חלם זה כאן

בימים טרופים אלה של פרסום מסקנות דו"ח וינוגרד, דווקא דיון ציבורי העוסק בבנייה ירוקה, שנראה לכאורה שולי לאור ענייני היום, מצליח למלא אודיטוריום שלם ביום גשם סוער. הדיון הציבורי שנערך אתמול (שלישי) ביוזמת המשרד להגנת הסביבה במכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, ניסה להעמיד על סדר היום נושא המעורר הדים ברחבי העולם. הדיון הצליח לעורר גם כאן תגובות סוערות בין משתתפיו, עליהם נמנו נציגי הקבלנים, האדריכלים ומשרדי הממשלה השונים, שניסו מצדם להציע הצעות מגוונות על מנת להביא לשינוי המיוחל.

אולם הבעיה המרכזית שהועלתה לאורך כל הדיון הציגה באורח פרדוכסלי את פרצופה האמיתי של המדינה. בהקשר זה, יתכן ולא תופתעו כל כך לגלות, שדווקא על השאלה המכרעת בעניין - מה זאת בכלל בנייה ירוקה? - רבים לא הצליחו להשיב.

בלבול בירוקרטי

זמן רב ייקח, כנראה, עד שתקבע מדיניות ברורה ואחידה בנושא בנייה ירוקה בישראל. הסיבה לכך היא כמו תמיד בירוקרטית וקשורה בהעדר מדיניות רציפה בנושא.

"מלבד לתקנים 5281 ו-5282, שהם תקנים וולונטריים לא מחייבים, אין תקנים או חוקים המגדירים מהי בנייה ירוקה", מעיד זאב גרוס, האחראי על שימור האנרגיה במשרד התשתיות. אף אחד לא באמת יודע על מה מדברים כשאומרים בנייה ירוקה, טוען גרוס, ולמרות שלכולם ברור שצריך לחשוב אקולוגית, אין מדיניות מסודרת המגדירה אותה באופן מלא.

מכון התקנים, עליהם מוטלת האחראיות על תקינות תהליך תקני הבנייה הירוקה והפיכתם לברי יישום, דווקא, ניסה להגדיר בדיון מהי בנייה ירוקה בעיניו. מנכ"ל מכון התקנים, דורון טמיר, סבור כי בנייה ירוקה היא כזו העושה שימוש בחומרים ירוקים, במוצרים ירוקים, ובחומרים המבטיחים את טיב האוויר במקום. חומרים אלה אמורים לנצל נכון את האנרגיה הקיימת במבנה, ולגרום לכך שהפסולת שתיווצר מהם תהיה ידידותית לסביבה. טמיר הדגיש כי המכון בעצמו אינו כותב את התקנים המדוברים, וכי העניין מוסדר באמצעות 800 וועדות, שבהם מעל ל- 3,000 איש אמונים על המלאכה.

דרוש: אבא במשרה מלאה

עובדה זו, כאמור, מצביעה על הסבך הבירוקרטי האדיר בכל נושא התקנת התקנים הירוקים, זאת עוד לפני שהזכרנו את הסרבול הקיים במשרדי הממשלה. נכון להיום, המצב במשרדי הממשלה מציג תמונה אבסורדית לפיה אין משרד ממשלתי אחד ויחיד המטפל בנושא הבניה הירוקה. הסמכויות בנושא מבוזרות בין המשרדים השונים ולראייה מעידים במנהל לתכנון ולבנייה במשרד הפנים, כי ישנם עשרה משרדי ממשלה שונים שמתקינים תקנות בנייה.

"לא ברור מי האבא שדוחף את הנושא", מציין שלמה אורן, מנכ"ל התאחדות הקבלנים החדשה. הצעתו להטיל את האחריות על הנושא על משרד הבינוי והשיכון התקבלה גם על ידי השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, אך מימושה נראה רחוק מאוד כרגע.

מפעל הפיס יחלק ירוקים?

בזמן שבמשרדי הממשלה השונים מדברים על היעדר תקציבים, היעדר כוח אדם והיעדר מודעות לעניין בקרב השרים, הישועה מגיעה דווקא מגורמים מפתיעים כמו מפעל הפיס. גיא עידו, מנהל אגף ההקצאות במפעל הפיס, סבור שהשינוי כבר כאן. "מפעל הפיס מגלה מודעות גדולה לירוק, לא רק בבנייה אלא גם בהתנהלות ומשקיע בכך משאבים". עידו מוסיף שתוך חמישה עד שבעה חודשים בכוונתם להציג לרשויות תוכנית להקמת מבני ציבור ירוקים, שתעשה בשיתוף עם מרכז השלטון המקומי, משרד הבינוי והשיכון ומשרד החינוך. מאחר ורוב בתי הספר בארץ ממומנים על ידי משרד החינוך ומפעל פיס, מתכננים במפעל הפיס לעשות פיילוטים ירוקים גם בבתי ספר וגם במבנים קהילתיים אחרים, ולשמש דוגמא בעניין.

אופטימיות נשמעת גם מצד האדריכל רפי רייש, נציג עמותת האדריכלים המאוחדים, אשר סבור כי בנייה ירוקה כדאית לכולם ולא בהכרח יקרה יותר. "עולה יותר לתכנן ירוק מאשר לבנות ירוק", מסביר רייש, ומדגיש כי רוב המימון צריך שיעשה בתחילת התהליך ולא בסופו.

רק אל תגעו להם במע"מ

ברוח הדברים, מדגישים בהתאחדות הבונים והיזמים בישראל, שבנייה ירוקה אינה טרנד חולף. "בטיימס סקוור בניו יורק עומד בניין בן 55 קומות, שמרבית האנרגיה שלו מופקת מהשמש", מסביר מאיר ברקן מהתאחדות; "כדי שזה יקרה גם בישראל צריכה הממשלה להעניק תמריצים והטבות במס לעניין וליזום תחרויות לבנייה ירוקה שיפורסמו בתקשורת".

וכשמגיעים לכספים, גם ברשות המסים מנסים להישמע מעודדים, ומוכנים לשקול תמריצים כלכליים לבנייה ירוקה, כל עוד הן לא כוללות הטבות במע"מ. "אנו עובדים על תוכנית כלכלית בשיתוף עם המשרד להגנת הסביבה בנושא בנייה ירוקה, כפי שהרמנו תוכנית מיסוי ירוק בנושאי תחבורה וחשמל. אנו שואבים ידע מן העולם, ומקווים שנוכל להציגה לציבור בקרוב", מציין ערן יעקב, סגן סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים.

בחזרה לירוק חי