עולם המים

אם לא בדקתם עדיין ביומנים, מסתבר שב-22 במרץ חוגגים ברחבי העולם את יום המים הבינלאומי. ב-15 השנים האחרונות נחגג היום הזה, ביוזמת האו"ם, בגאלות ותהלוכות שמתקיימות מקנדה ועד קמבודיה ואפילו באירן. באתר הרשמי של החגיגות, בו מצויינים האירועים השונים הנחגגים לכבוד יום זה ברחבי העולם, ישראל לא נכללת ברשימות. יש כאן מישהו שכנראה הבין כבר מזמן, שלנו אין כל כך הרבה מה לחגוג השנה.

בדיון שנערך אתמול (שלישי) בכנסת לקראת יום המים הבינלאומי ולקראת הכנס השנתי של איגוד המים הישראלי שנערך היום, נראה כי משבר המים בישראל הוא אחד מן המחדלים הגדולים שנראו כאן. רצף של ארבע שנות בצורת, מגמה ברורה של ירידה במשקעים בעשור האחרון, זיהום מקורות המים, מדיניות לא חסכנית וההתחממות הגלובאלית הם רק חלק מהסיבות שהועלו על ידי משתתפי הדיון כגורמים למצב.

בדרך לתכנית חירום לאומית?

מנכ"ל רשות המים, פרופ' אורי שני, ציין בפני באי ועדת הפנים והגנת הסביבה כי הגורמים למשבר הנוכחי הם ביקוש גדול יותר מהיצע, בייחוד במהלך השנה האחרונה, כמו גם משבר האקלים העולמי המשפיע גם על ישראל. שני הסביר שאין ספק כי הכנרת תרד מתחת לקו האדום כבר ביולי הקרוב, והזהיר מפני הסיכויים הצפויים לבצורת גם בשנת 2009, דבר שיביא להערכתו לפגיעה קשה בחקלאות. "כיום כבר קיים גירעון שמעולם לא היה כמותו באגן נחלי הירקון ותנינים. הרשות תבחן העלאת התעריפים אשר אינם משמשים לצריכה בסיסית, זאת גם בעקבות העדר החיסכון בגינון הפרטי והציבורי הצורך כ-140 מיליון קוב מדי שנה", אומר שני.

ח"כ דב חנין, יו"ר השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת, שבחר דווקא לבקר את רשות המים על שמרנותה בנושא ועל העדר יצירתיות, קרא לממשלה לאמץ תוכנית חרום לאומית, אשר תכלול גם צעדים תקיפים נגד מזהמים.

שר התשתיות בנימין בן-אליעזר ציין בתגובה, כי בקרוב יפתח קמפיין גדול לעידוד חיסכון במים, שתקציבו אושר בכנסת. בנוסף לכך, דיבר בן אליעזר בשבחם של פרוייקטים להרחבת פריסתם של מתקני ההתפלה המתבצעים על ידי משרדו: "כיום אנו בונים שלושה מתקני התפלה חדשים בחדרה, אשדוד ונחל שורק, אשר כל אחד מהם יספק 100 מיליון קוב מים. נפעל גם להגדיל את פעולתם של מתקני ההתפלה הנוכחיים בפלמחים ובאשקלון".

זיגזוגים במדיניות הממשלה

ח"כ אופיר פינס-פז, יו"ר הועדה, מצא לנכון לבקר בחריפות את הממשלה על התנהלותה במשבר, וטען נגדה שהיא מפעילה מדיניות זיגזוגים בלתי פוסקת: "הממשלה מתנהגת כאילו שאין בעיית מים בישראל, וזוהי הפקרות בלתי נסבלת. אין מדיניות חיסכון, אין ניסיון להטמיע בציבור, בחקלאות ובתעשייה את הצורך בחיסכון, אין כלל תמריצים ושיקום מקורות מים מזוהמים זה בכלל מדע בדיוני. התוצאה היא שהכנרת נעלמת והאקוויפרים מזוהמים". בנוסף לצרות האלה, ציין ח"כ פינס, שהממשלה מזגזגת ללא הפסק והראייה לכך היא שב-2006 היא החליטה להפסיק את בניית מתקני ההתפלה וב-2007 החליטה לחדשם. כמו כן, דרש היו"ר כי לא מספיק לעודד חיסכון רק בימי משבר, אלא צריך ליישם תוכנית הסברה קבועה שתטמיע את הצורך בחיסכון, ותציע גם לתגמל את מי שחוסך באמצעות תמריצים.

גם ב"אדם טבע ודין" מפנים אצבע מאשימה נגד הממשלה, בטענה שלא יישמה את החלטתה בנושא ניהול משק המים בישראל. בדו"ח שערכה העמותה לרגל יום המים הבינלאומי עולה, כי משרדי הממשלה אינם ממלאים אחר החלטת ממשלה מ-2003, מתנערים מאחריות לניהול הביקושים ועידוד החיסכון במים, אינם עושים די למניעת זיהום מים וטיפול במקורות מים מזוהמים, לא משפרים את איכות מי הקולחין כנדרש ואינם מעודדים בנייה ירוקה משמרת מים. במקום כל אלה, מעדיפים מקבלי ההחלטות להטיל את יהבם על פתרונות קסם שמחיר סביבתי בצידם, כמו ההתפלה.

החקלאים בסדר, המלונות פחות

תגובתם של החקלאים, ושל המשרד לאיכות הסביבה בעניין גם היא לא איחרה להגיע. נציגת משרד החקלאות, אושרת עדיני, דווקא שיבחה את החקלאים בדיון ואמרה, כי הם צמצמו את צריכת המים שלהם בצורה משמעותית - מ-620 מיליון קוב ב-2006 עקב המשבר ל-450 מיליון כיום. סמנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, יניב גיל, ציין בפני הוועדה כי קיים צורך דחוף ליצור מאגרי אגירה של מים המוזרמים לים. בעניין פעולות האכיפה של המשרד, נראה כי פעילותו התקיפה בעניין זיהום הים, צלחה השבוע במקרה של מלון רויאל ביץ' באילת, שנקנס ב-150 אלף שקלים על ידי בית משפט השלום באילת בגין זיהום הים בשפכים בדצמבר 2005. הדיון בעניינו של מנהל האחזקה של המלון, שהואשם גם הוא בתביעה, עדין ממשיך להדיין בבית משפט. ולא רק רויאל ביץ' אלא גם חברת תש"ן הממשלתית (תשתיות נפט ואנרגיה) נמצאת היום על כוונת המשרד, לאחר שהתגלה השבוע זיהום גדול במי התהום שנגרם על ידה. גורמים במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי הטיפול בזיהום ייערך זמן רב ויימשך לאורך שנים בשל חומרתו הרבה.

עיקרי דו"ח אדם טבע ודין בנושא משק המים

• הגרעון במשק המים מוערך בכ-400-450 מליון קוב בשנה. ייעול במשק המים ויישום דרכי הפעולה המופיעות בדו"ח, יכול להביא לחסכון של כ-500 מליון קוב המהווים כ-25% מצריכת המים השנתית.
• במקום להתלות בפתרון ההתפלה כפתרון קסם, יש להשקיע לצידו את מירב המאמצים ביישום דרכים לחסכון במים ולתת לכך עדיפות עליונה.
• יש לבחון את מתקני ההתפלה המוקמים בארץ בראיה סביבתית הוליסטית הבוחנת את השפעתם השלילית על מרכיבים נוספים המשפיעים על איכות החיים במדינה, ביניהם: פגיעה בשימושי קרקע החופיים והימיים לצורכי ציבור הנובעת מהקמת מתקנים בקרבת החוף; פוטנציאל זיהום מי תהום; השפעה הרסנית על הסביבה הימית; זיהום אויר ופליטה מאסיבית של גזי חממה.
• יש להגדיל את השימוש במי קולחין מטוהרים ברמה גבוהה.
• על מנהל רשות המים לעשות שימוש בסמכויות האכיפה הנתונות בידו לצורך מניעת זיהום מים ושיקום מקורות מים מזוהמים. כמו כן, על המשרד להגנת הסביבה להגביר האכיפה כנגד מזהמי מים ולתמוך בהצעת חוק שיקום קרקעות מזוהמות שנועדה לתת מענה הוליסטי לבעיית זיהום המים.