עד הטיפה האחרונה

אם תשאלו את מדינות העולם הגדול, הם לא יאמינו שמצב המים בישראל בכי רע. טכנולוגיות המים הישראליות משווקות לכל עבר, אך דווקא במחוזותינו המוח היהודי לא מצליח לגבור על מכשול המים העיקרי, העומד כנחשול בדרכו. 2008 היא השנה בה עונת הגשמים הייתה השחונה ביותר מזה עשור, מערכת הנחלים הארצית הנמצאת על סף קריסה יחד עם המערכות האקולוגיות התלויות בה, והכנרת המדרדרת ממשיכה לחצות כל קו אדום. כל זה, עוד לפני שהתחלנו לדבר על זיהום מקורות המים שהולך ומחמיר.

בעיית המים הישראלית הפכה להרגל שבשגרה, והממשלה מבינה כי היא לא יכולה להמשיך ולנהוג בעניין באופן שיש להשלים עמו ומחליטה סוף כל סוף לצאת בהצהרות. כצעד ראשון מאשר היום משרד האוצר כי שר האוצר, רוני בראון, אכן חתם על התקנות המעידות כי שנת 2008 מוכרזת כשנת בצורת, מהיום (1 ביוני עד מאי 2009). האזורים שהוכרזו כאזורי בצורת הם אזור הנגב ועמק בית שאן; כתשעה זני צמחים וגידולים הוכרזו כפגיעים, ביניהם חיטה, שעורה, אפונה, שיבולת שועל וחילבה.

הכרזה זו, שצפויה להוביל בראש ובראשונה למתן פיצויים לחקלאים שנפגעו מהבצורת, אולי תזיז משהו גם אצל אזרחים שאינם חקלאים ותניע אותנו, בכל זאת, לחסוך עוד טיפה.

לאן הולכים המים?

הצריכה הביתית אמנם משתנה מאדם לאדם אולם מנתוני רשות המים עולה, כי הצריכה הממוצעת לנפש היא כ-160 ליטר מים ליום. ולאן כל המים האלה הולכים- בטח שאלתם. סך הכל, המים שאנו משתמשים בהם זורמים לנו מתחת לאצבעות בחמישה תחומי פעילות עיקריים אותם אנו עושים מדי יום. לפי נתונים של רשות המים, כך מבזבז הישראלי הממוצע את מימיו:

• הדחת אסלות: בין 50-65 ליטר המהווים 35% מהצריכה היומית.
• רחצה: בין 55-65 ליטר, המהווים גם הם 35% מהצריכה היומית.
• שתייה, בישול והדחת כלים: 30 ליטר, המהווים (20%).
• כביסה וניקיון: 8 ליטר (5%).
• גינון: 8 ליטר (5%).

בעיית המים בישראל אינה, כאמור, בעיה חדשה, אך לפי סקר חדש, היא אינה מופנמת מספיק בקרב הציבור. דו"ח של פרויקט "הקשר האקולוגי", שבדק את הרגלי החיסכון של תלמידי בתי ספר בישראל, מראה כי 54% מתלמידי בתי הספר חסרים הרגלי חיסכון מים בסיסיים ביותר. היעדר המודעות הכללית היא מה שבחלקה הביאה גם את נציבות המים לעודד מוצרים שעמדו בדרישות שנקבעו לצורך חיסכון במים על ידי הענקת תו תקן כחול עבורם. בעקבות כך, ממליצה רשות המים לציבור להשתמש רק במוצרים בעלי תו כחול, ועל ידי כך להתחיל לחסוך יותר במשאב שהולך ונעלם.

עשרת הדיברות לחיסכון במים בבית ובגינה

כל אחד יכול להתחיל היום לחסוך במים. כל פעולה קטנה תהא משמעותית לטווח הארוך, וכל שינוי בהרגלי הצריכה או שימוש באביזרים שונים יוכלו להביא עמם גם תועלות מיידיות. רשות המים מספקת לכם עשרה טיפים, חלקם הגדול חינמיים, לחסכון במים ובכיס:

• התקינו בשירותים מכלי הדחה דו כמותיים (המאפשרים גם חצי הדחה וחוסכים כ-18 ליטר מים לנפש ליום), חסכמים עם התו הכחול בברזי המטבח, המקלחת והאמבטיה ואבזרו את גינתכם במחשבי השקיה, קוצבי מים ובמדי מים בעלי תו כחול. ודאו כי גם בראשי המקלחת שלכם מותקנים חסכמים והשתמשו בטפטפות בגינה תוך התאמתן לדרישות הצמחיה.
• סגרו את הברזים בזמן הסיבון במקלחת (אך אל תפסיקו לשיר) וצמצמו את זמן פתיחת הברז בזמן שטיפת הכלים.
• הפעילו מדיח כלים ומכונת כביסה רק כשהם מלאים. זה אמנם יראה חסכוני מדי לדיירי הבית, אך זו הכוונה!
• בדקו נזילות בבית ובגינה. סגרו את כל הברזים והסתכלו על מד המים הדירתי. אם יש תנועה במד המים, סימן שהנזילה קיימת וכדי לכם להזמין את ההוא עם החריץ.
• שטפו את המכוניות באמצעות דלי (ולא בצינור האסור על פי חוק) או במתקן לרחצת מכוניות בו הותקנה מערכת למחזור מי השטיפה, או בחברת גבע פוינט הישראלית הפועלת בפריסה ארצית ומנקה רכבים בשיטות ידניות וללא מים.
• נצלו את המים המטפטפים מצנרת הניקוז של המזגנים להשקיית עציצים, אדניות, גינות וגם בשביל מיצי שמתה מחום.
• שיתלו צמחים חוסכי מים. התייעצו במשתלה הקרובה לביתכם לגבי צמחים אלה (ישנם סוגים שונים המתאימים לאזורים שונים) והסבירו להם בדיוק היכן אתם מתכוונים לשתול אותם בגינתכם.
• התקינו מערכות התפלת מים בגינתכם הפרטית העושות שימוש במי קולחין או במים אפורים. גם אם התענוג יכול להיות מעט יקר, הוא ישמור על המים של כולנו.
• כסחו את הדשא לעיתים קרובות, כך תביאו לחיסכון ניכר בצריכת המים.
• השקו את גינתכם בין החודשים מאי לאוקטובר רק בין השעות 19:00 בערב ועד 7:00 בבוקר למחרת. כך, למעשה, לא רק שתשמרו על החוק ותמנעו מקנסות, אלא גם תקטינו את התאיידות המים ותמנעו מחלות עלים.