כולנו צפון תל אביב

יתכן, שחלקכם אולי יופתעו לגלות את העובדה המסעירה הבאה: תחום איכות הסביבה הנו מוצר לכל דבר, שבסופו של דבר גם מתומחר כלכלית. וכן, אם עדיין לא יצאתם מהשוק, אז תוסיפו לכך גם את החברות הירוקות, שברובן הופכות לירוקות כי זה פשוט יותר טוב להם למכירות.

אין זה סוד כמוס שמוצרים הנחשבים ל"ירוקים" יותר, שיש בהם מרכיבים טבעיים והם יוצרו בתהליכים ידידותיים לסביבה, הם גם יקרים יותר. כל צרכן בר דעת שיבקר ברשתות הגדולות, וגרוע מהן, בבתי הטבע השונים - יבחין כי פערי המחירים זועקים מן המדפים. אורז אורגני, לדוגמא, יקר מאורז רגיל; נייר ממוחזר או חומרי ניקוי נטולי רעלים יקרים יותר מחלופותיהם השכיחים, וכן הלאה.

אלה הן בדיוק השאלות שעלו בפאנל "צרכנות ירוקה הלכה למעשה" שהתקיים ביום שלישי האחרון בכנס "עסקים וסביבה" בכפר המכבייה. המסקנות משם עגומות למדיי: בעוד שבמכון התקנים לא מבינים למה איכות הסביבה היא נחלתם רק של הצפון תל אביבים והחברות הירוקות ברובן לא מסתייגות מהדברים, נראה שללא מעורבות ממשלתית בעניין, המחירים בטווח הקרוב לא עומדים להשתנות.

אורגני זה מאני

את השאלה מדוע המחירים גבוהים כל כך יחסית, הפנה ד"ר ניצן אייל, מרכז נושאי איכות הסביבה במכון התקנים, למנכ"לים בחברות המסחריות השונו שהשתתפו בפנל "צרכנות ירוקה הלכה למעשה". ד"ר אייל טען "שבאקולוגיה ואיכות הסביבה אנחנו מדברים על כל הארץ, ולא רק על צפון תל אביב. ירוק ויקר זה לא אקולוגי, ואין סיבה שזה יהיה ככה. גם לייבא סחורות במטוסים ואוניות זה לא בהכרח אקולוגי".

ישי שפירא, מנכ"ל "הרדוף", חברה המתמחה בייצור מזון אורגני השייכת כיום ל"תנובה", לא מסתייג מהדברים ויודע כי המחיר לצרכן היום הוא יקר. "המחיר הוא בעיה", מסביר שפירא, "אבל בעיני זה זמני. כמו שלא יעשה שימוש בדלק למכוניות בעוד מאה שנה, כך גם לא יהיו כימיקלים בחקלאות. החקלאות של העתיד תחזור להיות אורגנית כפי שהייתה לפני 130 שנה. בינתיים לטווח הארוך, היתרונות של המוצרים הם בולטים, ומעניקים איכות חיים גבוהה יותר".

גם שי פרידמן, מנכ"ל חברת דרך ירוקה בע"מ, המייבאת את מוצרי הניקיון Ecover המבוססים על צמחים ומינרליים טבעיים, טען בפנינו כי "בריאותו האישית של הצרכן היא זו שתניע אותו לקנות מוצרים ירוקים", מסביר פרידמן, "ולא כל כך טובת איכות הסביבה".

גלית ברוידא, מנכ"לית Cotton, רשת אופנה ישראלית לנשים המשווקת קולקציית בגדים אורגנית, לא מסכימה בהכרח עם האמירה הגורפת כי ירוק זה יקר, וסבורה כי זה בהכרח חייב להיות חלק ממערך השיקולים של כל חברה המגדירה עצמה ירוקה. "כשהתחלתי את העסק המשפחתי בשנת 92' לא הבנקים, לא הספקים, ולא התקשורת התעניינו בחברה שלי. אני עד היום משקיעה כספים רבים בפינוי הפסולת של המפעל, בעיקר פסולת נייר ובד, מאחר והמושב, שבתחומו אני פועלת, לא עושה זאת עבורי". למרות שבישראל אין כמעט תקנים לבדים אורגניים, ברוידא בטוחה, שניתן לעמוד בסטנדרטים בינ"ל ולהקים עוד חברות כמותה. "אנחנו משתמשים בחומרים אלטרנטיביים רבים, כמו במבוק וסויה, זאת למרות שאין יבוא סדיר שלהם לישראל. אני משתדלת להתאים את קו הייצור שלי ליכולת הקיימת בישראל, ומשתמשת למשל בפליז, שהוא למעשה מוצר ממוחזר עמיד, שנשמר לאורך זמן".

חומות של תקווה

"ללא מעורבות ממשלתית, לא נוכל להגיע לתוצאות", מסביר אמיר לוי, מנכ"ל כחול ירוק מקבוצת שיכון ובינוי, ומוסיף "שהעובדות בשטח מעידות על כך שתושבי מדינת ישראל צורכים מעט מאוד איכות סביבה. הכל מתחיל ונגמר במדיניות. אם הממשלה תעניק סובסידיות לפרויקטים שונים, אז ללא ספק נהפך ליותר סביבתיים".

גם הכלכלן פרופ' חיים בן שחר, נשיא אוניברסיטת תל אביב לשעבר, טוען שישראל יכולה להיות קרקע לחדשנות טכנולוגית, אך על הממשלה מוטלת האחריות להשקיע משאבים בתחום הזה. "בתחילת שנות ה-90 סבסדה ישראל במשך חמש שנים קרנות הון סיכון, ובזמן קצר הפכנו למעצמת היי-טק, שעודדה יזמים צעירים רבים להיכנס לתחום. תמריצים כלכליים מסוג זה בתחומי איכות הסביבה השונים ישפיעו גם על הצמיחה והפריחה של הכלכלה הישראלית".

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא העיד, מבחינתו, שכמעט הכל תלוי ביציבותה של המערכת השלטונית בישראל, ועודד גופים שונים, שחושבים שיש להם מה לתרום לסביבה, לפנות למשרדו. בשל היעדרותו של השר ממרבית שעות הכנס, לא ניתן היה להשיג את תגובתו בעניין המחירים הגבוהים של המוצרים הנחשבים לירוקים יותר.

כך נראה, שאם לא תתקצר באורך פלאי תקופת מאה השנים שמנכ"ל הרדוף מדבר עליה, שינויים במחירים לא יתרחשו בזמן הקרוב, והם יישארו נחלתם הבלעדית של שכבה מסוימת מאוד באוכלוסייה.

בחזרה לירוק חי