באש ובמים

במסגרת סיור עיתונאים זרים שנערך השבוע מטעם מכון המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי, הפועל לקידום ושיווק טכנולוגיות מים ישראליות בעולם ומשרד התמ"ת, נראה שענף ה-Water Tech והתמודדותו עם משבר המים באזור מעולם לא נראה אטרקטיבי יותר. העיסוק המתמיד בהתמודדות עם שפכים, התפלה וניהול מים לאורך השנים מצליח להמשיך ולצבור תנופה, ובמקביל להפוך לאחד מן העסקים הרווחים ביותר של הכפר הגלובאלי. בלי קמפיינים מפוצצים או רעש גדול, המינהל לסחר חוץ במשרד התמ"ת ומכון הייצוא הופכים, למעשה, את העיתונאים הזרים לשגרירים מבית ודרכם מצליח לעקוף את הפגיעה האנושה בעקב האכילס הישראלי – התדמית שלנו בעולם.

גלעד פלד, מנהל פרוייקט התוכנית הלאומית לקידום ענף המים והסביבה מטעם מכון הייצוא הישראלי, מסכם את ביקור העיתונאים כהצלחה ומחכה לראות בטווח הקרוב תוצאות בשטח שאמורות יהיו לקדם את תעשיות המים הישראליות: "בשיחת סיכום עם העיתונאים, כולם הופתעו לגלות את עד כמה ישראל הקטנה מתקדמת ויצירתית במציאת פתרונות לבעיות מים וסביבה. העיתונאים היו מרוצים גם מהרמה הטכנולוגית הגבוהה, גם מהמדינה וגם מהיחס שקיבלו".

יש חור בדלי

אחת מן הבעיות החמורות שניצבות בפני העולם במאה ה-21 היא בעיית המחסור במים. אמנם, נכון הדבר שכ-80% מפני כדור הארץ מכוסים במים, אך כ-97% מתוכם הינם מים מלוחים, שאינם ניתנים לשתיה ללא תהליך התפלה. כשאוכלוסיית העולם בתחילת המאה ה-21 מונה למעלה משישה מיליארד נפש, מחסור במים הוא ממש לא עניין של מה בכך ויש לעשות צעדים משמעותיים היום, ואולי כבר מאתמול, זאת כדי להיטיב עם אוכלוסיית העולם, בעיקר בקרב המדינות המתפתחות. לזכותה של ממשלת ישראל יאמר, שכבר בשנת 2006 היא זיהתה את הפוטנציאל הטמון ביצוא טכנולוגיות מים ישראליות והחליטה להשקיע כ-120 מיליון שקל בפריסה תלת שנתית (עד לסוף 2008)בתכנית המים הלאומית ה-Israel NEWTec.

במסגרת תוכנית זו, המנוהלת על ידי המינהל לסחר חוץ והמטה לקידום השקעות במשרד התמ"ת ברשות עודד דיסטל, ומרכזת את פעילותם של עשרה משרדי ממשלה, גופי אקדמיה ורשויות שונות, ישראל מעוניינת להכפיל את היקף הייצוא של ענף המים מכמיליארד דולר בשנת 2006 לשני מיליארד בשנת 2010, ולהרחיב את המחקר והפיתוח בעיקר באמצעות יצירת שיתופי פעולה בינלאומיים.

תכנית זו ממשיכה לחזק את מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בארבעה תחומים שונים של התעשייה כמו הקמת מתקני התפלה, מערכות השקיה, השבת קולחין ובניהול ובקרה על משאבי מים. עם מתקן ההתפלה הגדול בעולם (הנמצא באשקלון) ועם החזקה בשיא ישראלי במיחזור מי שפכים לשימוש חוזר בחקלאות (75% ממי הקולחין הממוחזרים בישראל משמשים לחקלאות בעוד שהמדינה השנייה שעושה זאת, ספרד, ממחזרת רק כ-20% מהמים) לישראל אכן יש במה להתגאות.

"הישראלים נורא אוסטרלים "

בסיור כיוונו המתכננים להשקיע את משאביהם בעיקר במדינות העולם המתפתחות ביניהן סין, הודו ומקסיקו, זאת כדי להביא אליהם את החידושים הישראליים בתחום. סין, למשל, בשל גודלה האבסולוטי וקצב הצמיחה בה, הופכת לאחד מיעדי היצוא המרכזים והגדולים ביותר בעולם לתעשיות המים לסוגיהם, ודווקא לחברות ישראליות המייצרות מוצרי ההשקיה בטפטוף החסכנים במים השוק הסיני יכול וצריך להוות יעד המרכזי. בצעדים רציניים בתחום זה נוכל לחזות כבר במהלך האולימפיאדה הקרובה בבייג'ינג, בה יתפרסו טכנולוגיות למחזור מים ישראליות ברחבי הכפר האולימפי ובסביבתו.

העיתונאי הצעיר מבייג'ינג, הונגטאו זאו, הביע התעניינות רבה בטכנולוגיות המים הישראליות במהלך הביקור ואף הופתע מהן לטובה: "בגיל 26 זוהי הפעם הראשונה שלי מחוץ לסין, ואני מאוד נהנה מהביקור בישראל. האנשים כאן נראים רגועים, והטכנולוגיות הישראליות מאוד מרשימות. אולם, רמת המחייה שלכם כאן היא מאוד גבוהה ביחס לסין ולכך לא ציפיתי. הכל כאן מאוד יקר". הכתבת היהודיה, זלדה כאות'ורן, ממלבורן שבאוסטרליה, שמחה גם היא על הביקור בארץ, ומנקודת ראותה דווקא מצאה דימיון בין שתי האוכלוסיות: "האוסטרלים נוהגים לדבר בישירות, לא מחפים על האמת, ומצאתי זאת גם בישראל. כשאופיר לבנון, מהנדס טיפול שפכים בחברת מקורות, אמר לי שאוסטרליה היא אחד מהיעדים העולמיים להשקעה בתחום המים מאחר והיא סובלת כבר ארבע שנים מבצורת חמורה, ידעתי שהוא מדבר איתי בגובה העיניים ומאוד הערכתי זאת. אתם לא מסתירים את הכוונות שלכם, ולכן אתם נשמעים גם יותר אמינים. זה דווקא מאוד אוסטרלי בעיני".

"פחות מ-5 אחוז מהעולם ממחזרים פסולת"

מחיריה דרך אשדוד, אשקלון ועד שדה בוקר הוצגו לעיתונאים החידושים החשובים בתחום המים. אחד מתוכם, השייך לחברת "חץ אקולוגיות", הדהים אותנו במיוחד - מתקן לטיפול בפסולת ביתית המבוסס על מים. הטכנולוגיה, אשר מעבירה את הפסולת לתוך מים ומתייחסת לחומר האורגני כאל שפכים, מתבצעת באופן מכני לחלוטין ותוצריה הם מוצרי פלסטיק ממוחזרים, מים להשקייה ובוצה ממנה מפיקים קומפוסט לחקלאות. יאיר צדיק מנכ"ל החברה: "בכל העולם, פחות מ-5 אחוזים ממחזרים פסולת. אנו מציעים טכנולוגיה מתקדמת, שהיא כיום הזולה והסביבתית ביותר שקיימת בשוק העולמי, ולכן אנו מצליחים לזכות במכרזים מול הכרישים הגדולים בתחום. המתקן שפועל היום בחיריה הוא למעשה מתקן קטן לדוגמא שממחזר רק 100 טון ביום אחד. אנו מקווים שבעתיד נוכל, בסיועה של הממשלה להקים מתקנים דומים ברחבי ערי ישראל ולחסוך את הוצאות שינוע הובלת האשפה לתחנת המעבר בחיריה ואת המחיר הסביבתי שגובים תהליכים שונים לטיפול באשפה הפועלים כיום".

בחזרה לירוק חי

שוק המים / הצמיחה המהירה במשק

מסקר שערך משרד התמ"ת בשנת 2007 בנושא תעשיות טכנולוגיות המים עולה כי:

1. סך כל שוק המים העולמי מוערך בלמעלה מ-410 מיליארד דולר בשנה, ובשנת 2015 צפוי שוק זה להגיע ללמעלה מ-600 מיליארד דולר.
2. בענף תעשיות המים בישראל פועלות 270 חברות ומוסדות מחקר בפיתוח ובייצור המעסיקים כ-8,000 עובדים. מתוך החברות כ-60 חברות הזנק, שעיקר פעילותן במחקר ופיתוח החל בשנת 2001.
3. ענף מערכות להולכת מים ונוזלים, צנרת וציוד שאיבה, ציוד ומערכות לניקוי וטיפול בברכות שחייה ומערכות סולריות לחימום מים הוא הגדול ביותר בישראל מבחינת היקף היצוא ומבחינת כמות עובדים בין ענפי טכנולוגית המים (כ-3,000 עובדים).
4. ענף השקיה וציוד מים לחקלאות ולגינון הוא ענף בעל קצב צמיחה המהיר ביותר מבין כל ענפים המרכיבים את ענף טכנולוגיות המים בישראל, ועומד בקצב צמיחה של מעל ל-30 אחוז לשנה.
5. ענף מערכות בקרה ומוני מים הוא הענף שבו צפוי קצב הצמיחה מהיר במיוחד בעולם, עקב הגברת הביקושים בהתייחס למוני מים פשוטים, במיוחד במדינות כמו סין הודו ורוסיה.