הכלבים של המדינה

עוד בימים שבהם היה רק ערוץ אחד, והשיטה המקובלת להבריז מבית הספר היתה לאכול גיר, היה זה הדוברמן החברמן שלא נתן לנו להישאר בבית מבלי ללמוד משהו. כשחושבים על זה, הכלב שבקלות יכול למצוא עצמו היום כסמל סקס לוהט לימד אותנו הרבה דברים חשובים, שטוב היה אם היו נכנסים למסגרת הלימודים בבית הספר. "לדוברמן יש מראה שמעורר כבוד," מספרת לאה לופלנד, יוצרת הסדרה והתסריטאית. "התפקיד שלו היה מאוד חשוב, הוא היה צריך להעביר מסר של חיים ומוות כמו 'אלכסון גורר אסון' או 'גם בירוק צריך לבדוק'. את כל זה, דובי לימד. כל חוקי הבטיחות נובעים ממקום של כבוד לזולת. אם ניתן כבוד אחד לשני בכביש, זה יחסוך הרבה חיים. עד היום, החבר'ה של השנתון של דובי אומרים לי שהם שומעים ברמזור את הנביחות שלו. אין ספק שדובי נחרט בדור שלם שליבו נתון לסכנות בכביש".

דוקטור לחוקי התנועה

את דובי מצאו בחינוכית לאחר חיפושים קדחתניים בכל הארץ אחר אנשים שמאלפים ואוהבים בעלי חיים. "המאלף של דובי כל כך אהב אותו," נזכרת לופלנד. "הוא היה נהדר איתו. אני הייתי מראה לדובי את התכניות בהן השתתף והוא היה נובח. אני לא יודעת אם הוא הבין שזה הוא אבל נראה היה שהוא מרוצה. הנושא של בטיחות בדרכים מאוד חשוב בעיני ואם אפשר לחנך לזה דרך אהבה לבעלי חיים, זה נהדר". בשנת 2007 הוסיפה חברת "הוט" את קטגורית סדרות הטלוויזיה החינוכית לערוץ ה-VOD שלה, ולכבוד העלייה הפיקה גרסה חדשה לסדרה. כלב הדוברמן המקורי ששיחק את דובי בסדרה כבר מת, ובובש, דוברמן בן 8 מכפר ויתקין, הוא ה"דובי" החדש.

טוליפ, תעשה לי ילד

הרבה לפני 'אקזיט' ושלל תכניות המאגניבים של היום, שודרה בערוץ הראשון התכנית "שמניות באוויר". התכנית הונחתה על-ידי דליק וולניץ ולצידו הכלב טוליפ, שבגללו או בזכותו, מצאו עצמם הרבה הורים מול ילדים בוכיים המתחננים לטוליפ בבית. ובנימה אישית: טוליפ, שניחן באופיו ברגישות והקשבה, גרם לדור שלם של ילדות שגדלו איתו לחפש בבגרותן אחר גברים כמוהו ולבסוף להבין שעדיף לחיות עם כלב, מלחפש גבר עם תכונות כאלה. "את טוליפ לקחתי מחנות חיות בתל אביב, כשהוא נראה כמו גוש פרווה מטונפת," מספר דליק, אביו של טוליפ. "קניתי אותו במטרה להוציא אותו מהחנות הזאת ולמצוא לו משפחה אוהבת אלא שאז, פשוט התאהבתי בו." כשלטוליפ מלאה שנה, מצא עצמו וולניץ שותף בפרויקט בתיאטרון חיפה, והשניים עזבו את תל אביב ועברו לדירה חיפאית יחד עם ארנון צדוק ואלברט עמר. "יום אחד," מספר וולניץ, "בזמן שהוא טייל באיזה שדה, עלה עליו טרקטור והוא השתתק בכל הגוף. שלושה וטרינרים אמרו לי להרדים אותו, אבל לא יכולתי. בדרך נס, אין לי הסבר אחר לכך, הוא התאושש וחזר לעמוד על הרגליים, לרוץ ולקפוץ".

כשדליק וטוליפ חזרו לתל אביב, קיבל וולניץ את ההצעה להנחות את התכנית "שמיניות באויר". "כשקבלתי את ההצעה אמרתי לדני פארן, מפיק התכנית, "'אני צריך שמישהו ינחה את התכנית ביחד איתי. אפילו טוליפ, אמרתי לו בצחוק". פארן לא הבין את הבדיחה, ומכאן הכל היסטוריה: טוליפ הצטרף להנחיית התכנית ביחד עם וולניץ והיה מושא להערצתם של צופים רבים. "הוא היה מקבל מכתבים אישיים קורעי לב," מספר האב הגאה. "הוא נורא עזר לילדים שבאו לתכנית להיפתח ולהרגיש בנח. הוא באמת היה כוכב". בגיל 16 מת טוליפ ודליק נותר עם בנו המאומץ של טוליפ - טנגו. "אמצנו את טנגו אחרי שניסינו למצוא יורש לטוליפ וחפשנו לו נקבה שיתרבה איתה. אלא שטוליפ רק פלבל בעיניו במבוכה ולא הבין מה רוצים ממנו". כיום מגדל וולניץ את ארתור, שלדבריו אמור להיות "כלב ציד אימתני אבל לא שמע על זה. אם אני שם מולו צלחת נבטים וצלחת סטייק, הוא יעדיף את הנבטים".

העם רוצה שוקי

אין ספק כי הדור שפספס את טוליפ ואת דובי קיבל תרומה אחרת בדמותו של שוקי, כלב קטן ולא נאה במיוחד, שגרם להרבה אנשים לחפש בכלביות 'שוקיים', ולאו דווקא כלבים גזעיים ומיוחסים. את שוקי פגשנו לראשונה בתכניתו של ארז טל "רק בישראל'. כלבתה של אורנה בנאי, סיגלית, הסתובבה באולפן עד שהחליטו, כלבה ואם גם יחד, כי אור הזרקורים הוא לא בשבילה. ואז הגיע שוקי. "סיגלית הייתה הקמע של התכנית,", מספר טל. "אורנה הייתה מביאה אותה לאולפן וסיגלית הייתה מדי פעם נכנסת לפריים. לקראת העונה השנייה של התכנית אורנה החליטה שלא להביא את סיגלית, כי היה נראה שהיא לא נהנית ושברחוב יותר מדי אנשים מציקים לה. אז פתחנו במבצע 'מי תהייה הכלבה של המדינה', בכדי למצוא מחליפה לסיגלית".

באותה תקופה אימץ אל גור בן חודש שאמו נדרסה, והוא ושלושת אחיו נותרו יתומים ועזובים. "הם היו ארבע גורים מתוקים," נזכר טל "ושוקי היה הכי קטן ונראה הכי מסכן, אז החלטנו לאמץ אותו. כשהתחילה העונה, תהינו אם שוקי יוכל להיכנס לנעליה של סיגלית, הבאתי אותו יום אחד לאולפן ומאז הוא נשאר". כששוקי הגיע ל'רק בישראל' הוא היה גור בן ארבעה וגדל, למעשה, יחד עם התכנית. "שוקי התנהג לגמרי כמו טאלנט. הוא אהב לשתות את המיץ תפוזים ואי אפשר היה לעצור אותו. הוא כלב עצבני עם דרישות של כוכב. אבל אני שמח ששוקי יצר 'גזע חדש'. עד להופעתו של שוקי, אף אחד לא רצה לאמץ כלב כזה קטן ומכוער. היום, כולם רוצים שוקי".