גינה לו חביבה

"בשנת 2030 צפויים לחיות בישראל כ-12 מיליון בני אדם", אמר גדעון שריג, אדריכל נוף ותיק, בפתיחת כנס הצדעה ל- 60 שנות גינון בישראל שנערך במשרד החקלאות, והוסיף שאנו כבר היום חיים במדינה שהיא אחת מהארצות הצפופות בעולם.

מכאן, שדווקא במצב זה שנוצר נהפך ענף הגינון לפופלארי יותר ויותר והמודעות לתחום רק הולכת וגדלה. למה גינון, שאלתם? כי גם מקבלי ההחלטות בישראל כבר מבינים שהשקעה בגינון בבית, בעיר ובפארק היא זו אשר תכריע את מצב בריאותם של התושבים והיא זו שתביא לשיפור באיכות חייהם. חשיבה ירוקה בקרב הרשויות ממשיכה להיות המפתח לחיים אסתטיים יותר לצד הצפיפות הגואה במרחב האורבני.

היה פה אפור לפני שנולדתי

ישראל בשנתה ה-60 השכילה לעשות כמה פריצות דרך בענף הגינון, תודות לשיתוף פעולה מקצועי בין העוסקים בגינון לבין משרדי ממשלה שונים וארגונים ציבוריים ופרטיים. הקמתה של מועצת הגנים הבוטניים, שאמורה לסייע לשר החקלאות במתן תמיכה לגנים אלה מתוקף חוק הגנים הבוטניים (2006), והקמתו של צוות בין משרדי לקידום השימור והשיקום של עצים בישראל הם צעדים משמעותיים בענף המעידים על התקדמותו החיובית. שיפור זה מתבטא גם בהיקף שטחי הגינון, המתמיד לעלות מדי שנה בכ- 20,000-10,000 דונמים חדשים, ובמספרם העולה של העוסקים בענף מעידים על מגמת השיפור העצומה מאז חידושו של היישוב היהודי בא"י.

נכון, זה עדיין רחוק מלהיות מושלם, ויש אף טוענים להידרדרותו של הענף בשל השחיקה במעמדו של הגנן ולירידה במקצועיותו, אך בראייה היסטורית הישגי הגינון בישראל בעשרים השנים האחרונות, לדבריו של האגרונום ישראל גלון, אכן משמחים. ואלה המספרים: 270,000 דונם גינון ציבורי (לעומת כ-10,000 בלבד לפני מאה שנה), 250,000 דונם שטחי גינון פרטיים , כ-980,000 דונם יער טבעי ונטוע בידי קק"ל וכ-12 גנים בוטניים בהם כ-10,000 מינים וצמחים.

כרוניקה של צפיפות

מרכיבי הגינון והפיתוח הינם, כאמור, שני מרכיבים מרכזיים בכל עיר. נבחרי הציבור יודעים זאת, ומשתמשים בכך גם ככלי המסייע לבחירתם. כך, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות שיערכו בנובמבר 2008, ואחרי סיומה של שנת השמיטה, ישארו לנבחרינו רק חודשיים עד לבחירות, שבהם תוכלו לחזות במיצגי גינון שיופיעו כפטריות אחרי הגשם. כל עיר רוצה להיחשב יותר ירוקה משכנתה, ויש הטוענים שדווקא בקרב הפריפריה ישנם כאלה הרוצים זאת אף יותר.

מסקר חדש שערך מגזין "גנים ירוקים" עולה, כי דווקא אזורי הפריפריה בישראל, דוגמת הערים בת ים, אשקלון, מודיעין, מעלות ודימונה, נחשבות לרשויות המטופחות והירוקות ביותר בגינון בישראל. העיר בת ים, שרק לאחרונה אירחה לראשונה את הביאנלה לאדריכלות הנוף העירוני, עוברת ממש מתחת לאפינו מהפך תדמיתי שבמסגרתו הוכפלו שטחי הגינון הציבוריים בעיר במהלך השנתיים האחרונות. הדבר נובע, בין השאר, מכך שככל שהערים גדלות יותר, כך עולה הדרישה לשטחים ירוקים, לצד הרצון להפחית את הצפיפות בבניה.

ראש עיריית פתח תקווה, יצחק אוחיון, ציין אף הוא שנושא השטחים הפתוחים הוא נושא מרכזי מבחינתו בשימור פני העיר לצד נושאים הקשורים בפינוי –בינוי. אוחיון הוסיף בהקשר זה ואמר, כי כעת הוא נמצא במאבקים גדולים מול משרד הבינוי והשיכון בעניין מחנה סירקין שפונה, ושב-2200 דונמיו מתכוננת לקום שכונה בת 12 אלף יחידות דיור חדשות: "השכונה הזו בתוך פתח תקווה תהיה כמו כל העיר חדרה. אינני מבין למה לא ניתן להגדיר את השטח כשטח פתוח ולא לבנות בו. אני מוכן לשם כך אף להקצות דירות במקומות אחרים בעיר. כרגע המאבק נע סביב 8,000 יחידות דיור, והממשלה ממשיכה להיאבק בנו בעניין זה".