אפשר לנשום כבר

אחרי שלוש שנות ציפייה, 17 דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה ודחיות אינספור, עבר היום (חמישי) חוק אוויר נקי את משוכת ועדת הפנים והגנת הסביבה, ויעבור לקריאה שניה ושלישית במליאה. ארגונים ירוקים, כולל עמותת אדם טבע ודין, שדחפה להעברת החוק מתחילת הדרך, עולצים ושמחים. לדברי ח"כ אופיר פינס-פז, מדובר ב"הצעת חוק אסטרטגית שתשנה באופן ברור את כלל הסקטורים בישראל מהפרטי ועד הממשלתי. אנו עומדים בפני מציאות ישראלית חדשה".

בין המצביעים נגד נמנו חברי הכנסת שמואל מולא ומיכאל נודלמן ממפלגת קדימה. השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, הזהיר על הבעייתיות הקיימת בניסוחו של החוק ובתנאים הקיימים שיאפשרו את מימושו: "החוק חשוב, אך יש בו שתי בעיות עיקריות," פירט עזרא. "האחת היא שהחוק לא מספיק ברור, ואני מקווה שלא נמצא עצמנו מתווכחים בקרוב על נוסח כזה או אחר. הבעיה השנייה היא שליישום החוק נדרשים 34 תקנים חדשים של כוח אדם מיומן ומקצועי אשר בלעדיו המשרד להגנת הסביבה לא יוכל ליישם את החוק. לשם כך דרוש תקציב מיוחד ממשרד האוצר." בקשתו של השר לדחייה נוספת, נדחתה.

מהאוצר נמסר שכרגע לא יינתן תקציב בעניין זה ועל מנת לקיים את החוק ולעמוד במסגרת התקציב יש לדחות את יישומו לשנת 2011. השר גדעון עזרא אכן אישר את עמדת האוצר בוועדה ואמר כי המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר סיכמו ביניהם טרם הדיון שעד לתחילת תחולת החוק, ב-2011 , ימונה כוח האדם הדרוש ליישום החוק. פינס-פז התנגד לעמדה זו באומרו כי "שנתיים היערכות למימוש ראשוני של החוק היא בבחינת גול עצמי שממנו לא תרוויח המדינה הדבר. אני מאמין שכבר לקראת 2009 ניתן להכין את החוק ליישום יחד עם האוצר."

ח"כ דב חנין חיזק את דברי חברו באומרו כי לוח הזמנים שנקבע בחוק מרווח מדי, ושעל "האוצר להתגמש ולהקצות לו יותר משאבים." גם נציגי אדם טבע ודין ומגמה ירוקה שהשתתפו בדיון קראו לקיצור לוחות הזמנים לביצועו של החוק.

משמעות החוק

לחוק השלכות על חיי היומיום של כל אזרח נושם במדינת ישראל. לפי נתונים של העמותה, אחד מכל חמישה ילדים בגוש דן סובל ממחלה או מפגיעה במערכת הנשימה שנגרמת מזיהום אוויר. כמו כן, תל אביב נמצאת במקום ה-3 באירופה במדד זיהום האוויר, אחרי בוקרשט וקראקוב; למעלה מ-1,100 איש מתים בכל שנה מזיהום אוויר בגוש דן בלבד; ולסיכום: החריגה השנתית הממוצעת בתל-אביב מתקני זיהום אוויר מינימליים הנהוגים באירופה, עומדת על הנתון המדהים של 109 ימים. להלן הבעיות העומדות בפני המחוקק, והפתרונות המוצעים בחוק עצמו:

• צמצום זיהום האוויר הכולל במדינה ובדגש על אזורים מועדים:
- תכנית ממשלתית רב שנתית בהובלת משרד להגנת הסביבה.
- קביעת יעדים ארוכי טווח להפחתת זיהום האוויר ועמידה בערכים בריאותיים.
- עדכון יעדים אחת לחמש שנים.
- דיווח שוטף לכנסת על פעולות משרדי הממשלה בנושא.

• תעשייה:
- קביעת כללים לקביעת תקני פליטה על יסוד עקרונות מתקדמים כגון BAT, מניעת פליטות שאינן מוקדיות, עקרון הזהירות יחד עם הבטחת אופק תכנוני סביר וודאות.
- הסדרת מערכת היתרים למקורות הגדולים: הליך מוסדר לקבלת תנאים מגבילים לפליטת זיהום אוויר בשיתוף הציבור.
- תקנות למקורות מרובים ודומים (דוודים), תהליכים דומים וכיו"ב.
- חובות ניטור ודיגום שוטף, דיווח שנתי והבטחת מהימנות ביצוע הבדיקות העצמיות.
- מרשם של כלל מקורות הפליטה ותוצאות ניטור ודיגום.

• רכב
- קביעת תקני פליטה ע"י השר לאיכות הסביבה.
- בדיקות עמידה במסגרת הטסט השנתי ובצידי הדרכים.
- קביעת כללים לדירוג רכב מנועי בהתאם להשפעה על זיהום האוויר ושקלול באגרות ומיסים (תמרוץ רכבים נקיים).
- הסדרי תנועה ע"י רשות מקומית ומשרד התחבורה לצמצום זיהום האוויר מרכבים.

• חשמל
- הסדרת הפליטה ממתקנים לייצור חשמל באמצעות תקנות.
- תכניות לפיתוח משק החשמל – בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה לבחינת חלופות למזעור זיהום האוויר.

• דלק
- השר לאיכות הסביבה רשאי לקבוע הוראות להגבלת מרכיבים מזהמים בדלקים.

• רשויות מקומיות:
- אחריות לפעול לצמצום זיהום האוויר בשטח הרשות.
- הסמכת מפקחים מטעם רשויות מקומיות.
- גביית קנסות על ידי הרשות עצמה.

• אזורים נפגעי זיהום אוויר:
- הכרזה של השר להגנת הסביבה.
- חיוב אזורי להכין תוכנית פעולה לצמצום זיהום האוויר.

• אכיפה וענישה
- הסדרת מערך מפקחים.
- הטלת קנסות אזרחיים על עבירות זיהום אוויר (אין צורך לפנות לבימ"ש).
- החמרת ענישה על זיהום אוויר .
- קביעת עבירות ספציפיות להפרת חובות דיווח, ניטור ודיגום.