הופכים זבל לזהב
איגוד ערים דן ועמותת "אדם, טבע ודין", שהובילה את המאבק הציבורי בנושא מיסוד פתרון יבשתי לבוצת השפד"ן, הכריזו היום על קידום החלופה החקלאית
המלינים על חוסר האפשרות של שני גופים במדינת ישראל להגיע לאיזשהי הסכמה, בעיקר אם זו צבועה בירוק, שאבו היום (שלישי) קצת נחת: במסיבת עיתונאים שכינס הבוקר איגוד ערים דן לאיכות הסביבה ולביוב, בהשתתפות עמותת אדם טבע ודין, הודיע יו"ר האיגוד, איתי פנקס כי לאחר בחינה מחודשת ומעמיקה של הפתרונות לטיפול יבשתי בבוצת השפד"ן, החליט האיגוד לקדם גם את החלופה החקלאית לטיפול בבוצה. המשמעות: עיבוד הבוצה ופיזורה בשטחים החקלאים כחומר דישון, מאחר והיא מספקת תמורה סביבתית, חברתית וכלכלית הולמת. שני הצצדים מסרו כי הם שמחים על "ההסכמה היסטורית בין שני הגופים ששם קץ לוויכוח ציבורי וסביבתי מתמשך."
תחילת הפעלה - 2012
הבוצה הינה תוצר הלוואי של תהליך הטיהור, הנוצר במהלך הטיפול בשפכים כתוצאה מפירוק החומרים השונים. כמות הבוצה תלויה, כמובן, באופן ישיר בכמות השפכים המוזרמים למתקני הטיהור והיא מהווה, לדברי איגוד ערים דן, רק 4.5 אחוזים מכמות השפכים. כיום מוזרמת הבוצה לים באמצעות מוצא ימי למרחק של חמישה קילומטרים מחוף פלמחים.
לאור הרצון המשותף לפעול להפסקת הזרמת הבוצה לים בהקדם האפשרי, ומכיוון שביצוע חלופת השריפה, אותה קידם האיגוד בשנים האחרונות, נתקל בקשיים תכנוניים וציבוריים ובהתנגדות של אדם טבע ודין, הגיעו שני הגופים להסכמה כי ניתן ליישם את החלופה החקלאית ויש לפעול במשותף כדי להקימה בזמן הקצר האפשרי תוך עמידה בלוח זמנים קשיח. ההחלטה של השפד"ן דרושה עוד החלטה ממשלתית.
החלופה החקלאית מבוססת על הקמת שמונה מעכלים אנאירוביים ושני מיכלי פיסטור; אלה יאפשרו את פיזור הבוצה ללא טיפול נוסף בשטחים החקלאיים במרכז ובדרום הארץ. מהאיגוד נמסר כי כבר הכין את התשתית התכנונית לקידום המעכלים. שינוע הבוצה ופיזורה בשטחים החקלאיים יעשה באמצעות זכיין חיצוני. בהתאם להסכמה עם אדם טבע ודין, האיגוד ישלים את התכנון, גיבוש המסמכים הסביבתיים ואת מסמכי המכרז להקמת מערך עיכול אנארובי ופיסטור עד אגני השיקוע הראשוני עד סוף אפריל 2008, כאשר המועד של גמר הביצוע ותחילת ההפעלה של המערך נקבע לתחילת 2012.
עוד הוסכם כי האיגוד יבטל את החלופה התרמית ויפעל להשלמת התכנון והמסמכים הסביבתיים, הוצאת היתרי בנייה, הקמה והפעלה של אגן השיקוע הראשוני ומערך העיכול האנארובי והפסטור על-פי לו"ז שנציגי עמותת "אדם טבע ודין" יעקבו אחר ביצועו.
"תיקון עוול חברתי"
לדברי גלעד אוסטורובסקי מהמחלקה המדעית באט"ד, טוען כי לחלופה החקלאית תועלות רבות: "חסכון בדשנים כימיים, עלייה ביבולים החקלאיים, שיפור פוריות הקרקע וחסכון כספי לתושבי גוש דן ולחקלאים. ומעבר לכך, הפיכת המטרד למשאב הוא צעד נכון בדרך לשימוש מעגלי בחומרי גלם, כאשר פסולת מתהליך אחד הופכת חומר הזנה לתהליך אחר וחוזר חלילה.
גם במישור המקומי, אומר אוסטורובסקי, תניב הפיכת הבוצה לדשן ברכה רבה: "במקום שריפה שתכביד את זיהום האוויר, יוקמו מתקנים לעיבוד הבוצה, כפי שמקובל במתקנים רבים בארץ ובעולם. אנו עומדים על כך שהקמת המעכלים האנארוביים ותפעולם תעשה בדרך שלא תפגע בתושבי ראשון לציון, קרובים ורחוקים כאחד. הפיכת הבוצה לדשן לחקלאות היא יציקת תכן אמיתי במושג פיתוח בר קיימא."
לדברי איתי פנקס, יו"ר האיגוד, "עם השלמת יישום הפתרון, האיגוד יהפוך לגוף שממחזר 100 אחוז מהשפכים תוך הבטחת ים נקי וסביבה טובה יותר לתושבי גוש דן וכלל אזרחי המדינה. מחויבותו של השר להגנת הסביבה לקידום הפתרון והירתמותו של שר החקלאות היו לגורמים קריטיים בהשגת פריצת הדרך הזו".
לדברי עו"ד ציפי איסר-איציק, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין, מדובר בלא פחות מ"תיקון עוול חברתי וסביבתי ממנו סבלו תושבי המדינה בכל ותושבי ראשון לציון בפרט. הפסקת הזרמת הבוצה לים מחזירה לידי ציבור משאב טבע בעל ערך. אנו מברכים את יו"ר האיגוד על החלטה אחראית זו ואנו מבטיחים להמשיך ולעקוב מקרוב אחר יישום התוכנית למען בריאות תושבי האזור ושמירה על הסיבה".