גן גורים

אחרי שנים של חששות לגורל הספות, הרצון ההגיוני להתחמק מטיולי בוקר בחורף, ושאר זוטות שמנעו מכם להביא הביתה כלב, החלטתם ללכת על זה. קודם כל, רעיון מעולה: תשאלו את האיש שהוריד 20 ק"ג כי היה צריך לעשות דיאטה ללברדורית שלו, ואת כל הזוגות המאושרים שהכירו בגינה. איש לא מבטיח לכם גן של שושנים, אבל הכל נראה גדול יותר עד שמגיע היצור הקטן הביתה. לא נעמיק כאן בפן הרפואי של הבאת הגור, הכולל ביקור אצל הווטרינר, חיסונים, התקנת שבב וכדומה, אלא במישור האילוף, לטובת ספתכם החדשה ושלום בית. מאלף הכלבים ערן כהן נותן כאו מספר עצות שיקלו עליכם ועל ידידכם החדש את ההסתגלות, ויהפכו אתכם לחברים הכי טובים באמת.

ההכנות

כדאי להכין בבית מראש (כדאי, אבל אם מצאתם גור חמוד בגינה, אל תוותרו עליו כי לא הכינותם מראש) כלים לאוכל ולמים, עדיף מנירוסטה - הם עמידים יותר; בנוסף, לכם יהיה קל יותר לנקות אותם, ולכלבים יהיה קשה יותר לגרור ולהפוך אותם.

אוכל: חשוב להקפיד על מזון המיועד לגורים, עשיר באנרגיה וסידן שהכרחיים להתפתחותם. כדאי בכל מקרה לבחור מזון איכותי, שאחוז החלבון בו גבוה יותר.

שמיכת מרבץ או תא הטסה: זו יכולה להיות שמיכת הפוך, הכרית הישנה שלכם, או כורסה מעוצבת, אבל אם אתם אוהבים לישון באלכסון או מאוד קשורים לספה, כדאי שתחליטו מראש ותאמצו דעה בסוגיית הלינה המשותפת, והמקום המועדף עליכם מול הטלויזיה, כדי שלא תמצאו את עצמכם ב-2014 מנסים לשכנע דני ענק לקום מהספה כי עכשיו מונדיאל.

חשוב למקם את מקום המרבץ במקום מרכזי בבית, שהכלב ירגיש חלק מהווי המשפחה ולא מבודד. חשוב שזו לא תשמש נקודת ענישה. זהו מקום מקלט ונוחות עבורו, לשם ילך כשטוב לו או כשהוא עייף. יש לחזק את המצאותו שם על-ידי מתן צ'ופרים, שם נמצאים הצעצועים שלו, לשבת לידו לעיתים כשהוא שם, ללטף ולשחק איתו.

האכלות

עד גיל חצי שנה, גורים אוכלים 3 פעמים ביום. מומלץ לתת את האוכל בשעות קבועות ולהסיר אותו אחרי רבע שעה. החשיבות לכך כפולה: הגור יתרגל לסדר יום, ולכם זה יעזור לצפות ואולי אפילו קצת לשלוט ביציאות שלו; אם הכלבלב יכול לאכול במהלך כל היום יהיה קשה יותר לדעת מתי יעשה צרכים.

רצוי לשים לב להתנהגות של הכלב סביב האוכל שיכולה לסמן דפוסי התנהגות עתידיים: אם הוא נראה כשומר על האוכל, קופא במקום או מרכין ראש כמנסה לגונן על הקערה כשמתקרבים אליו. חשוב לנטרל התנהגויות כאלו על-ידי האכלה ישירות מהיד, או הוספה של אוכל לקערה בזמן הארוחה; לפעמים אפשר אפילו לקחת לו את האוכל ולהחזיר בזמן שהוא אוכל. כל זאת בכדי שיבין שלבעליו החדשים יש נגישות לאוכל ושהוא לא ניזוק מזה, אלא להפך.

צרכים

זו אכן תקופה לא קלה, אבל עוברת לרוב תוך מספר שבועות ועבודה נכונה. חשוב לזכור שגורים, כמו תינוקות, לא שולטים בצרכים שלהם, ועושים אותם לעיתים קרובות. בגילאי חודשיים עד שלושה חודשים תצטרכו לטייל איתם כל שעה וחצי-שעתיים. לכן כדאי לנסות לתאם את אימוץ הגור לחופשה (אם יש ילדים גדולים יחסית החופש הגדול זמן אידיאלי), חג, או לפחות סופ"ש. זכרו שזמני היציאות הם אחרי השינה, הארוחה, או הוצאת אנרגיה.

הוציאו את הגורים כשהם מתעוררים, גם אם הייתם מעדיפים לישון עוד איזה שעה שעתיים; כשאתם חוזרים מהטיול תנו לקטנצ'יק אוכל, ואחרי הארוחה הוציאו אותו שוב.

מומלץ לערוך טבלה שבה תכתבו את שעות הטיולים והיציאות, כך תלמדו להכיר את זמני הצרכים של הכלב וגם עד כמה הוא יכול להתאפק. יש להקפיד שהטיולים לצורך הצרכים יהיו תכליתיים וקצרים, כדי שהגור לא יתבלבל ויחשוב שהטיול הוא זמן משחק, ויעשה את הצרכים רק כשיחזור.

אם במשך התקופה הראשונה והקשה הזאת לא מתאפשר לכם להוציא את הגור כל שעתיים-שלוש, תיחמו את הכלב באזור שהחלטתם עליו בבית; חשוב שהאזור לא יהיה מבודד וסגור כמו אמבטיה או מרפסת: זה הזמן לגרור ספות ולאלתר מחסומים, וליצור אזור של בערך מטר על מטר, לשים בו את המים הצעצועים ומקום המרבץ. רפדו פינה אחת בעיתונים. בניגוד לשיטת העיתונים הרגילה, כאן הכלבלב יתאמץ וינסה יותר להתאפק כי יש לכלבים אינסטינקט טבעי לא לעשות צרכים במקום בו הם אוכלים וישנים.

בכל מקרה של פיספוס בבית, אל תכעסו על הגור. הוא לא יודע שעשה משהו לא בסדר, ובכל מקרה גם אם היה רוצה להתאפק לא היה יכול. בכל מקרה של הצלחה, לעומת זאת, כשהגור מצליח לעשות פיפי או קקי בחוץ, הוציאו את החצוצרות והבלונים. שבחו את הגור בהתלהבות, הציעו לו את החטיפים המשובחים באמת, או נקניק. זיכרו את המקום בו נעשה המעשה הגדול והפכו אותו למקום של עליה לרגל בטיולים שלכם, שכן פעמים הרבה פעמים הוא יזהה אותו ויבחר לעשות שם שוב ושוב.

צעצועים

אחת הסיבות הנפוצות בגלללן אנשים מוותרים על כלבים ומוסרים אותם היא הרס של חפצים. להרס יכולות להיות מספר סיבות, אחת החשובות בינהם היא פשוט שיעמום. מומלץ, אם כן, לספק לכלב כמה שיותר צעצועים, אבל לא מהרבה סוגים שונים; ביחרו שני סוגים ולהתמקד בהם, והימנעו מכאלו המזכירים חפצים אחרים בבית. אל תתנו להם למשל נעל ישנה או גרב; חוש האופנה של הכלבים לא מפותח והם לא מבדילים בין נעלי עקב של ג'ימי צ'ו לכפכפים מהשוק. אם הגור גונב גרב ואתם מוצאים את עצמכם כועסים אבל גם קצת נמסים כי זה כל כך חמוד, אל תשאירו את הזוג המאושר ביחד - זה פתח לגניבת מגבות, גרביים וחפצים נוספים.

קפיצות

דפוסי התנהגות שהם נחמדים ומצחיקים אצל גורים, יכולים להיות נחמדים פחות אצל כלבים בוגרים. קפיצות שמחה והתלהבות, לדוגמה, הופכות למעיקות עם הגיל והקילוגמרים. לכן, התעלמו מהגור בזמן הקפיצות, אפילו שהוא חמוד וזה קשה, והתייחסו אליו בשמחה גדולה ואהבה כשהוא על הריצפה. אם יש לו טקס התלהבות מיוחד כשאתם חוזרים הביתה נסו לא להתייחס אליו מיד עם כניסתכם, אלא רק אחרי כמה דקות, וכמובן תנו לו חיזוקים חיוביים כשהוא על הריצפה.

דוגמה נוספת היא נשיכות תוך כדי משחק; נשיכות הן הדרך של הגורים לגלות מהו כוח הלסת שלהם, ומתי בדיוק זה מתחיל לכאוב. הם עושים זאת על-ידי משחק עם גורים אחרים, וכשאין גורים אחרים בסביבה הם בודקים את זה עלינו. כשהגור מתחיל לנשוך, עלינו למשוך את היד ולגייס את כישורי המשחק כדי להעביר את המסר שזה מאוד כואב ולא מקובל עלינו, אפשרות אחרת היא לספק לו משהו אחר לנשוך תוך כדי המשחק, כמו חבל או עצם, ולהבהיר מה מותר ומה אסור.

למען עתיד משותף טוב ונוח יותר כדאי להתחיל באילוף כמה שיותר מוקדם, או לפחות להחליט על גבולות קבועים ולדבוק בהם.