בחזרה לעתיד

הדרכים כיצד להפוך מבנה לידידותי יותר לסביבה הם כבר לא רק מנת חלקם של התימהונים, אלא של כל האמונים על המלאכה. לפי כנס Building 2008 שנערך אתמול (שלישי) בגני התערוכה נראה שהמהפכה כבר התפשטה בעולם, וגם בישראל החל התהליך לקרום עור וגידים.

אדריכלים, מעצבים, חברות, יזמים, יצרנים ומשווקים מבינים שהשוק במאה ה-21 לא רק מדבר אחרת אלא גם נראה אחרת, ולכן הם מנסים להוכיח ללקוחותיהם למה כדאי יהיה להם להשקיע בירוק, כשברור לכל שאין מדובר כאן בהשקעה בדולרים. כך קורה, שלא רק ארגונים או מוסדות גדולים מחפשים להשקיע בעניין, אלא גם אנשים מן היישוב שמעוניינים להפוך את ביתם הפרטי לירוק יותר. אלה, בדומה לגופים הגדולים, מתעניינים למה כדאי יהיה להם לעשות זאת, איך יוכלו לעשות זאת וכמובן כמה יעלה להם התענוג.

"60 אחוז מהזיהום העולמי מקורו בבנייה"

במושב בנייה ירוקה שייוחד לכנס הציג יהודה אולנדר, מחלוצי התחום בישראל המכהן כיו"ר העמותה הישראלית ליזום בנייה ירוקה ובת קיימא, את הצורך של ציבור מקבלי ההחלטות בישראל ושל הציבור בכללותו לפתוח את הראש בנושא: "לקחת אחריות סביבתית ולראות את הדברים בפרספקטיבה רחבה יותר היא נושא קריטי בישראל. אמנם אין מהפכות מהירות והתהליך שקורה הוא איטי, אך גם אופנות אדריכליות לוקחות עשרות שנים".

גם ישראל פסטרנק, מנכ"ל מכללת בילדינג, סבור שבנייה ירוקה אינה טרנד חולף אלא דרך חיים: "מי שידחיק את הנושא לא עומד במקום, אלא הולך שני צעדים אחורה. זהו אחד מן התהליכים הכי מושקעים ברמה העולמית כיום, וגם בארץ יוצאים מיזמים שבהם אלמנטים ידידותיים לסביבה. היום כבר מחפשים אדריכל ירוק, יזמים מחוייבים בבניית ריאות ירוקות ובמילה ירוק, למעשה, חבוי עולם שלם".

על התערוכה המוצגת במהלך ימי הכנס, ושתוצג עד מחר (חמישי), מעידים הנוכחים כי רמתה בינלאומית. "איכות הבנייה הישראלית מבחינה טכנולוגית היא מהגבוהות בעולם, כולל הגימורים" ציין בני קרת, מנכ"ל אזימוט פרסום ושיווק מקבוצת באומן בר ריבנאי. עוד הוסיף קרת כי על ישראל להדביק את הפער הקיים עם העולם בנושא זה ולהתחבר למגמות העסקיות הגלובאליות שהן כיום חלק בלתי נפרד מהתחום: "בפועל, 60 אחוזים מהזיהום העולמי הסביבתי מקורו מבנייה ולא מתעשייה. אנו נמצאים במבנים שצורכים 30 עד 40 אחוזים מאנרגיית העולם ושאחראים על כשליש מפליטת גזי החממה. בנייה ירוקה בריאה ובת קיימא בישראל נמצאת כיום בהיקף זניח. אני מניח שבחמש השנים הקרובות התהליך יתפוס מקום במיינסטרים, והפתרונות המעשיים שינתנו יהיו גם כלכליים".

רוח ירוקה מבית

אחד מהניסיונות להפוך את תהליך הבנייה הירוקה בישראל למקיף יותר חרוט כיום על דגלם של מרכז הבנייה הישראלי והמועצה הישראלית לבנייה ירוקה. למועצה הישראלית לבנייה ירוקה, מוסד ללא מטרות רווח העובד בשיתוף עם המועצה העולמית לבנייה ירוקה WGBC, שאיפות מרחיקות לכת במובנים ישראלים לגבי הטמעת הנושא בארץ. חזונה של המועצה הוא להקים פלטפורמה לשינוי המצב שתפעל מתוך שקיפות ותאחד את כל בעלי העניין השותפים לנושא. המועצה כבר היום פועלת לשיפור החקיקה בנושאי בנייה ירוקה, ופועלת לפיתוחם ולהתאמתם של כלי מדידה מקומיים לפי סטנדרטים בינלאומיים. "כרגע התקן הישראלי הקיים לבנייה ירוקה הוא לא מספיק טוב" אומר רפי רייש, אדריכל ופעיל במועצה. רייש מוסיף שהמועצה לא תחכה לפעולות של המדינה בעניין, ושהשינוי הירוק האמיתי יבוא מהחברות והארגונים עצמם. "היום יש יותר יותר לקוחות שמחפשים את זה", מציין רייש, "פשוט צריכים להוכיח להם שזה גם כלכלי".

דמיון בין בוסטון לישראל

דווקא רוח של אופטימיות נסכה בדיון בעת הרצאתה של ברברה בת שלום, אדריכלית יהודייה אמריקאית המכהנת כיו"ר השולחן העגול הירוק - ארגון ללא מטרות רווח בעיר בוסטון לו למעלה מ-60 לקוחות פעילים ומאות פרוייקטים לבנייה ירוקה בארה"ב. ברברה סיפרה שהמצב בבוסטון בשנת 2000 היה דומה למצב בו ישראל נמצאת כיום, ושדווקא היזמים והמפתחים היו אלה שקבעו עובדות בשטח וגרמו לעירייה לבנות ירוק יותר: "בשנת 2000, ארכיטקטים לא ידעו כלום בנושא, לא הייתה מודעות לבנייה ירוקה, לא היו תקנים ירוקים, לא היה מימון וכמובן שגם לא היה ביקוש. היום המודעות הציבורית לעניין גדלה. השינויים בשוק מתבטאים בכך שהערים כבר מבקשות זאת ואף דורשות זאת כמו בעיר בוסטון, בה העירייה מחייבת שכל בניין ובית חייב יהיה להיבנות על פי סטנדרט ירוק. היום כבר אין דרך חזרה, וזאת מגמה שמשתלטת גם על ערים נוספות בארצות הברית". ברברה הסבירה שבנייה ירוקה היא, למעשה, בנייה שהיא גם סביבתית וגם עסקית, וכי ישנם ארבעה פרמטרים המבדילים אותה בין בנייה חומה, לא ירוקה, לבנייה ירוקה:

• צורת המחשבה- ההנחות שיש לך בזמן תכנון הבנייה.
• קבלת ההחלטות- עליהן להיעשות בשיתוף עם כל הגורמים המעורבים בשלבי התכנון.
• כלי העבודה- הניתוחים והמדידות עליהם מסתמכת הבנייה.
• טכנולוגיה- שימוש בטכנולוגיה ירוקה צריכה להיעשות בשלב נכון בתהליך, ולעולם לא בהתחלה כי אז בזבוז הכסף יהיה גדול מנשוא.

ברברה ציינה, שלמרות שהתהליך אף פעם לא יהיה מושלם הכל קשור בתכנון נכון, ומקווה שכשתחזור לישראל בעוד חמש שנים יהיו גם כאן שינויים גדולים כי, לדבריה, "פשוט אין ברירה אחרת".

המגדל הירוק ביותר בתל אביב

ניצני הבנייה הירוקה מתחילים גם להיראות במחוזותינו. הרחבתו של בית המשפט המחוזי במרכז תל אביב, הנמצא בשלבי תכנון מתקדמים, עתיד להיות המגדל הירוק ביותר בתל אביב, אם לא בכל ישראל. האדריכל אמנון רכטר, שסבו ואביו היו אמונים על התכנון והבנייה של בניין בית המשפט בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60, סוגר מעגל עם זכייתו במכרז להקמת המגדל. ההתחשבות בהיבטים האקלימיים של העיר בתכנונו של המבנה הם אלה שיהפכו אותו כנראה לאחד מהבניינים החסכוניים ביותר בישראל. ומה יהיה ירוק בו:

• המגדל יהיה הבניין השקוף הראשון בארץ שיהיה מאובזר בתריסים שיפתחו לפי תנאי השמש בחוץ באופן שיביא להפחתה משמעותית של עומס חיצוני על הבניין.
• התאורה והקרינה בתוך הבניין יהיו מבוקרות, וזאת כדי לחסוך בחשמל
• יעשה שימוש בעץ במבוק, שאינו גורם לכריתת יערות.
• שימוש חשוב אחר יעשה באמצעות מאגרי קור (שיאגרו במשך שעות הלילה), וזאת כדי לחסוך באנרגיית מיזוג.
• בגג המגדל יפתח גן גדול שיכלול גם קפיטריה וגם גינון בו יעשה שימוש במי עיבוי.