ירוק עכשיו

האם ניתן להכריז רשמית שחומת הציניות הישראלית בנושאי איכות הסביבה נפלה? אם לשפוט לפי מספר המשתתפים בכנס סביבה 2020 שהתקיים אתמול (שלישי), הרי שהתשובה היא כן, בהחלט. הכנס השנתי, שנערך בגני התערוכה, הביא אליו פי שלושה משתתפים מן הכנס שנערך בשנה שעברה, ולקחו בו חלק נציגים רבים מן המגזר העסקי, הממשלתי והתעשייתי. כעת נותר רק לגלות כיצד נושאים כמו איכות האוויר שאנו נושמים והמים שאנו שותים יתגלגלו לראש סדר העדיפויות של הנוגעים בדבר.

פרופסור יובל לוי, שותף מייסד במשרד עו"ד פרופסור יובל לוי ושות', ציין בפתיחת היום כי "כנס סביבה 2020 הוא לא כנס שנתי אלא כנס רב שנתי ליצירת דו שיח בין המגזר העסקי לבין הכנסת והציבור". עוד הוסיף לוי, ששנת 2007 הביאה למהפך ברמת המודעות העולמית בנושאים סביבתיים, וכי ההתחממות הגלובלית היא העניין הראשון במעלה לצד טכנולוגיות הקלין-טק (טכנולוגיות הסביבה) שצוברות תאוצה בעולם.

"הכנסת תסגור פער של 30 שנה"

אין זה סוד שכנסים, ימי עיון ודיונים בנושאי סביבה מציפים בחודשים האחרונים את גני האירועים, המלונות וכמובן את הכנסת, שניות לפני יציאתה לפגרה. הרעש הסביבתי מגיע בשנים האחרונות מהמגזר העסקי והגורמים המפקחים במשרדי הממשלה השונים שמחפשים אחר פתרונות יצירתיים שיסייעו להם לשלב את כלל הארגונים והחברות במשק בתהליכי השמירה על הסביבה.

בפתיחת הכנס ציין עו"ד רוני קומר, יו"ר דירקטוריון החברה לשירותי איכות הסביבה, שהכנסים הסביבתיים מגבירים את המודעות הסביבתית בקרב הציבור, וכי גם מדינת ישראל וגם תושביה מחוברים לעולם הגלובלי, שם נושאי איכות הסביבה נמצאים בראש סדר העדיפויות.

השר להגנת הסביבה גדעון עזרא, שנכח גם הוא באירוע, אמר כי למרות שמדינת ישראל קמה על מנת לספק את אזרחיה עם הקמתה היא לא חשבה כל כך כיצד לעשות זאת בצורה נכונה, והיום היא ניצבת בפני בעיה: "מדינת ישראל קטנה ועלינו לפעול בשכל. רמת חובב נבנתה במקום שנבנתה, כך גם המפעלים במפרץ חיפה והיום אנו צריכים להוציא את המפגעים מקרבת האוכלוסיה. יש לנו עוד הרבה מה לעשות בעניין, ונשמח תמיד לקבל כל הצעה מכל אחד".

הגדיל לעשות ח"כ אופיר פינס-פז, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שממש זעק מעל לבימת הנואמים כי "סביבה מזהמת היא מסרטנת, הורגת, וזה כבר ממש לא משחק ילדים. עכשיו זה משחק על החיים, לא פחות ולא יותר. הורדנו את הכפפות, והכנסת הולכת לסגור פיגור של 30 שנה בנושא".

ממדע למדיניות

אם תהיתם בדיוק למה ח"כ פינס חותר כשהוא טוען שאנו מפגרים בצורה כה משמעותית בנושאי סביבה, מספיק אם תציצו באמנת פרוטוקול קיוטו, ותראו את דירוגה של ישראל בנושאי איכות סביבה כמדינה מתפתחת ולא מפותחת. הוכחה חיה לפעם בין ישראל למדינות מערביות אחרות הצטיירה בדמותו של נציג הקונגרס האמריקני, הנרי וקסמן, שהיה לאחד מאורחי הכבוד באירוע. וקסמן, נציג מדינת קליפורניה בקונגרס האמריקאי מזה 30 שנה, הפועל במשך שנים למען הנושאים הסביבתיים בארצות הברית באמצעות קידום חקיקה, הציע כבר בשנת 1991 תיקון ל"חוק אוויר נקי" האמריקאי שנחקק בשנות ה-70. בעוד ש"חוק אוויר נקי" הישראלי עומד לפני קריאה שנייה ושלישית בכנסת וטרם אושר, וקסמן לבדו הוביל בקונגרס חוקים הנוגעים לאיכות האוויר, המים והעיסוק בחומרים מסוכנים במהלך העשורים האחרונים, חוקים הנחשבים לפורצי דרך בתחומם.

וקסמן, שדיבר על ארצות הברית כמובילת המאבק בהתחממות הגלובלית בשנות ה-90, ציין בנאומו כי דווקא ממשל בוש היה זה שהתכחש לנושא במהלך שמונה השנים האחרונות וגרם להאטת הצמיחה בענף. למרות זאת, הוא הביע אופטימיות ששנת 2009 תוביל לשינוי ממשי במאבק על ההתחממות הגלובאלית, זאת מאחר וגם הילארי ואובמה הדמוקרטים, וגם מ'קיין הרפובליקני, שמים את הנושא על סדר יומם לקראת הבחירות בנובמבר: "אנו חיים היום בזמן קריטי בכל הנוגע לנושאי סביבה, ומה שנקבע היום הוא זה שישפיע על הדורות הבאים. אין לנו זמן לבזבז, מאחר וההתחממות הגלובאלית כבר מתרחשת והיא מהווה איום על כל העולם. זהו לא מדע בדיוני ועלינו לעבור מעיסוק ממדע לקביעת מדיניות. כל אומה צריכה להחליט מה עליה לעשות וכמה מהר היא יכולה לעשות זאת".

מיתוג ירוק

על הקמת קרנות לאומיות ועל סיוע ממשלתי לחברות ישראליות, כדי שאלה יוכלו לקדם נושאים סביבתיים, מדברים כל הזמן. כך גם על השקעה בטכנולוגיות ישראליות ועידוד הישארותן בישראל, על הקישור הנדרש בין טכנולגיות ישראליות לשווקים העולמיים ועל קידום חקיקה שתתאים עצמה למצב הקיים. אולם, דווקא רעיונותיו המקוריים של מרטין קייס, מייסדה ונשיאה של EMPAX, חברת מיתוג ניו יורקית המקדמת נושאים חברתיים וסביבתיים, הצליחו למסד קול יחודיי-ישראלי-ירוק בכנס שכדאי לאירגונים, חברות וסטארט אפים ישראלים להציג לעולם כדי לייצג את ישראל כמדינה ירוקה יותר. המטרה, לפי קייס, היא לא לחסוך שקל, אלא להשקיע שניים, כדי לקבל בעבורם עשרה. חברות קיימות ידרשו לערוך מיתוג מחדש מהר ככל האפשר, הכולל גם עיצוב מחודש ללוגו החברה ויעדיה, כדי שאלה יוכלו להתאים למסר הירוק של החברה. כמו כן, מסביר קייס שבגלל שלא ניתן למתג את ישראל כמו הולנד בזמן שעדיין יש כיבוש, כי העולם פשוט לא יקנה את זה, צריך לחשוב על חלופות: "כל הליפסטיק שבעולם לא יהפוך את ישראל ליפה. זה לא עניין קוסמטי, כי אין כאן מה לייפות. מה שחברות ישראליות צריכות לעשות זה דווקא להשתמש בעובדה שישראל היא מדינה מיליטנטית כמקפצה ירוקה עבורה. שם המשחק הוא להתנהג כמנהיגים כדי להיות מנהיגים. החברות צריכות להדגיש שבגלל שהן חזקות, ובגלל שהן יצירתיות אז הן גם יעילות ויכולות לעשות הרבה גם בנושאי סביבה".

גם הכנסת ירוקה

לקראת צאתה לפגרה של הכנסת, להלן סיכום פעולותיה הירוקות בזמן מושב החורף, המושב שמוגדר כירוק ביותר שהיה אי פעם בכנסת:
• תשע הצעות חוק פרטיות ירוקות הגיעו לשלבי חקיקה מתקדמים.
• מתוך תשע הצעות חוק, ארבעה חוקים התקבלו סופית במליאת הכנסת: חוק שמירת הסביבה החופית על חופי אילת, חוק שמירת הסביבה החופית על חופי הכינרת, הסמכת פקחי תנועה מקומיים נגד זיהום מרכבים, איסור גביית גמי כניסה לגנים ציבוריים.
• 18 דיונים ירוקים נערכו בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.
• ח"כ אופיר פינס-פז, יו"ר הוועדה, עומד מאחורי 10 הצעות חוק סביבתיות שהונחו במהלך המושב.
• אישור הצעת חוק אוויר נקי, שעומדת עדיין בפני קריאה שנייה ושלישית, תדון בועדה בחודש מאי.