "לפני שנה היו בארץ רק שלוש חברות ישראליות שהתקינו את המערכות הסולריות האלו. השוק הולך לצבור תאוצה, ואני מאמין שברגע שחברות הליסינג יכנסו גם הן לתמונה ויעבדו בשיתוף פעולה עמי ועם חברות נוספות, אז גם כל ההשקעה מצד הצרכן תהיה אחרת".

כיום, מייבאות החברות הסולריות הישראליות את הקולטים (הידועים גם בשם פנלים) מחו"ל, כמו גם את מרבית חומרי הגלם הקשורים בטכנולוגיה זו. לדברי שוורץ, כדי להקים מפעל שייצר פנלים להפקת חשמל נדרשת השקעה של כמה מאות מיליוני דולרים, ולכן החברות הישראליות מעדיפות לייבא את החלקים ולהתקינם, דבר המביא להתייקרות במחירה של המערכת.
ההשקעה המינימלית בהתקנת מערכת סולארית ביתית עומדת בסדר גודל של 40 אלף שקלים ויכולה להגיע גם ל- 60 עד 70 אלף שקלים למשפחה ממוצעת. לוילות גדולות ההשקעה יכולה להגיע למעל 100 אלף שקלים; במגזר העסקי המחירים יכולים לנוע בין 500 אלף שקל למיליון שקל, תלוי בגודלה של המערכת. "זו עדיין נחשבת מערכת לעשירים, בעיקר למי שיש גג וכסף פנוי", אומר שוורץ. הוא אינו ממליץ על המערכת הסולרית לכל אחד, וסבור שרק ברגע שהמדינה תעניק ערבויות למהלך, כמו שקורה בחו"ל, יוכל הצרכן לחסוך בעלויות. כניסתם האפשרית של חברות הליסינג בפריסת התשלומים על המערכת לתקופות ארוכות של עשר שנים, יהיו כנראה בלתי נמנעות אם המדינה לא תשקיע יותר משאבים בקידומה של התוכנית. אם חברות הליסינג אכן יהיו מעורבות, מעריך שוורץ, יהיה לכך מחיר שיתבטא בהתייקרותה של המערכות לצרכן.

החיסכון מתחיל בבית

שוורץ, שמזה חצי שנה פועלת בביתו מערכת סולרית פוטו וולטאית, נשמע מרוצה מהשינוי שהתרחש בחייו: "האנשים צריכים להפנים שהשינוי בעיקר מתבטא בהתייחסות שלך לחשמל. כעת אני מבין בדיוק כמה חשמל אני מפיק, אני עוקב אחרי זה ואני לא מרגיש שאני יכול לבזבז יותר, אלא ההפך הוא הנכון. אני עכשיו חוסך יותר חשמל כי אני מודע אליו יותר. מלבד זאת, גם בלי התעריפים החדשים אני חוסך כמעט את כל החשמל ובחודשי האביב והסתיו חשבון החשמל פשוט מתאפס ואני לא משלם אגורה". שוורץ נהנה מהעובדה שהחשמל בביתו מגיע מהשמש ורואה במערכת כלי יעיל לחיסכון לטווח ארוך ולשמירה על הסביבה. ממערכת סולארית המותאמת רק לאוכלוסייה אמידה ולפריקים של הסביבה, מאמין שוורץ שאט אט תחדור המערכת לשוק הישראלי ובסוף גם נוכל לראות את המוצר בכל בית. לגבי הטענות שמשמיעים בדבר אי תקינותו של הממיר, לב ליבה של המערכת, לתקופה ממושכת, מציין שוורץ כי זה אמנם נכון שמדובר ברכיב אלקטרוני שנוטה להתחמם ושעלותו המינימלית היא 5,000 שקל, אולם באמצעות תנאי התקנה נאותים אין סיבה שלא יחזיק מעמד גם 20 שנה.

בינתיים, עד תמריצי הממשלה שיאפשרו לכולנו להתקין פנלים, ממליץ שוורץ להתחיל בקטן: "קודם כל תלמדו לחסוך בחשמל באמצעות כיבוי אורות בבית, החלפת הנורות לנורות חסכוניות ועשו שימוש במוצרים חוסכי חשמל. רק בדרך זו תהיו מוכנים גם לשלב הבא של יצירת החשמל מן השמש. אי אפשר להשאיר את כל האורות דלוקים בבית וגם לייצר חשמל מהשמש, זה נוגד את כל תפיסת העולם".

מערכת סולארית- איך זה עובד?

הטכנולוגיה ליצור חשמל נקראת מערכת פוטו- וולטאית (PV). היא מבוססת על קולטים סולריים ידידותיים לסביבה שהם האמצעי הנקי ביותר לייצור חשמל עבור מבנים מאנרגיה שמקורה בקרינת השמש, ולפיכך היא אינה מזהמת ואינה פולטת קרינה. יתרונה של המערכת נעוץ בעובדה שבמתקן הסולרי אין חלקים נעים אלא אלפי תאים פוטו-וולטאים מחוברים, אשר מאריכים את פעולתו במשך שנים בתחזוקה מינימלית. רכיביו העיקריים הם הקולטים הסולאריים וממיר מתח הקרוי "ממיר מחובר רשת" המהווה את ליבה של המערכת ושולט באיכות החשמל ובמערכות הבטיחות. החשמל המיוצר דרך הקולטים מוזן דרך ממיר המתח ישירות ללוח החשמל של המבנה המתחבר לרשת החשמל הביתית.

רשת כלאיים זו פועלת במקביל לרשת החשמל הביתית באופן הבא:
• כאשר צריכת המבנה הינה גבוהה מייצור האנרגיה הסולרית תילקח האנרגיה הנחוצה מחברת חשמל (לרוב בלילות כאשר אין שמש), וכאשר ייצור החשמל הסולרי הינו גבוה מצריכת המבנה, עודף הייצור יועבר לחברת חשמל. חברת החשמל, כאמור, תתקין בבית הצרכן מונה חשמל "ירוק", שלפיו תקנה את החשמל בתעריף קבוע.
• חברות המשווקות מערכות סולריות ממליצות להתקין את הקולטים על גג שטוח או משופע כשהם פונים לכיוון דרום. לרוב ניתנת אחריות יצרן לקולטים למשך 20-25 שנה ולממיר אחריות בת 5 שנים. אחריות על ההתקנה משתנה מחברה לחברה.