דברים ירוקים משם

הילארי התנדנדה והתאפסה, אובמה מאמין בגרעין, בעוד שג'וליאני ומתחרים רפובליקנים אחרים סבורים שהגרעין "לא יהרוג אף אחד": מצעי הבחירות בעיצומם של הפריימריז בארה"ב מראים יתרון ברור למתמודדים הדמוקרטים בכל הנוגע לנושאים סביבתיים; בניגוד ליריביהם מימין, הם מעמיקים, מנומקים ובדרך כלל עקביים. עם זאת, גם הרפובליקנים יכולים להפתיע, ובסך הכל נראה כי קמפיין הבחירות לנשיאות לשנת 2008, יהיו המועמדים המובילים שיהיו, יהיה הירוק ביותר שידעה אמריקה מימיה.

הדמוקרטים צבועים בירוק

כל המתמודדים הדמוקרטים, מי יותר ומי פחות, נתפסים כמתמודדים ירוקים השמים את נושאי איכות הסביבה בראש מעיינם. נושאי האנרגיה וההתחממות הגלובלית מעסיקים אותם ונמצאים בראש רשימת הנושאים החשובים במצעם. כך גם הנושאים הקשורים בטכנולוגיות ירוקות חדשות, בדרכים להפחתת זיהום האוויר ובמציאת חלופות אנרגיה (כמו השימוש בגז שמקורו באתנול המיוצר מתירס) כדי לעודד את עצמאותה של ארצות הברית בכל הקשור לאנרגיה.

שלושת המתמודדים המובילים בקמפיין הבחירות, הילארי קלינטון, ברק אובמה וג'ון אדוארדס, מאמינים בתוכנית כלכלית המבוססת על מתן תמריצים, שמטרתה להפחית את פליטת גז החממה לאטמוספירה, ושואפים לעלות את הסטנדרטים הקיימים כיום בצריכת הדלק ל-40 מיילים לגלון דלק עד לשנת 2020.

קלינטון רהוטה, אובמה "פטריוט"

ג'ון אדוארדס, הראשון לחרות על מצעו את דגל איכות הסביבה, נותר כעת מעט מאחור, לאחר שהילארי קלינטון וברק אובמה הציגו משנה סדורה ומעמיקה ממנו בנושא.

הילארי קלינטון, שהמצע שלה בנושאים סביבתיים היה מעורפל וללא פתרונות מעשיים, עלתה על העגלה הירוקה אחרונה, והציגה את רעיונותיה רק בנובמבר 2007 . מאז היא פועלת במרץ בכל הקשור לענייני איכות הסביבה, ומפמפמת סיסמאות שעיקרן יעילות לצד השקעה. מלבד ההצעה להקים קרן בסך 50 מיליארד דולר לעשר השנים הקרובות למציאת חלופות אנרגיה, קלינטון מצהירה שתאג לכך שעד שנת 2025, 25 אחוזים מהאנרגיה תגיע ממקורות אלטרנטיביים, ו-60 מיליארד גלונים של דלק אורגני יהיו בשימוש במכוניות ומשאיות עד שנת 2030. קלינטון מציגה גם עמדות גמישות יחסית בנושאי הפחם והאנרגיה הגרעינית. בדומה לאובמה, היא מאמינה ש"פחם נקי זה אפשרי" ויש לעודד את השימוש היעיל בו לצד השקעה במחקר.

לגבי השימוש באנרגיה גרעינית כמקור אנרגיה, סבורה קלינטון כי עליה ללמוד קודם כל על דרכי ההתמודדות עם פסולת הגרעינית טרם תחליט בנושא. בנושא זה חולקים עליה מתחריה, אשר מתבטאים נחרצות בעניין - כל אחד לפי ראות עיניו. אדוארדס מתנגד לשימוש באנרגיה גרעינית, וסבור שהעובדה שארה"ב לא בנתה מתקנים גרעינים במשך עשרות שנים נעוצה בעובדה שהתהליך יקר ומורכב מאוד, וכי לא קיימת דרך בטוחה ונקייה להיפטר מהפסלות הגרעינית שנוצרת. אובמה מצידו מאמין, שאנרגיה גרעינית צריכה להיות חלק ממערך האנרגיה הכולל באמריקה, ושיש לשים את האינטרס הלאומי בעניין זה לפני אינטרסים אחרים.

הרפובליקנים: תומכים בהכל ובלא כלום

לעומת המצעים הירוקים הדמוקרטים, המצעים הרפובליקנים בנושאי אנרגיה ואיכות הסביבה הם לרוב מקוטעים ולא אחידים. להוציא את ג'ון מקיין, שהצהיר כי נושא ההתחממות הגלובלית הוא אחד משלושת הנושאים החשובים מבחינתו, רוב המתמודדים הרפובליקנים אינם ברורים במשנתם הסביבתית. רעיונותיהם כלליים מדי, נטולי פתרונות ממשים, ונראה לעתים כי הם תומכים אוטומטית בכל נושא סביבתי שיעמוד על שולחנם, מבלי לנמק את עמדתם.

למרות זאת, נראה כי המהלך היחידי שמובילים שלושת המתמודדים המרכזיים, רודי ג'וליאני, ג'ון מקיין ובייחוד מייק האקבי, קשור בהגדלת עצמאותה של ארצות הברית באנרגיה מקומית. זהו העיקרון הסביבתי העיקרי המנחה את שלושתם, שייתכן כי מקורו בפחד מהתבטאויותיו של הוגו צ'אבז, נשיא ונצואלה, ומשליטי אירן וערב הסעודית, המחזיקים במקורות הנפט הגדולים בעולם. מכאן ששאיפתם של הרפובליקנים, בדומה לדמוקרטיים, לעצמאות בשוק האנרגיה, הוא גדול. עם זאת, נראה כי הדמוקרטיים מעוניינים במציאת אלטרנטיבות סביבתיות ראויות יותר מאלה שהרפובליקנים מציעים. כך קורה שהרפובליקנים מצהירים מחד על תמיכה בטכנולוגיות ירוקות, ומאידך מעודדים את השימוש בפחם ובאנרגיה גרעינית.

ג'וליאני לא מפחד, מקיין מזגזג

ג'וליאני אף מגדיל לעשות, וטוען שכמי שהיה למשך תקופה קצרה בעסקי הפחם, הוא מאמין שארה"ב תעשה לביתה אם תסמוך יותר על מקורות הפחם שלה, שהם גדולים יותר מבחינה מספרית ממקורות הנפט בערב הסעודית. כמו כן, הוא סבור כי אין מה לפחד משימוש באנרגיה גרעינית, מאחר ועדיין "אף אחד לא מת בגללה."

מקיין, בדומה לג'וליאני והאקבי, מציג עמדות ירוקות התומכות בשימוש בדלק אורגני, אך נתפס בעיני הציבור כ'מזגזג' בעמדותיו בנושא השימוש בדלק המופק מאתנול. כעת הוא נותר בין היחידים בסנאט, שמתנגדים למתן סובסידיות ממשלתיות לדלק מסוג זה, ולמרות זאת נראה שהוא יותר רציני ממתחריו הרפובליקנים בנושאי איכות הסביבה והאנרגיה.

חזרה לירוק חי