אין מושג ירוק

נראה שרק 150 יושבי הכנס, שנערך אתמול (שלישי) בבית התאחדות התעשיינים בתל אביב, אכן ידעו על מה כל המהומה. הכנס שעסק בהעלאת המודעות הישראלית בנושא "התו הירוק" הוכיח שוב כי הישראלי אינו מבין מהו אותו תו תקן ירוק, שלשמו התכנסו מכובדי התעשייה ונציגי המשרד להגנת הסביבה. "כשנכנסתי כאזרח מן השורה לתפקידי כשר להגנת הסביבה לא שמעתי ולא ידעתי דבר על התו הירוק," אמר גדעון עזרא, שרכם לאיכות הסביבה ויסף "מאחר ואני לא ידעתי על כך כלום, אז אני מניח שגם הציבור לא מכיר".

האמת היא שלמרות ש"התו הירוק" קיים מזה עשר שנים, צודק השר בכל הנוגע למודעות התו בקרב הציבור. יתכן והעובדה שרק 80 מוצרים הקיימים היום בשוק נושאים על גביהם את התו, המקנה להם יתרונות סביבתיים בולטים על פני מוצרים אחרים, מעידה באופן מעשי על מוקד הבעיה. בכירים במשק מציינים כי נכון להיום כללי הרגולטור בנושא אינם ברורים מספיק, מערכת הקריטריונים לבדיקת המוצרים משתנה, ולכן יש לעבוד בצורה נכונה ולהנחות את מכון התקנים במטרה להביא לאישורם של מוצרים נוספים במהרה.

לנשים איכפת יותר

בסקר שערך המשרד להגנת הסביבה ושפורסם אתמול בכנס, נעשה ניסיון לאפיין את התנהגותו של הצרכן ישראלי בכל הנוגע לשמירת איכות הסביבה. מהסקר עולה, כי רק "המשוגעים לנושא" מגלים אכפתיות לסביבתם ומרבים בפעילות סביבתית. מדובר בעיקר בישראלים בני 40+, שאינם מתגוררים באזור דן או השרון, ואשר חורטים על דגלם את נושא איכות הסביבה.

נמצא כי 71 אחוזים מקרב הישראלים פועלים באופן כלשהו לשמירה על איכות הסביבה (מחזירים בקבוקים, משתמשים פחות בשקיות ניילון, משליכים מוצרי נייר למיכלי מחזור). כמעט 30 אחוזים מהישראלים, אם כן, לא פועלים ולא בג'וגינג קל אל עבר פח המחזור, למען שמירה על הסביבה.

נשים מסתבר, שמורות על הסביבה יותר מגברים, בייחוד בגילאי 60+. נשים בין גילאי 23-39 ירוקות יותר מהגברים בגילאים האלה. נוסף לכך, נשים גם עושות שימוש גדול יותר בשקיות רב פעמיות מאשר הגברים. בכל הקשור לבקיאות בנושא התו הירוק נראה כי התוצאות משקפות את המצב העגום, לפיו רק שליש מהציבור אכן התוודע למונח, ואילו רק רבע מתוכם יודעים מהי משמעותו האמיתית. אין זה מפתיע, אם כן, שרק 14 אחוזים קנו מוצרים בעלי תו ירוק בשנה האחרונה, ורק 16 אחוזים מאלה שציינו כי חשוב להם לקנות מוצרים בעלי תו ירוק, אכן קנו מוצרים כאלה.

נתון נוסף שמעלה הסקר מצביע על כך, שמוצרים עם "תו ירוק" נתפסים כמוצרים יקרים יותר בשוק, וזאת אף בטרם ידעו הנשאלים מהו המחיר המצוין עליהם. נתון זה אף התחזק, כאשר נשאלו המשיבים אם יקנו מוצר עם "תו ירוק" היקר ב-10 אחוזים לעומת מוצר שני ללא התו. התוצאות הראו, כי ההעדפה במקרים האלה למוצר עם תו ירוק ירדה באחת.

בכירי התעשיינים במשק הציגו מבחינתם תמונה אחרת לפיה המוצרים בעלי "תו ירוק" אינם בהכרח יקרים יותר ממוצרים אחרים באותה קטגוריה. יהודה הולנדר, יושב ראש היחידה האזורית לאיכות הסביבה, הסביר בהקשר זה כי "העלאה במחיר המוצרים בעלי "תו ירוק" מתבטאת לרוב באחוזים בודדים, ולפעמים גם זה לא קורה. ישנם גם חברות הנכנסות לתחום המוצרים הירוקים גם ללא קשר למחיר הכלכלי שהן צריכות להשקיע".

להיט במשרדי הממשלה - מיילים מודפסים

על אף ממצאי הסקר המעידים על כך שליותר ממחצית הציבור אכן חשובה איכות הסביבה, ליאור אגאי, מנהל מינהל הרכש הממשלתי, האחראי על הרכש הרוחבי במשרדי הממשלה, חושב כי הבשורה הסביבתית עדיין לא הגיעה ליושבים במשרדי הממשלה. "עכשיו במשרדים ישנו להיט חדש - הדפסת מיילים. אני לא מבין איך כל אחד מרשה לעצמו לעשות את זה. אין מודעות לכך שיש לצמצם בשימוש בנייר, ואחר כך מתפלאים איך יש בזבוז אדיר במחסני הממשלה. כיום יש לנו מחסנים שלמים המלאים במסכי מחשב עבים, שעדיין עובדים, ופשוט הוחלפו על ידי מסכי מחשב דקים טובים יותר. רק ב-2007 התחלנו לחייב את הספקים שמביאים את המסכים החדשים לקחת גם את הישנים, כחלק מעסקת החבילה, וכך נפטרנו מ-12 אלף מסכים. התחלנו גם לתרום מאות פריטים לגופים שונים, אבל תתפלאו לשמוע, שגם הם נהיו בררנים. "ביד שרה", למשל, כבר לא מוכנים לקבל מאיתנו מסך מחשב שהוא פחות מ-17 אינץ'."

ניר קנטור, מנהל "איגוד הכימיה, הפרמצבטיקה ואיכות הסביבה" בהתאחדות התעשיינים, מציין כי "יש להכניס יותר תמריצים והטבות כלכליות למפעלים וחברות כדי לעודד פיתוח מוצרים ירוקים ולשפר את טיבם של המוצרים הקיימים באמצעות בדיקה ומחקר. באחריות המשרד להגנת הסביבה להבהיר לציבור מהו מוצר בעל "תו ירוק" אמיתי, ומהם שאר המוצרים האחרים, וזאת כדי לעורר מודעות לחיוניות התו".

השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, אכן מסכים עם קנטור ומודיע כי יערוך טקסים רשמיים בהם יודיע מהם שמות המפעלים והמוצרים הירוקים המתחדשים מדי שנה. עם זאת נראה, כי מלבד לפעילות המשרד באתר האינטרנט הרשמי של המשרד, ומלבד לכינון כנסים וטקסים בעניין, אין באופק קמפיין שיווקי הפונה לכלל הציבור האמור לעורר את מודעות הציבור לעניין המוצרים הירוקים. נראה שבמשרד מגלגלים את האחריות לרשתות השיווק ולכלל הציבור שאינו פועל מספיק בעניין. "אני פונה לרשתות השיווק, שיעניקו למוצרים הירוקים מקומות מועדפים על המדפים; אז הרצון להיות ירוק יותר יגדל בקרב הציבור. צריך שלפחות יהיה להם מושג ירוק בעניין, ולא ירקרק", אמר השר עזרא.

חזרה לירוק חי