הריון וחתולים: שבירת המיתוס

הריון וחתולים מרכיבים את אחת המשוואות הבעייתיות בקשר שבין אישה לחתולה: או שאת את נכנסת לפאניקה כשהגניקולוג, רגע לאחר שהודיע לך בחיוך שאת בהריון, שואל אם יש לך חתול בבית ומעלה הבעה מוטרדת על פניו, או שכל חייך גידלת את לולי חתולי והכנת את עצמך ליום שבו את תגדלי בטן והוא יחפש בית מאמץ. אז לפני שהחתול שלך פונה למתווך דירות, כדאי לדעת כמה דברים על הטוקסופלסמה, או בשמה העממי - 'מחלת החתולים בנשים בהריון'.

נפרדנו כך

בן וגלי קלצמן בחרו לחיות במושב במרכז הארץ על מנת שיוכלו להקיף את עצמם בכמה שיותר בעלי חיים. "כשנכנסתי להריון בפעם הראשונה,", מספרת קלצמן, "לא ידעתי על כל הסיפור הזה עם החתולים. אמא שלי זרקה לי על זה משהו ופתאום שמעתי על זה מכל הכיוונים. שכנות וחברים שאלו אותי מה יהיה עם החתולים. החלטתי לברר את זה אצל הגניקולוג שלי". הגניקולוג של קלצמן הסביר לה בפשטות כי 'חתולים יכולים לגרום להפלה' וקלצמן שבה הביתה מבועתת.

"עם כל האהבה שלי לשלושת החתולים שהיו לנו באותה תקופה, לא יכולתי להרשות לעצמי לקחת סיכון כזה", היא מסבירה. החתולים פוזרו אצל חברים של הקלצמנים ואורי, בנם הבכור, נולד כעבור תשעה חודשים. כעבור חמש שנים נכנסה קלצמן שוב להריון, אבל עכשיו, החליטה, הכל יהיה שונה: "ביום גשום במיוחד אורי חזר מהגן," היא מספרת, "ומצא בארון בגדים שלו את אחת החתולות של המושב, מניקה שלושה גורים מתוקים. כמובן שלא יכולנו להוציא אותם משם, והילד נראה מוקסם. כשגיליתי שאני בהריון, הייתי מוטרדת איך אני אוציא את האמא והגורים אל הקור ובעיקר איך אורי יגיב". קלצמן החליטה לקרוא קצת בנושא, וגילתה עולם חדש שאפשר לקלצמנים ולחתולים להישאר יחד תחת קורת גג אחת.

יד לפה

ד"ר שירה בן ארי, מהמרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת גן, מסבירה את יצירת המיתוס, המשליך לרחוב חתולים עם כמעט כל הריון חדש: "טוקסופלסמוזיס היא מחלה הנגרמת על-ידי טפיל חד-תאי בשם טוקסופלסמה גונדי - אחד הטפילים הנפוצים ביותר שגורמים לזיהום בבני אדם ובעלי חיים. חצי מאוכלוסיית העולם הם נשאים אסימפטומטיים (ללא סימנים קליניים)".

ההידבקות, מסבירה בן ארי, מועברת בשתי דרכים עיקריות: מולדת או נרכשת; כלומר - אכילה של הטפיל עצמו. הטפיל נמצא בדרך כלל במעיים של חתולים ומכאן האצבע המאשימה המופנית כלפיהם. לא צריך כמובן לאכול בשר חתול כדי להידבק בטפיל - מספיק שחלק מגופכם בא במגע עם צואת החתול ולאחר מכן כססתם ציפורניים – במלים אחרות, היד נכנסה לפה ומבלי לשים לב "בלעתם טוקסופלסמה". אך הטפיל הזה, כך מתברר, נמצא בעוד מקומות חבויים: "בני אדם עלולים להידבק במחלה בעקבות מגע עם צואת חתולים, מגע עם אדמה (בעת עבודה בגינה, וכו'), או מאכילת בשר נא או מבושל חלקית. אכילה של ירקות לא שטופים, שתיית חלב לא מפוסטר ובמקרים נדירים הדבקה על-ידי קרציות, עירויים תוך ורידיים והשתלות איברים."

נוגדנים למען חתולים

בארה"ב, מטילים את האחריות להידבקות על תעשיית הבשר. מקור הסכנה הגדול ביותר הינו אכילת בשר נא טרי, ולא החתול הביתי שההיגיינה שלו יכולה להוות השראה לכמה אנשים. למען הסר ספק ודאגה, ממליצה בן ארי לנשים בהריון לבצע בדיקת נוגדנים לטוקסופלזמה בתחילת ההיריון או בטרם הריון. "חשוב לערוך בדיקת דם ולבדוק אם האישה אי פעם נדבקה במחלה," מסבירה הוטרינרית. "אם האישה נדבקה במחלה לפני כניסתה להריון, אז היא מחוסנת למחלה וזהו מצב אידיאלי מכיוון שיש לה נוגדנים לטוקסופלזמה. אם האם טרם נדבקה במחלה ותידבק בטפיל במהלך ההריון, המצב עלול להוות סיכון לעובר. הידבקות בטפיל במהלך חודשי ההיריון עלול לגרום להפלות ומומים מולדים בעובר".

מניפסט לחתול שנשאר

במידה שגילית שפלא הבריאה עומד לפקוד אותך ואין לך שום כוונה "להיפטר" מהחתול, יש כמה דרכים להתמודד עם המצב:
• נקי את ארגז החול מדי יום תוך שימוש בכפפות חד פעמיות, ורחצי את הידיים בתום הניקוי
• יש לספק לחתול מזון בכמות מספיקה (יבש או משומר) ואין לתת לו לאכול בשר נא או מבושל חלקית.
• נסו למנוע למנוע מהחתול לצאת מהבית, בתקופת ההריון, על מנת שלא יבוא במגע עם מזון המכיל בתוכו את הטפיל.

יחד עם כל אלה, מדגישה בן ארי: "חשוב לדעת שניתן לבצע בדיקת דם פשוטה על מנת לראות אם החתול נושא את הטפיל ואם בכלל יש סיבה לדאגה".

מה רוצה תולעת הפארק?
גם כלבים וחתולים יכולים לעלות על המשקל
כך נראים חיי הכלבים של עשירי ישראל