חזירים קפיטליסטיים

ונתחיל בסיפור אמיתי, הלקוח מספר מד"ב, גרסת יישוב קטן בצפון: כשהיינו ילדים, הייתה בכיתתנו ילדה מבית טבעוני. זה היה לפני יותר מ-30 שנה, גרנו במקום מרוחק מציוויליזציה, ולא היו בעולמינו מוצרים טבעונים. הוריה של הילדה היו טבעונים כחלק מאידיאולוגיה שלמה שהתבטאה באורח חייהם: לאביה היה שיער ארוך ולאמה שער קצר, הם גרו בקרוון שאינו מונח ישירות על האדמה, כי התנגדו לכל הרעיון של מדינות באשר הן. הם היו חילוניים אפיקורסים גמורים, ולא צודדו בקיומן של דתות, הם למדו אספרנטו ולבשו רק כותנה, אביה היה כותב מאמרים בנושאים כמו אקולוגיה ופצצות גרעין במכונת הכתיבה שלו, ובקרוון שלהם היו תלויות שרשרות של דבלים מהתקרה.

על אדן החלון עגבניות השתזפו, ועל משטח העבודה במטבח הייתה צלחת ובה שמן לטבילת הלחם החי כתחליף לחמאה או מרגרינה. הלחם החי יובא על-ידי אביה מתל אביב הרחוקה, מחנות מיוחדת שהייתה רק שם, וכנ"ל פולי הסויה ושאר המאכלים המוזרים שמעולם לא ראינו. כפרס ל"מחפשים את המטמון" במסיבות יום הולדת, קיבלנו שקית מלאה פרות יבשים ואותם פולים בלתי מזוהים, ובסוד ליקקנו קרטיב לימון. הם לא השתמשו בתרופות, והאב היה שולח מכתבים למשרד החינוך ולכל הורי הכיתה על מעטפות ממוחזרות, עליהן כתוב בכתב ידו שמחזור חוסך זיהום אויר. למרבה הצער, האב נדרס על ידי קומביין בהונגריה לפני כמה שנים ולבנות המשפחה שלום כאן בישראל. זה היה נראה משונה מאד אך מסקרן באותם ימים, ובמבט לאחור מהפכני ואף עתידני בישראל של שנות ה-70.

מחלוצים ועד שנות ה-80: לא היה לנו מושג

When you're green inside you're clean inside הוא משפט המיוחס לד"ר ברנרד ג'נסן, אחד ממייסדי התנועה לבריאות טבעית, ומן התזונאים האמריקנים הבכירים, שאף הוסיף ואמר שתזונה בריאה לא תועיל אם נחייה בתוך זיהום אוויר.

אבות אבותינו שחיו בפזורות לא היו מודעים כלל לרעלים המצטברים בגופינו, ולחוסר היכולת של גוף האדם לפרק רבים מן החומרים הנכנסים אליו בעת הלעיסה. ב"רומן רוסי" של מאיר שלו, למשל, נותן הסב החלוץ לנכדו היתום קולוסטרום, אותו חלב המופק מפרות מיד לאחר הלידה ומלא בנוגדנים, בכדי שיגדל כמו שצריך ויהיה חזק. דבר זה נחשב בשנות ה-2000 כלא ראוי למאכל אדם.

המודעות ההולכת וגדלה בנוגע לאכילה בריאה, הביאה עימה וריאציות רבות של סגנונות חיים. כמעט כמו בבחירה בחיים דתיים, "טבעונות לייט", או טבעונות עד הסוף, ביציאה מנקודת הנחה כי הקשת נעה בין "הציידים" "למלקטים", אזי טבעונות מדברת על המלקטים. הטבעונות, לפי אנשים החיים את החיים הללו עד הסוף, בנויה על השקפה כי האדם צריך להיזון רק ממזונות של צמחים כפי שהם בטבע, בלא לבשל אותם. אבן שושן, אם תהיתם, חשב על זה קודם. שחיטה

הנצח נראה כמו פנסיה

הפגישה עם טבעוני שגילה את האור מעלה תהיות מובנות על דרך החיים של כל אחד אחר. אחד כזה הוא אליהו לוי. "בעוד חצי שנה ימלאו לי 90", הוא מספר ממרום גילו מושבו אמירים שבגליל. לוי התוודע לד"ר הרברט שלטון, חלוץ שיטת "הבריאות הטבעית", בצעירותו. אם לסכם תורה שלמה על רגל אחת, הרי ששלטון טען כי יכולתו של הגוף לספוג מזון מסביבתו, ולעבד אותו לחומר שממנו הוא עצמו בנוי, מביא לחידוש ותיקון. לוי מרגיש זאת על בשרו: כבר 52 שנה שהוא מתמיד באורח חיים אותו הוא מעדיף לכנות "בריאות טבעית", ולא טבעונות, מאחר ולטענתו, המילה טבעונות יכולה להיות מוגדרת באופנים רבים ומטעים.

ה"בריאות הטבעית", לפי לוי, גורסת כי חייו של אדם צריכים להיות קרובים כמה שיותר לטבע. הוא מספר: "בגיל 38, היה לי מזל, וחבר טבעוני, מה שנקרא, כי טבעונים הם גם קצת מיסיונרים, ניסה להשפיע עלי לשנות את הרגלי התזונה שלי. הוא הציע לי להתחיל בזה, שלא אוכל את ארוחת הבוקר הענקית הבולגרית אליה הייתי מורגל". הוא מספר איך עם סיגריה בפה דחה את ארוחתו לשעות הבוקר המאוחרות ואף שינה את הרכבה, ותוך כמה ימים נפתרה הבעיה. באותה עת הייתה לו חנות ספרים בדיזנגוף והוא החל לחפש אחר ספרים בנושאי אכילה טבעית. הוא הביא לחנות את העיתון "טבע ובריאות" והחנות הפכה למרכז של משוגעים לדבר. במהלך השנים תרגם שישה מתוך 45 ספריו של ד"ר שלטון.

כיום הוא חי היום עם אשתו במושב אמירים על חלקת אדמה של 3 דונמים: "כאן זה טבע, מסביב הרים ולמטה הכנרת, בלי רעש וזיהום אויר, אני מגדל עצי פרי, מטפל בהם ללא זבל כימי וריסוסים". הוא צועד מידי יומיים מספר קילומטרים, ומקפיד על אורח חיים רגוע במיוחד: "לא להתעצבן, לא לרדוף אחרי קריירות, לא להתעסק ברכילות, ובמילים אחרות לחיות כמו החתול שלי, כמו האדם הקדמון, דרך שמעניקה בחזרה תמורה מלאה למאמץ. כאשר אדם אוכל נכון, הגוף ינצל בצורה הנכונה ביותר את כל החומרים שנכנסים אליו, ואוכל מבושל הוא אוכל פגום".

את הסלט שלו הוא אוכל בלי תבלינים כלל, לפעמים הוא טוחן פנימה שומשום, ולידו אוכל משהו מרוכז כמו אבוקדו, אגוזים או שקדים. הוא שמח לעזור לאנשים, לענות לטלפונים ולספר ככל יכולתו על כוח הריפוי של השיטה בה הוא כה מאמין.

"בגילי, כבר מותר לי להיות מי שאני רוצה", הוא מספר, "אני יוצא מעט מאד מהבית, פעמיים בחודש נוסע לצפת, ולפעמים נדמה לי שאני יכול לחיות לעולם, אך ניכר כי סימני הגיל אוחזים גם בי".