תחליפו דיסק

לפעמים נראה שבמדינה קטנה כמו ישראל נערכים יותר כנסים וועידות מאשר באמת מתחוללים שינויים בשטח. "כנס הרצליה" ו"כנס עסקים וסביבה", שניהם באותו השבוע (שני ושלישי) הם אולי העדות לכך, שאנחנו כנראה טובים יותר בדיבורים מאשר במעשים, ואם הם גם נעשים לצד ארוחות גורמה מפנקות - אז בכלל רווח נקי. נראה, שבעיקר בשל חקיקה לא אחידה לאורך שנים וביזור סמכויות בין משרדי ממשלה רבים מדי, הבינו הנוגעים בדבר שאם הם לא יפעלו היום, מחר כבר יהיה מאוחר. לצד תערוכה ירוקה מרשימה, פאנלים מכובדים בהשתתפות בכירי המשק ומספר גדול של משתתפים, רק בוועידה הבאה באמת נדע אם כל מה שנאמר כאן היו דיבורים שהביאו למעשים, או דיבורים בעלמא.

נושמים אוויר נקי?

בכנס עסקים וסביבה שנערך בכפר המכבייה אתמול (שני), ניסו דווקא הנוכחים לדבר על, או יותר נכון להדגיש את, המעשים שהם מקדמים למען עתיד טוב יותר. ולא, זו לא קלישאה. חלקם באמת מאמינים שיכול להיות כאן יום אחד טוב יותר, והתחושה באוויר הייתה שאנו אוטוטו עומדים בפני שינויים מרחיקי לכת.

ח"כ ד"ר דב חנין (חד"ש), יו"ר עמית של השדולה הסביבתית חברתית בכנסת, סבור כי השינויים העתידיים אינם קלים לביצוע: "נושאים סביבתיים שונים לא נמצאים בלב הקונצנזוס. זהו מאבק יומיומי בתאגידים ואינטרסים רבי עוצמה. כדי שהמעבר לעולם ירוק יותר יהיה ישים, צריך פשוט להחליף דיסק. אני מאמין כי רגולציה סביבתית תסייע בעיקר לקהילה העסקית, ותאפשר לה להעניק לאוכלוסייה פתרונות מגוונים בתחום".

מלבד פעילותו של חנין בכנסת במסגרת השדולה, הוא אמון יחד עם "אדם טבע ודין" על הנושא החם שנמצא על סדר היום הציבורי: "חוק אוויר נקי", שהוצעה לראשונה בפני חברי הכנסת כבר בשנת 2005, נמצאת כעת בשלהי הדיונים לקראת הקריאה השנייה והשלישית בכנסת. עו"ד ציפי איסר איציק, מנכ"לית הארגון, ממתינה בסבלנות לאישורו של החוק בכנסת, ואומרת כי "הכנסת מקדמת את הנושא, למרות שהיא רחוקה מאוד מלהיות סביבתית". עו"ד איסר איציק מבהירה שלחשוב סביבתי זה כדאי ומאוד כלכלי, ומוסיפה שכיום זה אבסורד שאין חוק ראשי אחד המסדיר את כל מה שקשור בהגנה על איכות האוויר אותו אנו נושמים. הסמכויות בנושא מפוזרות בין השלטון המרכזי לבין השלטון המקומי וגם בתוכם, דבר הגורם לכך שאין שקיפות ציבורית לגבי המצב הקיים. "בהצעת החוק שהצענו אנחנו מבקשים ליצור מסגרת משפטית אחת, שתכלול את כל החובות והסמכויות, ותביא להפחתת המזהמים באוויר. החוק יחייב את המדינה ליידע את הציבור על מקומות מזהמים יותר ומזהמים פחות, וייקבעו תקנים אחידים לאיכות האוויר, שאמורים להגן על בריאות הציבור".

"זורמים עם החוק, אבל הוא פופוליסטי"

חברת חשמל והמכון הישראלי לנפט ואנרגיה השמיעו ביקורת משעשעת למדיי על הצעת החוק בנושא איכות האוויר בישראל. זוהר לביא, מנהל מגזר תכנון סטטוטורי ואיכות סביבה בחברת חשמל, אמר כי בחברת החשמל "זורמים עם החוק, למרות שהחקיקה היא פופוליסטית, ולא נוגעת בנושאים חשובים כמו עניין היתר הפליטה. על פניו נראה כי לפי החוק יהיה עדיין כפל הליכים בנושאים מסוימים, ואלה יקשו מאוד על תפעול תחנות הכוח". יוסי אריה, מנכ"ל המכון הישראלי לנפט ואנרגיה, סבור אף הוא שהמאמץ הנעשה בתחום האוויר והקרקעות הוא חשוב, אך טוען "שהבעיה העיקרית של הצעת החוק, שהיא הצעת חוק פרטית ולא ממשלתית. עניין הפרוצדורה הוא חשוב, מאחר ולא יכול להיות שנושאים חשובים מעין אלו לא יוצעו על ידי המדינה, ויוצעו על ידי ארגון פרטי. זה לא טוב לטווח הארוך".

ב"אדם טבע ודין טוענים בתגובה "שהצעת החוק לא פופוליסטית, ושהיא נעשתה בשיתוף עם גורמים רבים. זה באמת חבל שהמדינה לא הציעה את הצעת החוק בעניין, אולם אין זה משנה כעת, מאחר והממשלה מעורבת מאוד בתהליך".

גם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, מעיד כי כיום הוא נאלץ להילחם בשלושה גורמי זיהום אוויר עיקריים: ברמת חובב, במפרץ חיפה ובזיהום האוויר הנגרם מכלי רכב. השר עזרא מסביר "כי ברגע שנמצאים חריגות של מזהמים באוויר, המשרד נוקט צעדים משפטיים נגד המזהמים. למרות זאת, קשה מאוד להוכיח פליטה של חומר כזה או אחר, וזה לוקח המון עבודה, זמן וכוח אדם". השר סבור כי אין מה להסתיר בנוגע לכך, שישראל היא מדינה מלוכלכת, וטוען כי עדיין לא מצא את הדרך להשפיע על האזרח. "הלכלוך הוא לא רק עניין אסתטי. בהקשר זה, אני מאמין שנושא איכות האוויר, המחזור ומציאת אנרגיות חלופיות הם העניינים העיקריים שיש לשים עליהם דגש".

בחזרה לירוק חי