סוגרים את הים

צו של שר הפנים שיאושר בימים הקרובים הופך 93% מחופי הים התיכון ו97% מחופי הכנרת לאסורים לרחצה. למה זה קורה, והאם בקרוב נהפוך כולנו לעברייני חוף?

מהחברה להגנת הטבע נמסר כי צו של שר הפנים שיאושר בימים הקרובים, הופך את כל החופים בהם הרחצה היתה עד כה על אחריות המתרחץ, לחופים אסורים לרחצה. לפי נתונים שנמסרו, 93%מחופי הים התיכון ו97% מחופי הכנרת יהיו לאסורים לרחצה. זאת, לעומת 35% של חופים אסורים לרחצה בים התיכון היום, ו-52% של חופים אסורים לרחצה בכנרת.

"למי שירצה לפרוש עוד קצת את המגבת, ולהיכנס לים במקום אסור," מסבירים בחברה להגנת הטבע, "כדאי לזכור כי הרחצה בחופים האסורים הינה עבירה פלילית שניתן להעמיד בגינה לדין. באם יורשע העבריין, יגזרו עליו קנס או מאסר. מי שייקח את ילדיו להתרחץ בחוף אסור, מסתכן במאסר."

במשרד הפנים סירבו להגיב, בטענה כי הנושא נמצא בשלב דיונים פנימיים במשרד ועד לקבלת החלטת השר, אין הם יכולים להרחיב בנושא.

"גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה"

חופי הים בישראל נחלקים לשלוש קטגוריות על פי חוק הסדרת מקומות רחצה (1964):

1. חופים מוכרזים, בהם מותרת הרחצה.
2. חופים אסורים לרחצה, אותם אוסר בצו שר הפנים, מאחר והרחצה בהם עלולה לסכן חייהם של בני-אדם. המשמעות בפועל היא שאדם המתרחץ בחוף המוגדר כאסור לרחצה מבצע עבירה פלילית שניתן להעמיד בגינה לדין. באם יורשע העבריין, יגזרו עליו קנס או מאסר, תלוי בנסיבות.
3. חופים בהם הרחצה הינה על אחריות המתרחץ – כל אותם חופים שאינם מוכרזים לרחצה או מוכרזים כאסורים.

אם יאושר הצו החדש, תבוטל למעשה הקטגוריה השלישית, וכל החופים בהם הרחצה היתה עד עתה באחריות המתרחץ, יהפכו לחופים אסורים. "זהו מצב מגוחך," אומרת דוברת החברה להגנת הטבע גיתית וייסבלום. "החופים האסורים לרחצה כיום כוללים חופים מוסדרים רבים אליהם מגיעים עשרות אלפי איש בעונה מבלי לעלות על הדעת שהם עוברים על החוק בהיכנסם למים, ואפילו משלמים בכניסה! התופעה בולטת בעיקר בכנרת: חוף אשלים, שקמים, ברניקי ושלדג הם חופים אסורים לרחצה. משרד הפנים לא פועל בכדי למנוע את הרחצה במקומות אלו כיום, איך יצליח למנוע את הרחצה בכמעט כל החופים בישראל?"

הסוף לשירותי החוף?

בחברה להגנת הטבע מסבירים כי בנוסף לשינוי בסטטוס החוקי, בחוף אסור לרחצה לא יפותחו שירותי חוף כגון תחנות הצלה, סככות צל, שירותים ומלתחות זאת בכדי שיישאר "נקי" מסממנים מזמיני-ציבור. לדברי ניר פפאי, מנהל אגף שמירת טבע בחברה להגנת הטבע, "לפי גישה זו ניתן לאסור את הטיולים ברחבי הנגב, בעמקים הצפוניים, בהרי אילת ובכל פינת חמד בארצנו, משום ש"מסוכן לטייל" ומשום ש"המדינה עלולה להיתבע". על משרד הפנים לפעול בהתאם לקריטריונים שהציב לעצמו רק לפני שנה, ולאסור רחצה רק בחופים אשר יש בהם סכנה אמיתית למתרחצים, בשל התנאים הפיזיים של החוף. הפיכת 93% מחופי ישראל לחופים אסורים לרחצה מהווה גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה."