"משהו כאן לא בסדר"

כשיוסי שריד התמנה לשר חינוך בשנת 1999 פנו אליו ארגונים למען בעלי חיים בבקשה שיאסור על ביצוע ניסויים בבעלי חיים בין כותלי בית הספר. שריד כינס ישיבה במשרד החינוך שבסופה הכריז: "אין צורך לפשפש בקרביים של יצור חי. יותר חשוב ללמד את תלמידי ישראל חמלה לבעלי-חיים, שתביא גם ליותר חמלה כלפי בני-אדם".

צפרדעים בארץ כולה קרקרו לרווחה כששריד הורה על הפסקת ניסויים ונתיחות בבתי הספר. באוניברסיטאות ובמכללות זה כבר סיפור אחר לגמרי. למרות שישנן כיום עשרות דרכים בהן תלמידי הרפואה, ביולוגיה ווטרינריה יכולים להעשיר את עצמם מבלי לחתוך בבשר החי, ההתקדמות בתחום זה איטית מדי. לאחרונה אישרה המועצה לניסויים בבעלי חיים את הצטרפותן של מכללת עמק יזרעאל והאוניברסיטה הפתוחה ברעננה לרשימה. ההפגנה ביום שישי הקרוב (16 במאי) מול מכללת תל אביב יפו, בה הוקמה לא מזמן "מעבדת כאב", תנסה להזכיר לכולנו שיש חלופות.

"משהו כאן לא בסדר"

היום ניכרת ירידה בשימוש בבעלי חיים לצורכי הוראה, אך האור בקצה המנהרה עדיין עמום מדי. בפקולטות השונות למדעי החיים, כולל ביולוגיה, רפואה וווטרינריה, מוצאים חלופות. עליה בהתנגדות סטודנטים לפגיעה בבעלי חיים, ולאחרונה גם התנגדות מצד המרצים להשפעה השלילית של הפגיעה בבעלי חיים ועל החוויות שמערערות את אישיותם של הסטודנטים הלוקחים בכך חלק, בשילוב עם שיטות טכנולוגיה חדישות ויעילות, מביא למגמה אופטימית. "כמה ימים אחרי התחקיר שנחשף ממכון וייצמן," מספרת ענת רפואה מעמותת תנו לחיות לחיות, "דיברתי עם פרופסור רוני אבירם ,שהוא ראש המרכז לעתידנות בחינוך באוניברסיטת בן גוריון, והוא אמר לי שמאז שהוא צפה בתכנית הוא פשוט לא ישן בלילות ולכן החליט ליזום קבוצה שנקראת 'אנשי אקדמיה להגנת בעלי החיים במעבדות'. זו קבוצה של פרופסורים ומרצים שמתנגדים לסבל שנגרם לבעלי החיים, וזו הפעם ראשונה שיוצא גוף מתוך האקדמיה, פרופסורים ודוקטורים שעובדים במעבדות ולרגע נעצרו ואמרו - משהו כאן לא בסדר."

החיות במתח מהמכללות

אמצעי הוראה מודרניים, שנמצאו בסקירות נרחבות של הספרות המדעית כיעילים באותה המידה או יעילים יותר מנתיחות וניסויים בבעלי חיים, הולכים ותופסים את מקומן של מעבדות פוגעניות במספר הולך וגדל של מוסדות אקדמיים. תמיר סלוצקי, סטודנט הנציג של "אינטרניש" (הרשת הבינלאומית לחינוך הומאני) בישראל, מסביר: "מעל 92% מבתי הספר לרפואה בארה"ב, כולל היוקרתיים ביותר (ייל, הרווארד, קולומביה, סטנפורד ואחרים) הוציאו את השימוש הפוגעני בבעלי חיים מתוכניות הלימודים".

גם בשני בתי ספר לרפואה בישראל (המהווים 50%) - בטכניון ובאוניברסיטת ת"א, הופסק לחלוטין השימוש בבע"ח בהוראה. "הניסויים הרבים ביותר נערכים באוניברסיטה העברית," מספרת רפואה, "מדובר בלמעלה מ-100,000 בעלי חיים בשנה. מכללת עמק יזרעאל פתחה עכשיו מעבדה לניסויים אכזריים בביו פסיכולוגיה, על אותו עקרון של מכללת תל אביב. עוד מכללות ברשימה הן מכללת יהודה ושומרון, מכללת תל חי ואורט ברעודה בכרמיאל. האוניברסיטה הפתוחה ברעננה, שהשתמשה עד היום במעבדות של אוניברסיטת תל אביב, קיבלה היתר מהמועצה לניסויים בבע"ח לפתוח מעבדה". עם כל הכבוד לחופש האקדמי, הוא חייב לעצור בנקודה בה מתחילה פגיעה בבעלי-חיים."

"עוקפים את דרכי הפיקוח"

לפי נתוני המועצה לניסויים בבע"ח, 4,000 בעלי חיים משמשים לצורכי הוראה מדי שנה. לוסקי טוען שהמספר הריאלי גבוה בהרבה: "כמו מרבית המידע שמדווח על-ידי המועצה, גם במקרה זה מדובר בנתונים חלקיים בלבד. התביעה שלנו מגלה שיש מוסדות (כמו הפקולטה לחקלאות של האונ' העברית) שלא מתייחסים לסוגים מסוימים של שימוש בבע"ח, למשל לנתיחות הוראתיות בבע"ח, כאל 'ניסויים' הנתונים לפיקוח ולכן הם גם לא מדווחים עליהם למועצה. הם טוענים שאם הרגו את בעלי החיים לפני השימוש בהם, לא מדובר בניסוי (לפי החוק) ולכן הם אינם זקוקים להיתר. אנחנו טוענים שזו פרשנות בלתי קבילה של החוק, שכן לפי גישה זו ניתן באותו האופן להרוג כל בעל חיים כדי לערוך שימוש ברקמותיו או בגופתו, בלי שההליך ידרוש פיקוח מכל סוג שהוא."

רפואה לא מבינה את המשך הניסויים למטרות הוראה: "קימות היום שפע של חלופיות, החל ממודלים וערכות אימון פשוטות, ועד לבובות אימון מתוחכמות וממוחשבות המסוגלות לדמם ולהגיב במגוון צורות. ישנם מודלים של עור, איברים פנימיים וגפיים שניתן לתפור, לשאוב מהם דם ולנתח. ישנם סרטים, שיכולים לספק רקע לימודי ואיכות ויזואלית גבוהה שקשה להשיג בצורות אחרות. סרטים של נתיחות מקצועיות, למשל, מספקות לעיתים קרובות מידע רב בהרבה מנתיחות אמיתיות המבוצעות על-ידי הסטודנטים וניתן לבצע בהן שימוש חוזר. ישנן כיום סימולציות ממוחשבות שכוללות נתיחות וירטואליות שניתן לבצע על מסך המחשב, סימולציות תלת-ממדיות שמדמות טכניקות קליניות ודורשות עבודה עם חוש המישוש ולא רק הראייה. יש אפילו תוכנות מסוימות שכוללות מעבדות וירטואליות עם אפשרויות של ביצוע ניסויים."

המספרים מדברים

לסיכום, לשם המחשה, להלן מספר בעלי החיים ששימשו לניסויים בהוראה בשנת 2005, והמשקפים את הממוצע לפי הגורמים שדיברנו עמם. הנתונים נקלחו מתוך אתר המועצה לניסויים בבעלי חיים:

• חולדה - 1447
• עכבר - 1296
• שרקן - 131
• גרביל - 5
• אוגר - 24
• ארנבת - 68
• צפרדע - 469
• קרפדה - 45
• כלב - 14
• חתול - 4
• פרה - 27
• יונה - 50
• אפרוח - 20
• דג - 100

סך הכל: 3,945 בעלי חיים.